חוף מבטחים

"הליכה לאיבוד בים היא אחת החוויות הטראומטיות של ילדים. כמעט תמיד ההורים מאשימים את הילד וכועסים עליו שהוא התרחק מבלי לשמור קשר עין, אולם האחריות היא של ההורה", אומרת הפסיכולוגית ד"ר עדנה כצנלסון.

מה חשוב ללמד את הילד?

"כהורים 'טובים' אנו יכולים לפעול למניעת התופעה או לפחות לצמצם את הטראומה שהיא עלולה לגרום", אומרים בארגון "בטרם" ומסבירים כיצד לעשות זאת:

דאגו לצייד את הילד באמצעים שיאפשרו נגישות למידע נחוץ – הצמידו על בגדיו של הילד, במקום נראה, פתק ועליו מספר הטלפון שלכם. ניילנו אותו במידת הצורך כדי שלא יירטב בים. ילדים גדולים יותר יכולים לשמור את פרטי המידע בכיס המכנסיים, רק כאשר אתם יודעים בוודאות שהם יידעו להציג את המידע לכשיידרש. יש להדגיש כי לעולם אין לצרף את כתובת ביתכם על הפתקית.

שאו איתכם תמונות עדכניות של הילד – על גב כל תמונה ציינו את פרטי הזיהוי של הילד: צבע עיניו, צבע שיערו, גובהו, משקלו, כתמי לידה אם יש וסימני זיהוי אחרים. הוסיפו גם את מספר הטלפון שלכם על גב התמונות.

למדו את ילדכם את שמם הפרטי ואת שם משפחתם – וכן את כתובת הבית, מספר טלפון כולל קידומת, שמות ההורים ומספר טלפון החירום של המשטרה.

למדו את ילדכם לבקש עזרה מאמא אחרת אם הוא הולך לאיבוד – הסבירו לילד שאם אינו מוצא אתכם, שיפנה לאם אחרת – אישה שיש עימה ילדים – ויבקש את עזרתה. הדגש הוא על אם אחרת ולא כל אדם כי חשוב שהילד לא ייצור קשר עם כל זר.

מה עושים כשמגלים שהילד הלך לאיבוד?

<p dir="RTL"> השתדלו להישאר רגועים ולמצוא עובד של המקום שיתחיל את תהליך החיפוש (כמו מציל בחוף הים). אל תתרחקו מהמקום שבו שהיתם עם ילדכם לפני שנעלם. לעיתים הילד נמצא לא רחוק מכם. אם הוא נעלם לזמן רב מדי לטעמכם – צרו קשר עם המשטרה.

כשהילד נמצא – הרגיעו אותו, שוחחו עימו ושבחו אותו על התנהגותו. אל תצעקו עליו. עשו ככל יכולתכם כדי להרגיע אותו ולחבקו. בהמשך רעננו איתו את ההוראות לפני כל יציאה מהבית.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין הורים וילדים, אוגוסט 2009