חדש במוסיקה

קובני, אנדרגראונד וניו בוסה נובה

88 שיתופים | 132 צפיות

דיוות ותזמורת

9 Divas & Orquesta Cubana de Musica Moderna
אוסף
התו השמיני

אורקסטה קובנה דה מוסיקה מודרנה (ובעברית "התזמורת הקובנית למוסיקה מודרנית") היא הרכב שנוסד בשנת 1967 עם 25 נגנים שמתמקדים בעיקר בג'ז. עד עכשיו ההרכב ביצע, יותר בהופעות מאשר בהקלטות, אינטרפרטציות ליצירות בסגנון הג'ז הלטיני והג'ז-רוק, אבל מטרתו העיקרית והראשונית היא ללוות סולנים בהופעות חיות, ברדיו ובטלוויזיה, ומעל לכל – בהקלטות.

בדיסק זה, שהוא אחד מתוך סדרת המוסיקה הקובנית של "התו השמיני", מלווה ההרכב תשע מהדיוות של המוסיקה הקובנית הפופולארית במאה ה-20. כך אפשר למצוא כאן אושיות נשמה ותיקות כדוגמת זמרת האפרו-מיוזיק מרסדיטאס ואלדז או רוזיטה פורנס – הכוכבת הראשונה של קובה. גם לדור הזמרות החדש יש באלבום נציגות כביאטריז מרקז ונריידה נראנג'ו.

הצליל של האורקסטה קובנה דה מוסיקה מודרנה (או בקיצור OCMM) הוא עשיר מאוד ומזכיר מעט את תזמורות הג'ז של שנות ה-30 עם מגוון כלי נשיפה ממתכת, והסגנון הוא שילוב של ג'ז עם מגוון מקצבים כגון טנגו, בוסה נובה ועוד.



גרוב עולמי חדש

A New Groove
אוסף
התו השמיני

את העובדה שהעולם הפך לכפר גלובלי קטן כולם כבר יודעים. עכשיו באה חברת "פוטומאיו", שמתמחה בליקוט יצירות מוסיקליות שתמה אחת מחברת ביניהן, ומביאה את A New Groove – "אוסף אקלקטי של טרקים קוליים ומוסיקת אנדרגראונד מבית היוצר של אמנים עכשוויים מארבע קצוות תבל". הצהרה קצת בומבסטית לדיסק שעיקרו מוסיקה סמי-מחתרתית.

בעיקרון זוהי יוזמה מבורכת, שבה מאתרים אנשי חברת ההפצה אמני מוסיקה מכל העולם (די.ג'ייז, מפיקים ומוסיקאים) ומביאים את יצירותיהם לידיעת הציבור הרחב. כך אפשר למצוא פה את הדי.ג'יי./מפיק הדני Emo שחבר לבסיסט האגדי דאריל ג'ונסון ב-In the Back of the Car התוסס ואת אליס ראסל הלונדונית בפאנק (פ"א רפויה) א-לה שנות ה-70 ב-High up on the Hook. אם רוצים להירגע מההיפ הופ הקנדי של K-Os והשוודי של פרדי קרוגר(!) והזמרת לין אפשר לעבור לטרק מספר שמונה אל הרגאיי הצרפתי של Jethro או אל הגרוב בנוסח ג'מייקה של הרכב בשם The Cat Empire מאוסטרליה. אכן, אוסף עולמי של מוסיקה חדשנית, מסקרנת ומרעננת ששוב מוכיח שצלילים יוצרים שפה אוניברסלית.



ניו בוסה נובה

Bebel Gilberto: Momento
בבל ז'ילברטו: רגע
אם.סי.איי.

יש המגדירים את בבל ז'ילברטו כבת לאצולה המוסיקלית הברזילאית בהיותה בתו של ז'או ז'ילברטו, מי שנחשב לאחד מאבות הבוסה נובה. גם אמה ודודה הם זמרים ידועים (מיושה ושיקו בוארקי בהתאמה) וייתכן שהייחוס הזה, שהעניק לזמרת הברזילאית הצעירה קול נעים ומחוספס מעט, סלל באופן די מובן מאליו את דרכה המוסיקלית.

בבל ז'ילברטו משלבת מקצבים ברזילאיים עם נגיעות אלקטרוניות ומגוון רחב של כלים מוסיקליים. רוב השירים בדיסק הם בשפה הפורטוגלית, מיעוטם באנגלית וכמה מהם גם וגם, כנראה כדי לקסום גם לקהל שמחוץ לברזיל. כך או אחרת, הנוסחה הזו עובדת מצוין והשירים נעימים לאוזן בכל שפה שהיא. הבוסה נובה מקבלת כאן לבוש עדכני ומודרני, מרוכך אך דעתני גם יחד, שמתאים מאוד לערבי הקיץ החמים שלנו. רמת האלבום די אחידה ואין שיר שבולט מעל השאר באופן מיוחד, וגם עיצוב העטיפה משדר פרחוניות נעימה על רקע גלי ים וטביעות רגליים על החוף. זהו לא אלבום ענק בכל קנה מידה, אבל בהחלט אפשר להשתמש בו כסוג של מרענן רשמי.

 

מתוך: מגזין מסע עולמי

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה