חופשי על הבר

איך מחברים בין לילה לאוכל בעיצוב מקום? לא מחברים. נותנים לכל מהות את מרחב הקיום שלה ודווקא מחדדים את השוני | צלם: בועז לביא
איך מחברים בין לילה לאוכל בעיצוב מקום? לא מחברים. נותנים לכל מהות את מרחב הקיום שלה ודווקא מחדדים את השוני | צלם: בועז לביא

ה-ONZA, בר קולינרי חדש מבית היוצר של שף יוסי שטרית בשוק הפשפשים ביפו, משלב מטבח מודרני עם אזורי אירוח במראה חם המתכתבים עם הסביבה באלמנטים אדריכליים ובחומרי גלם בצורתם המקורית. לילה לא שקט

88 שיתופים | 132 צפיות

מיקום: שוק הפשפשים, יפו.

בעלים: המסעדן אסף ליס, השף יוסי שטרית ממסעדת קיטשן מרקט בנמל תל אביב ואנשי הלילה אסף בר חן וכפיר גודליצקי (המנטל, השושו).

אדריכלות ועיצוב פנים: אדריכל דן טרוים.

קהל יעד: בליינים מלקוחות המועדונים של קבוצת חיי הלילה, לקוחות קיטשן מרקט ודיירי יפו וסביבת שוק הפשפשים, שמחפשים מקום בילוי טרנדי קרוב לבית.

למה התכוון המעצב: "איך מחברים בין לילה לאוכל בעיצוב מקום? לא מחברים. נותנים לכל מהות את מרחב הקיום שלה ודווקא מחדדים את השוני. העניין נוצר בניגוד הקיצוני שבין מטבח לבן שמשדר ניקיון וקור לבין אזור ישיבה ובר שגוני מוקה משרים בו אווירה חמה".

חללים

בר־מסעדה המשתרע על פני 80 מ"ר הפרושים על שתי קומות בבניין עתיק. הקומה התחתונה כוללת מטבח ובר שונים זה מזה בעיצובם, המשקיפים לרחוב. כך מתכתב המקום עם הסביבה, משדר "אני כאן" ומאפשר לעמוד במבט אחד על אופיו הדואלי. החלל המרכזי צר ובו בר ארוך ושולחנות בר גבוהים. תכנון זה משרת את קונספט חיי הלילה וכאשר המקום מלא נוצרת בו צפיפות שיוצרת אינטימיות ושיתופיות בין האורחים. קשה להימנע מהצצה לצלחת של השכנים, כר פורה לשיחה ידידותית עם אנשים זרים.

מאחורי הבר נמצא מטבח סגור כמעט לגמרי, שנחשף רק דרך גרם מדרגות שמוביל לקומת גלריה. הגלריה משקיפה על החלל התחתון ומחולקת לשני אזורים – חלל פתוח מגודר במעקה ברזל ובו שולחנות שיתופיים, שיכול לשמש גם כחדר פרטי, וחדר יין אינטימי ובו שולחן אחד ל־2־4 סועדים.


הגלריה משקיפה על החלל התחתון ומחולקת לשני אזורים – חלל פתוח מגודר במעקה ברזל ובו שולחנות שיתופיים, שיכול לשמש גם כחדר פרטי, וחדר יין אינטימי ובו שולחן אחד ל־2־4 סועדים

מוטיבים עיצוביים

הפרט הראשון שתופס את העין עוד לפני שנכנסים הוא התאורה – גוני חום חמים בחלל המרכזי ופלורסנט בוהק במטבח. מעל דלת הכניסה נותרה קשת מקורית, ותקרה חשופה עשויה טיח מספרת את סיפורו של המבנה הישן. התקרה נותרה בגוני שמנת וחום מקוריים ושימשה נקובת מוצא לפלטת הצבעים והחומרים שנבחרה עבור אזור הבילוי: ריהוט עץ ובמבוק, ברזל חשוף ואריחי קרמיקה בחאקי ומוקה. מעל הבר תלויים גופי תאורה כדוריים מזכוכית, המייצרים אור צהוב נעים שמשתקף באריחי הקרמיקה ומוסיף לתחושת החמימות.


הפרט הראשון שתופס את העין עוד לפני שנכנסים הוא התאורה – גוני חום חמים בחלל המרכזי ופלורסנט בוהק במטבח

מוטיבים גיאומטריים בכיסאות קלועים גבוהים מתכתבים עם אמנות אתנית, אחד ממאפייני שוק הפשפשים בגלריות ובחנויות לאמנות שימושית. הקו האמנותי ממשיך בצילומי פנים אמנותיים שתלויים על קירות החלל המרכזי ומופרדים זה מזה במראות באותו גודל. המרווח ביניהם יוצר סימטריה נעימה לעין בשעה שהמראות מגדילות את החלל ומשמשות מעין משחק – של מי הפנים שבתמונה? שלי או של מצולם? החיבור לאמנות נמשך בקומה העליונה, שאחד מקירותיה משמש גלריה מתחלפת לעבודות של אמנים ישראלים.


הקו האמנותי ממשיך בצילומי פנים אמנותיים שתלויים על קירות החלל המרכזי ומופרדים זה מזה במראות באותו גודל

פלטת הצבעים והחומרים של קומת הקרקע נמשכת בקומת הגלריה – גופי תאורה חשופים במראה תעשייתי תלויים על קונסטרוקציית מתכת שחורה, חיפוי פרקט עץ טבעי, שולחנות עץ גדולים וקיר לבנים חשופות. מעקה מתכת בדוגמת ריבועים מתכתב עם מחיצת עץ בחיתוך לייזר, המאפשרת להפריד בין השולחנות בהתאם לצורך כדי ליצור פרטיות כלשהי. פרטיות רבה יותר – או פחות – יש בחדר היין: יותר כי קיר זכוכית גדול חוסם את רוב הרעש ויוצר תחושה של "אי של שקט" בתוך ההמולה, ופחות כי אותו קיר ממש מותיר את היושבים חשופים לחלוטין, כמו בהצגת תיאטרון שאליה אורחי קומת הקרקע יכולים לשאת עיניים. מתקן אחסון יין נבנה בהשראת גגות בטון קלים משופעים שנפוצים ביפו, וכיסא נדנדה וגוף תאורה עומד נרכשו בשוק הפשפשים הסמוך.


פלטת הצבעים והחומרים של קומת הקרקע נמשכת בקומת הגלריה – גופי תאורה חשופים במראה תעשייתי תלויים על קונסטרוקציית מתכת שחורה, חיפוי פרקט עץ טבעי, שולחנות עץ גדולים וקיר לבנים חשופות

היוצא מן הכלל בעיצוב הוא כאמור המטבח, שעוצב בגוני לבן ומתכת שיוצרים מראה פונקציונלי ועדכני. בניגוד למגמה הרווחת להכניס את הסועדים לאזור הבישול עד כדי שולחן שף, כאן תוכנן מטבח סגור. אסף ליס, אחד השותפים, מנמק את ההחלטה בכך ש"מטבח פתוח קצת נמאס וגם עלול להפריע לחיי הלילה". מגבלות רישוי אינן מאפשרות שימוש בגז ולכן רכשנו באיטליה מטבח שפועל על חשמל בלבד".

מה בתפריט

הכוונה ליצור מקום שבו לאוכל ולאלכוהול יש אותה מידת חשיבות וסגנון הבישול המולקולרי של השף יוסי שטרית, יצרו תפריט פשוט ומתוחכם כאחד. שטרית מפרק קונספציות קלאסיות ובונה אותן מחדש בטכניקות מתקדמות. למשל סלט אנדיב ואגסים מקורמלים, שבו גבינה כחולה מופיעה כקציפה, או סשימי אינטיאס עם ג'ל מנגו וקריספי רייס. טכניקות מולקולריות מופיעות גם בתפריט קוקטיילים שיצר המיקסולוג דן קרייצר. למשל קוקטייל על בסיס ג'ין עם ספֵרות סירופ סיגליות וקוקטייל עם ערק וסירופ חצילים. התפריט נגיש יותר מאשר בקיטשן מרקט, מסעדת האם של שטרית, אך עדיין ניכרת בו טביעת האצבע הברורה שלו.

דבר המערכת

ONZA מחוברת לשוק הפשפשים אך אינה "פשפשית". האדריכל נמנע במכוון משימוש בפריטי וינטג', צלחות בסגנון סבתא וריהוט אקראי, המקובלים במסעדות ובבתי קפה רבים בסביבה. המקום מתכתב עם סביבתו באלמנטים חשופים בבניין, בקשתות ובחומרי גלם בצורתם המקורית, למעט מטבח עם עיצוב שונה ומובחן. בקיץ ייפתח החלל אל הרחוב, יתווספו עוד מקומות ישיבה והקשר עם שוק הפשפשים ויפו יתחזק עוד יותר. תפריט אוכל מעניין, תפריט קוקטיילים מקורי ומתחלף ופלייליסט שכמעט גונב את ההצגה, משמשים גב לעיצוב חם, מזמין ורבגוני המתאים לסגנונות בילוי שונים. מכיוון שדי בלתי אפשרי לעכל את החוויה על כל רבדיה בפעם אחת, אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא.

ONZA בר קולינרי, רבי חנינא 3 יפו, 6486060־03