"בעלי אמר לי: 'נהיית קיצונית והזויה תמצאי את עצמך לבד בעולם"
עדית רומנו למדה בדרך הקשה שאת השינוי היא תביא באמצעות חינוך לאהבה וחמלה, אז היא הקימה את חוות החופש ומצאה את השיטה שתכבוש את העולם
בשלהי חודש מאי, כשיצאנו מהסגר הראשון, היה הבזק קטן של תקווה ונראה היה כאילו וירוס הקורונה עומד לחלוף ובכל מקרה לא להדאיג אותנו, "צאו לבלות" אמר אז ראש הממשלה בנימין נתניהו וחשבנו שאולי דברים עומדים להסתדר. מה שלא ידענו שבעצם זה רק תחילתו של הבלגן הגדול. באותם ימים צילמנו את שער גיליון יוני שלנו, עם אלה איילון במקום קסום שנקרא "חוות החופש". עם כמה שאיילון מהממת, ללא ספק בעלי החיים המיוחדים שנהרו בשמחה לצילומים ושיתפו פעולה גנבו לה את הפוקוס ואחרי שנחשפנו לסיפוריהם המרגשים, לא יכולנו להישאר אדישות וגם אתן לא תוכלו.
מאחורי חוות החופש הראשונה בישראל עומדות עדית רומנו ומיטל בן-ארי, שנחשפו כל אחת בדרכה לעוולות תעשיית הבשר, עברו באופן מיידי לטבעונות וניסו לשכנע את הסובבים אליהן בדרכים קצת פחות נעימות ללכת בדרכן. "הייתי 20 שנה יזמית ואשת עסקים, נשואה ואימא לשלושה. לא נתתי לשום דבר לערער את שגרת החיים המושלמת שבניתי. לפני 7 וחצי שנים פתאום נחשפתי להרצאה 'ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם' של גרי יורופסקי והפכתי מצמחונית לטבעונית. למדתי שם על ההשלכות של תעשיית הבשר, ברמה האקולוגית, הבריאותית והמוסרית כמובן. וקרה לי עוד משהו, הפכתי ממישהי שמחפשת את השלווה והשגרה למישהי שלא יודעת מנוחה, לא ידעתי מה לעשות עם כל המידע שהגיע אלי, הייתה לי תחושה שזה קרה מסיבה מסוימת, שיש לי תפקיד. באופן טבעי הלכתי לאנשים הקרובים אלי וסיפרתי להם על מה שגיליתי, רציתי לעשות משהו והבנתי שאני צריכה לגייס אנשים. הרבה אנשים שקרובים אלי וחולקים איתי ערכים. לצערי הם הגיבו באטימות ולעגנות, בציניות. יום אחד בעלי אמר לי 'עדית נהיית קיצונית והזויה ובקצב הזה תמצאי את עצמך לבד בעולם' לא יכולתי להפסיק לדבר על זה והבנתי שהדרך שלי לא נכונה, שאני צריכה ליצור שינוי על ידי קירוב לבבות".
באופן מעניין, בן-ארי עברה תהליך מאוד דומה בעקבות חשיפה לאותה הרצאה בדיוק בלי שהשתיים הכירו בכלל זו את זו. "התחלתי להתנדב בעמותת 'ויגן פרנדלי' שמקדמת את אורח החיים הטבעוני בצורה ידידותית. שם הכרתי את מיטל", מספרת רומנו.
ואיך הגיתן את הרעיון להקים את חוות החופש?
"יום אחד אני יושבת מול האינטרנט ומוצאת אתר על חווה שנמצאת בניו יורק ופתאום אני רואה תמונה של בני נוער משחקים עם בעלי החיים, אני מקבלת תחושה של בינגו, נפלי האסימון. הבנתי שזה מה שיביא את השינוי. אני יכולה ללכת לכל מקום ולספר על תעשיית הבשר, אבל רחוק מהעין רחוק מהלב, אנשים לא מבינים. עד שלא יחוו קרבה עם בעלי החיים לא יבינו. החלטתי שזה מה שאני מקימה, מרכז לבעלי חיים שיהיה מרכז חינוכי לחמלה. הלכתי לבעל העמותה שהתנדבתי בה והוא אמר שזה יהיה מאוד קשה, מיטל איכשהו שמעה על זה והתחברנו".
במשך שנתיים הן נלחמו, למדו את הסוגיות של קרקעות חקלאיות, "זאת סוגיה קשה וסבוכה בישראל. דפקנו על הדלתות של הרשויות. ניסינו להשיג אישור מיוחד להפעלת קרקע שאין לה תוצרת חקלאית". הן גם ניסו לאסוף כספים: "יום אחד מיטל ואני אומרות רגע, אולי נקים עמוד פייסבוק שנקרא 'מקימים יחד את חוות החופש הראשונה בישראל' חשבנו לגייס אנשים דרך הרשת, לשמוע רעיונות, תוך שנייה קיבלנו מלא לייקים, הודעות ותגובות, יש לנו מעל חצי מיליון עוקבים בפייסבוק. הגיעו המון תרומות ואנחנו מבינות שהדבר הזה הוא חלום של המון אנשים. הבנו שהאחריות היא לא רק כלפינו, אלא כלפי המון אנשים שרוצים שיהיה דבר כזה במדינת ישראל. הגיעו המון מתנדבים, התחילו להגיע בעלי חיים. כל הרעיון פה באמת הוא עבור בני אדם. השינוי לא יבוא מבעלי החיים שנציל, אמנם יש לנו 250 שזה הרבה, אבל מילארדים נשחתים כל יום, בעלי החיים שנמצאים אצלנו בחווה הם השגרירים, כל דייר מספר סיפור קשה ומרגש, אבל השינוי יבוא מהאנשים".
כל בעלי החיים מגיעים אליכם מתעשיית המזון?
"99 אחוז מגיעים מתעשיית המזון, יש לנו גם ארנבים שניצלים מתעשיית הניסויים. יש לנו כבש מתעשיית השעשועים (פינת חי) שהגיע עם מחלת עור נוראית ועבר פה שיקום".
יכולה לספר לנו על בעל חיים שהצלתם כנגד כל הסיכויים?
"כולם כל כך קשים, יש סיפור הצלה אחד ששינה אותי כבן אדם, שתי טליות קטנות הגיעו ולא הסכימו לאכול ולשתות, אחרי ניסיונות לברר מה קרה הבנו שהן רגילות לינוק וניסינו להאכיל אותן בכל מיני צורות. במקרה כמה ימים אחרי ובמזל גדול הגיעה אימא שלהן והאיחוד היה כל כך מרגש".
אתן משקיעות מאמצים אדירים בבעלי החיים, אי אפשר שלא לשאול גם מה עם אלימות כלפי בני אדם ונשים שנרצחות על ידי בני זוגן.
"אומרים לי הרבה 'לא יותר חשוב אלימות נגד בני אדם?' אני מרגישה שאנחנו מטפלות בבעיה דרך השורש. יש משפט של בראדלי מילר שאומר 'ללמד ילד לא לדרוך על זחל זה שיעור חשוב עבור הילד לא פחות מעבור הזחל'. זאת המהות של חוות החופש, אנשים באים ופוגשים חלשים מהם שזקוקים להגנה, אנחנו מעבירות את המסר שהתפקיד של החזק הוא להגן על החלש ולא לרדות בו. ילד שבא ורואה ושומע את הסיפורים, אחרי זה מגיע לכיתה ורואה ילד שונה ממנו הוא מגן עליו. הרבה בעלי חיים מגיעים אלינו עם צרכים מיוחדים, עיוורים, עם כיסא גלגלים. זה השיעור שאנחנו מעבירות".
מה החלום שלכן?
"האתגר הבא שעומד בפנינו הוא לפתח את המרכז החינוכי, מרכז הדרכה, מעבר לזה שאנשים יסתובבו ויכירו את סיפורי ההצלה, יש פה מבנה שאנחנו הולכות לפנות אותו והוא ילמד בצורה אינטראקטיבית על ההשלכות הבריאותיות, אקולוגיות, דתיות, מוסריות. זה יהיה בנוי לפי גילאים. אני מאמינה שידע זה כוח ושאנשים ידעו מה זה עושה לנו כבני אדם, מה זה עושה לכדור הארץ זה ישנה, אנשים אומרים לנו 'אבל מה זה יעזור אם אני אפסיק לאכול הרי מיליארדים נשחתים כל יום', אנחנו אומרות לו שכל אדם בממוצע אוכל במהלך חייו 4,000-3,000 בעלי חיים, זה יותר ממה שהחווה תציל אי פעם. כשהמרכז החינוכי יעמוד על הרגליים, זה יעשה את השינוי. אנשים יסיימו ביקור משמעותי בחווה עם ארוחה טבעונית טעימה ויראו שיש שפע ענקי של מזון מהצומח שהוא טעים ובריא ואפשר לקיים חיים שלמים עשירים וטעימים בלי לפגוע ולהשתמש באף אחד. זה החלום".
