חושים בהפרעה

הבסיס להנאה מקורו בחושים שלנו: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. בכל רגע נחשפים החושים לגירויים ולמידע, ובמצב תקין, אנו מסוגלים לקלוט גירויים שמשרתים אותנו ולהתמקד באלה הרלוונטיים לתפקודנו. בתהליך זה, מערכת העצבים אחראית על ארגון הגירויים השונים, ובתוך כך היא גם מאזנת את מערך החושים. לדוגמא, אנחנו שומעים בהתאם ליכולת שלנו לווסת את דרגת הרעש ומידת האינטנסיביות שלו, כך שנוכל לתפקד באופן הסתגלותי או אופטימלי.

אבל מה קורה לאדם שלא יכול לווסת את הצלילים שהוא שומע או את המראות שהוא רואה? 5-10 אחוזים מהאוכלוסייה אינם מסוגלים לווסת את הגירויים הנקלטים בחושיהם. לצורך דוגמא, ייתכן שהם שומעים בעוצמה גבוהה מדי במקרה של תגובתיות-יתר, או להיפך, סובלים מתת-תגובתיות וקולטים גירויים בעוצמה מוחלשת. נכון. כולנו רגישים במידה כזו או אחרת לגירויים מסוימים: לתווית המגרדת של הבגד, לתקתוק השעון, לריח הטונה. האם זה אומר שיש לנו קושי בוויסות החושי? ד"ר אביבה יוכמן, מרצה בבית הספר לריפוי ולעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, מסבירה כי לא כל רגישות הופכת לבעיה, "אלא רק רגישות הפוגעת בתפקוד היומיומי בתחומי החיים השונים. כאשר קיימת בעיה בוויסות החושי, התגובות לגירויים הן מוגזמות וקיצוניות. לבעיית וויסות חושי יש ביטוי חברתי מובהק. מגע שמפריע עלול לגרום לתגובות אלימות, בעל רגישות לריח לא יהיה מוכן לשבת ליד חבר עם ריח מסוים שאינו בהכרח רע, וכדומה. ילדים ומבוגרים כאחד עשויים לסבול מבעיה בוויסות החושי".

אפיונים של תגובתיות יתר

ד"ר יוכמן מבארת את המושגים העיקריים בתחום הוויסות החושי. בתגובתיות-יתר, היא מסבירה, התגובה לגירוי החושי היא בעוצמה, כלומר אינטנסיביות גבוהה מדי ביחס לגרייה. הביטוי ההתנהגותי לגרייה יהיה בדרך כלל שלילי: עצבנות, התפרצויות, בכי ביתר קלות, עקשנות כדרך לשלוט בגרייה הסביבתית, ובקרב תינוקות – חוסר רוגע. מעבר לכך, הסובלים מהתופעה עלולים לחוות קשיים בכל הקשור במעברים בין מצבים שונים, כמו המעבר משינה ליקיצה או מהבית לגן, או בהתנסויות בדברים חדשים עקב השינוי הדרמטי באותם גירויים.

ד"ר יוכמן מתארת בקצרה איך תתאפיין תגובתיות-יתר בכל אחד מהחושים המשרתים אותנו:

חוש המגע: תגובתיות-יתר לחומרים שונים, כגון חול, דבק, בדים. כך לדוגמא, ילד שרגיש לבדים מסוימים ילבש מגוון מצומצם מאוד של בגדים ולא ירצה ללבוש למשל בגדים חדשים; ילד הסובל מרגישות למים לא ירצה להתקלח ולרחוץ פנים. התחושה עבורו לא נעימה, לעיתים עד כדי כאב.

חוש השמיעה: רגישות לגירויים שמיעתיים כמו קולות/מוסיקה הנשמעים מבחוץ, כולל גירויים שאינם בהכרח בעוצמה גבוהה (רעש מחשב או מקרר וכו'), עד כדי שיבוש ממושך ביכולת להתרכז ואי יכולת להסתגל לגורם המפריע.

חוש הריח: תגובתיות-יתר לריחות שונים, כמו ריח בשמים או ריח פרי הדר. החשיפה לגירוי מתוארת על ידם כמעלה תחושת בחילה.

חוש הטעם: ילדים שסובלים מהבעיה יאכלו מגוון מצומצם של מאכלים ויימנעו ממזונות העשויים ממרקמים שונים.

חוש הראייה: תיתכן תגובתיות-יתר לתאורה חזקה או לצבעים חזקים.

חוש המערכת הוויסטיבולית (התנועתית): זהו חוש שאינו נמנה עם חמשת החושים המוכרים, למרות שבהחלט לא מדובר בחוש השישי. הנה ההסבר: באוזן ישנם קולטנים (רצפטורים) הקולטים כל תזוזה של הראש כדי לדעת היכן נמצאים במרחב. עבור הסובלים מתגובתיות-יתר בחוש הזה, תזוזה של הראש הקשורה במנחי ראש שאינם במישור הישר יכולה להיחוות כמאיימת. גם פעולות כמו ניתוק הרגליים מהקרקע. נדנוד, נסיעה במכונית או סיבוב בקרוסלה, עלולות להקשות על אותם ילדים או מבוגרים.

הקצה השני: תת רגישות

הקצה האחר של התופעה המכונה תגובתיות-יתר או רגישות-יתר הוא תת-תגובתיות (או תת-רגישות). במצבים אלה לא מתקיימת תגובה, או שהתגובה לגרייה היא פחותה בהשוואה לתגובה של אדם אחר באותם תנאים. ילדים ומבוגרים הסובלים מתת-רגישות זקוקים לגרייה חושית חזקה או ממושכת יותר כדי לתפקד באופן אופטימלי.

ד"ר יוכמן מציינת כי חלק מהילדים הסובלים מתת-רגישות הם פסיביים בהתנהגותם: בעלי רמת עוררות נמוכה, לא מעורבים וחולמניים, עם פחות דחף לחקור את סביבתם. אולם מאחר שילדים אלה פחות מפריעים לסביבה, לעיתים הם כלל לא יידרשו לעבור אבחון. כמו בתגובתיות-יתר, גם תת-תגובתיות תיתכן במערכת חוש אחת או יותר.

ליקוי אפשרי נוסף, המוגדר כחיפוש סנסורי, ייתכן אצל ילדים עם צורך חזק לספק לעצמם כמות גדולה של גרייה חושית בניסיון לווסת את עצמם. "ילדים אלה יחפשו באופן אינטנסיבי גרייה סנסורית בניסיון לא מודע לוויסות עצמי ומתוך צורך להגיע לרמת עוררות נכונה יותר עבורם. ילדים כאלה עשויים במערכת התנועתית לדוגמא, לרוץ הרבה, להתנגש בעצמים, להפיל את עצמם ולהיתלות על חפצים. ייתכן כי הם יחפשו גרייה שמיעתית כמו מוסיקה בעוצמה רבה, או גרייה בפה כמו החדרת חפצים ועוד", מתארת ד"ר יוכמן.

סביבה לצד גנטיקה

הורים רבים מוטרדים מהשאלה האם הפרעה בוויסות החושי היא מולדת או נרכשת, אולם נדמה כי התשובה לכך אינה חד משמעית אלא נמצאת אי שם באמצע. שי זילברבוש, מומחה לפלדנקרייז ומנהל ומייסד מכללת "צעד ראשון" להכשרת מדריכים להתפתחות תינוקות, מסביר כי "פעמים רבות קושי בוויסות החושי נוצר או מתגבר מתוך רצון להגן על התינוק ולהרחיק ממנו את מה שנתפש בעינינו כמגע לא נעים. כתוצאה מכך, הפעוט גדל בלי להכיר את התחושה של מגע שונה מזה הקטיפתי המלטף, ובלי לחוות מרקמים שונים הנמצאים בעולמו. לעיתים, רק כשהוא מגיע לגן הוא חש לראשונה בעצמים שנמנעו ממנו קודם לכן – חול מחוספס, דשא דוקרני, בטון קשיח וכדומה".

"העדינות שבהתייחסות לתינוק יכולה לנבוע מחוסר ביטחון של ההורים ומהתפישה כי התינוק שברירי. מצד שני, ישנם הורים שהצורך שלהם להגן על ילדיהם נובע מכך שהם עצמם סובלים מאי נוחות ממגע מסוים ומשליכים את תחושותיהם על התינוק, ובכך גורמים לרגישות 'גנטית'. מנקודת מבטם, מגע שאינו נעים להם אינו נעים גם לתינוק, ומשום כך הם לא חושפים אותו אליו. הם עשויים, למשל, לא להניח את התינוק על דשא או על חול, להלבישו בבגדים רכים בלבד וכו'. ילד כזה עלול לחוש בהמשך רתיעה רבה מהחשיפה הראשונית לגורם הבלתי נעים, ולעיתים אף לפתח רגישות לחומרים הללו".

זילברבוש סבור כי קושי בעיבוד חושי הוא תהליך למידה שלא מוצה ולא נרכש כראוי, וכי יש ליצור את הלמידה הזו מחדש. "תינוק הנחשף למגוון גדול יותר של מרקמים ולעוצמות גירוי שונות, לא יפתח רגישות כזו, ובהמשך דרכו יהיה לו קל יותר לשחק עם חבריו בגן המשחקים ובגן הילדים. כמו כן, הסיכוי שילד כזה יפתח קשיי קשב וריכוז כתוצאה מרגישות היתר או יסבול מבעיות בדימוי העצמי נמוך בהרבה".

ד"ר יוכמן סבורה כי הידע הרב שקיים היום בתחום מצביע על כך שישנה השפעה רבה מאוד לסביבה, ושיש לא מעט מקרים של קשיי ויסות נרכשים. "קיים מחקר בנושא אצל ילדים שגדלו במוסדות שבהם היה חסך משמעותי בגרייה. אמנם, ברוב המקרים בעיית הוויסות החושי היא בעיה נוירולוגית מולדת, אם כי בהחלט ניתנת לטיפול, אך לא נראה כי ניתן למנוע אותה מראש. אולם אין ספק כי לסביבה יש השפעה משמעותית מאוד על הביטוי שיהיה לה".

בחלק השני של הכתבה: על הקושי בהבחנה בין ליקוי בוויסות החושי לקשיי קשב וריכוז, על הטיפול בבעיה והמלצות להורים לילדים הסובלים מלקות בוויסות החושי»

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה