חוצים את האמצע – חלק ב'

לחלק א'»

מתי הזחילה מאורגנת?

האם כאשר תינוק זוחל אפשר להגיד שמערכת ההצלבה שלו התבססה? התשובה אינה חד משמעית. פורת מבחינה בין שני סוגי זחילה: זחילת גחון וזחילה על שש. "לא כל התינוקות זוחלים זחילת גחון, אבל כאשר תינוק מתקדם על גחונו נבחין בין זחילה מאורגנת לבין כזו שאינה מאורגנת. בראשונה, יש תנועה של יד ורגל נגדית תוך כדי תנועתיות גמישה ופיתולי זיקית של האגן, כאשר בתוך כך נשען התינוק פעם על ידו האחת ופעם על ידו האחרת. לעומת זאת, בזחילת גחון שאינה מאורגנת רק הידיים מושכות את הגוף קדימה וברגליים יש תנועת דחיפה קלה. באותו אופן, זחילה על שש תהיה מאורגנת כאשר ישנה תנועה של יד ורגל נגדית תוך תנועה של הגב ופיתול האגן, לעומת זחילה על שש שאינה מאורגנת מכיוון שאינה מערבת תנועתיות של הגב והאגן.

"כאשר הזחילה מאורגנת, מערכת ההצלבה מתבססת וניתן לראות זאת ביכולת להעביר את האגן לצד אחד של הגוף ולהתיישב", מסכמת פורת. "בזחילה מתרחשים כמה תהליכים החשובים לביסוסה של מערכת ההצלבה, כמו גם לביסוס היכולות לשמור על שיווי משקל, התמצאות במרחב, חיזוק חגורת הכתפיים וראיית עומק".

אם כך, האם הזחילה היא תנאי הכרחי לפיתוח מערכת ההצלבה?
פורת: "בזחילה מערכת ההצלבה מקבלת את הגירוי האופטימלי. אולם ייתכן כי תינוק זחל בצורה מאורגנת אך הוא לא זחל מספיק זמן, ולמעשה קשה להגדיר את המונח 'מספיק זמן'. אצל תינוק אחד די בחודשיים של זחילה לביסוס מערכת ההצלבה בעוד אצל אחר גם חצי שנה לא תספיק".

עם זאת, מציינת פורת, תינוק שלא זחל יכול להשלים את הפער. "לעיתים אנו רואים שתינוקות שזחלו בצורה לא מאורגנת או שדילגו על שלב הזחילה והתיישבו משכיבה, או אחרים שהחלו להתקדם על ישבנם או בהיותם חזקים אפילו עברו היישר משכיבה להליכה, משלימים את החסר באופנים אחרים. למעשה, גם בהליכה אנו מזיזים יד ורגל נגדית אבל לא די בכך כדי לבסס את מערכת ההצלבה. אם תינוקות כאלה ירבו במשחק כמו טיפוס על סולם או יעסקו בהמשך בספורט המצריך חציית קו אמצע (למשל ג'ודו), הרי שהדילוג על שלב הזחילה המאורגנת לא ישפיע על התפתחותם".



מהן ההשלכות של אי היכולת לחצות את קו האמצע בגיל מאוחר יותר?
"מלבד ההשלכות המוטוריות שצוינו קודם, כמו אי היכולת להתהפך באופן יעיל או להושיט יד לכיוון חפץ הנמצא בצידו הנגדי של הגוף, ייתכנו השלכות גם בהיבט התפקודי", משיבה דוריון. "למשל: ביכולת לתפעל חפצים ומכשירים". לדבריה, אצל ילדים בני ארבע או חמש החסר הזה יכול להתבטא בקושי לבסס יד דומיננטית. "הילד ישחק עם מה שמונח בצד שמאל בידו השמאלית ובמה שמונח לימינו ביד ימין. הוא לא ישכלל יכולת של יד אחת לנוע על פני כל המרחב. ילדים שאינם יכולים לחצות קו אמצע יניחו את הדף בימינם או בשמאלם כדי לצייר מבלי להחליף ידיים בעת הציור או הכתיבה, ותנועת הכתיבה לא תהיה יעילה". דוריון מציינת כי בנוסף לקושי המוטורי תיתכן בעיה בהבנת משמעות חציית קו האמצע, שבעקבותיה עלול הילד להתקשות בהבנה ובהפקה של צורת צלב או אלכסון ונגזרותיו.

"לפיכך, יכולה להתקבל תמונה של לקות למידה בשל הקושי להבין אותיות המצריכות ציור אלכסון כמו האותיות א', מ', צ'. לכן, ההתפתחות המוטורית התקינה בגילאים צעירים היא הבסיס גם להתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית בגילאי הגן ובית הספר".

מתי צריך לפנות לייעוץ?
דוריון: "אי היכולת לחצות קו אמצע נבדקת על ידי האחות בטיפת חלב, ובשלב הראשון אפשר להסתפק בהדרכה להורים. הצורך לפנות לייעוץ מקצועי מגיע רק כאשר קיים חשש לעיכוב התפתחותי כוללני יותר כמו איחור בהשגת אבני דרך התפתחותיות: בהתהפכות, בזחילה או בהליכה".

עזרה בפיתוח היכולת

ישנם כמה דברים שעליהם נוכל להקפיד בעת הטיפול בתינוק או בפעוט כדי לסייע לו לפתח את היכולת לחצות קו אמצע. דוריון חוזרת ומדגישה להשכיב את התינוק בזמן ערות על הבטן ככל שרק מתאפשר. הזמן הרב על הבטן יאפשר לו להתמודד עם כוח המשיכה, כשהוא מרים ראש ומלווה במבטו חפצים במרחב. בהמשך הוא יוכל לשכלל את מיומנות הרוטציות שתוביל אותו להתהפכות.

היא גם חוזרת על ההמלצה להקנות לתינוק את התחושה שגופו סימטרי. "כאשר אתם מכרבלים אותו בחיקכם הקפידו ששתי ידיו יונחו לצידי גופו ואל תניחו יד אחת מאחורי גבכם", היא מתארת. במקביל יש להקפיד, כאמור, על הרמת התינוק בשני הצדדים לסירוגין.

דוריון מתייחסת גם לנטייה של הרבה פעוטות לשבת ישיבת W (כך שהברכיים מוטות פנימה וכפות הרגליים כלפי חוץ). "ישיבה כזו אצל הפעוט היא ישיבה רחבה, הגורמת לו להעדיף לשחק עם חפצים מצידו השמאלי ביד שמאל ועם חפצים מצידו הימני ביד ימין. תנוחה זו אינה מאפשרת תנועתיות וחופשיות למעברים לזחילה או שכיבה", היא מסבירה. "לכן, כדאי לעודד את הפעוט לשבת בעת משחק עם רגליים ישרות מלפנים, או בישיבה צידית, כאשר שתי רגליו מופנות לצד אחד ויד אחת מוכרחה לפעול בצד הנגדי של הגוף".



תרגילים לבית

ענת פורת מציעה איך לעודד חציית קו אמצע אצל התינוק או הפעוט באמצעות משחק:

מגע רב בגוף התינוק או הפעוט: המגע יוצר היכרות עם הגוף. זחילה לא מאורגנת עלולה לנבוע מהיכרות לא שלמה עם הגוף, כך שהתינוק יעדיף להשתמש ביד אחת כי הוא מכיר אותה יותר. מגע בכל חלקי גופו יספק לו היכרות טובה עם הגוף וגירוי חשוב להתפתחותו.

סגירה ופתיחה בהצלבה: שחקו עם התינוק כך שבכל פעם אתם מצליבים יד עם רגל נגדית, כלומר מקרבים בעדינות את שתי הגפיים זו לזו ומרחיקים אותן זו מזו.

חיבוק עצמי: הצליבו את שתי הידיים של התינוק זו עם זו כאשר אתם פותחים וסוגרים את הידיים, בעדינות, לכדי חיבוק עצמי של התינוק.

הושטת צעצוע בצורת חצי מעגל סביב התינוק: הושיטו לתינוק צעצוע באופן שבו הוא יוכל לעקוב אחריו וליצור הצלבה בעצמו. הקפידו שלא להושיט לתינוק צעצוע רק אל מרכז גופו אלא גם לצדדים. כשהתינוק שוכב במתקן האוניברסיטה, הקפידו שהקשת תמוקם בגובה בית החזה שלו ולא בגובה הפנים כדי שיהיה לו קל יותר להושיט יד. תלו בכל פעם עד שני צעצועים והקפידו שאלה ייתלו פעם מימינו ופעם משמאלו.

כאשר התינוק שוכב על הבטן, קראו לו לאחור פעם מימין ופעם משמאל: באותו אופן, כאשר הוא עומד על שש קראו לו לאחור עד שיניח את האגן לצד אחד כדי להביט בכם ויתיישב.

הנחת צעצועים בצידי הגוף של הפעוט: כך הוא ישחק לא רק עם מה שמולו אלא גם במה שבמרחב שלצידו. המשחק בצד אחד של הגוף מאלץ לפחות יד אחת לחצות כל העת את קו האמצע.

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה