חדר המשחקים של ההורים

החשק ותדירות יחסי המין יורדים משמעותית עם הפיכתנו להורים. יש לכך המון סיבות (ותירוצים), אך זה ניתן לשינוי - שמתחיל בתפיסה וממשיך כל הדרך לחדר השינה

88 שיתופים | 132 צפיות

מי מכם לא שמע את הבדיחה הבאה: מה ההגדרה של סק"ס עבור זוגות נשואים והורים לילדים? סידורים, קניות וספונג'ה. אולי זה מעט מצחיק, אבל חשבון נפש נוקב על מצב המיניות שלכם, החל משלב הפיכתכם להורים, לא בהכרח יעלה חיוך על פניכם.

מלבד חברה אחת טובה שלי, שמצהירה שכל מה שקשור למין לא השתנה אצלה כלל מאז שהפכה לאם אלא רק הלך והשתפר, אינני מכירה זוגות רבים הנוטים להלל ולשבח את תדירות וטיב יחסי המין שלהם בעידן ההורות. נכון, חברים, הנושא אולי נחשב כטאבו אצל רבים מאיתנו, דבר ששומרים לעצמנו ואין לדבר עליו בפרהסיה, אולם כאשר מבינים שזה לא קורה רק אצלנו אלא למרבית הזוגות הסובבים אותנו, הרי שמדובר בתופעה המצריכה התייחסות משמעותית.

ההסברים לירידה בפעילות המינית של בני זוג בהיותם בשלבי השיא של ההורות בחייהם היא טבעית, מובנת ויש לה טעמים שונים: חיי השגרה, העייפות מלילות ללא שינה, המשאבים המושקעים בעבודה בבוקר ובילדים בשעות אחר הצהריים והערב, הגוף שכבר לא נראה כמו בגיל 20, ההריונות והלידות שמורידים את החשק לתנוחות מגוונות במיטה, הפחד שניתפס בעת המעשה אם הילדים בדיוק יקומו באמצע הלילה וירצו כוס מים, הלחץ בעבודה, ועוד מגוון רחב של סיבות ועילות לעניין הנדון.

הכל נכון, אבל האם זוהי עובדה סופית ומוגמרת שאינה ניתנת לשינוי? האם אנו נידונים לחיי שגרה בנאליים ולמין סביר ב-50 השנים הבאות, או שמא עלינו למצוא בעצמנו את האנרגיות, להכניס קצת את הבטן, לנפח שרירים ולעשות הכל כדי שהחשק יחזור לימי הזוהר שלו? הייתכן שעוד נצליח לפתות ולגרות את בן/בת הזוג שלנו כמו פעם? קיים עוד סיכוי שנתנפל זה על זו בלילות של ירח מלא, כשחציר מעקצץ את הגב שלנו באחו? אז איך עושים את זה – מגדלים ילדים לתפארת ובמקביל דואגים לשמר את האינטימיות וליהנות מסקס טוב – מבלי להרגיש שהאחד בא על חשבון האחר? כמה עצות חכמות בכתבה שלפניכם.

תשוקה פנימית סוערת

"אני מגדירה את עצמי כבן אדם מאוד יצרי", משתפת הדר (שם בדוי, 34, אמא לשניים והשלישי בדרך). "תמיד הייתי אישה במלוא מובן המילה, חושנית ומלאת תשוקה ורצון לגעת. רוב מערכות היחסים שלי התבססו על החלק הפיזי, שהיה מאוד חשוב עבורי כבחורה צעירה. אמנם הן לא הושתתו רק על זה, אבל בהחלט היה למשיכה המינית מקום של כבוד ביחסים שחלקתי עם פרטנרים שונים לאורך הדרך.

אולי דווקא בגלל העובדה הזו בחרתי בתור חבר לחיים, בעל שיהיה אב לילדיי, אדם שבאופיו הוא רגוע ואפילו די סולידי ושמרני בכל הנוגע לענייני המיטה", משתפת הדר. "אני לא יכולה להגיד שהתשוקה והלהט האלו, שהיו חלק מהאישיות שלי במשך שנים רבות, לא חסרים לי כיום, אבל כולנו עוברים גלגולים בחיים והיום אני בסטטוס קצת שונה. אני אמא עייפה שאת רוב האנרגיות משקיעה בילדים, והשגרה עם בן זוג, שאני מבלה איתו כמעט עשור, הולכת ומשתלטת".

גם אם אתם שייכים לזן שעדיין מחפש ריגושים, ובטח אם אתם חלק מאלה שהתרגלו לשגרה, חשוב שתיזכרו איך הייתם פעם, בהתחלה, כשרק הכרתם וכל מבט חושק שלח אתכם אל בין הסדינים. לשינוי הזה בגישה למין יש כמובן הסבר פסיכולוגי מלומד, אבל כמו כל דבר – זה תלוי בעיקר בכם.

אסתר פרל, פסיכולוגית קלינית, מטפלת זוגית אמריקאית ומחברת הספר "אינטליגנציה ארוטית" (הוצאת כנרת), מציגה בספרה כיצד הנטייה של התרבות שלנו לשוויון מוחלט בין המינים עומדת בסתירה לתשוקה הארוטית של גברים ונשים כאחד. פרל מסבירה כיצד פולחן הילדים שהתפתח במערב מעביר את נקודת הכובד אל המשפחתיות והביתיות ומשעבד את ההורים ואת הצורך הטבעי שלנו במין.


צריך לחשוב על דרכים שבעזרתן אפשר להוסיף מסתורין למוכָּר וחידוש לשגרתי. אילוסטרציה: ingimage

האם ארוס מוכרח למות?

לדבריה, סקס מלהיב ושובב אפשרי עם קצת אומץ, השקעה והרבה דמיון. "סיפור הסקס בקרב זוגות מודרניים המחויבים זה לזה חושף לעיתים קרובות תשוקה שדעכה וכולל רשימה ארוכה של תירוצים מיניים, המתיימרים להסביר את מותו הלא נמנע של ארוס", מציינת פרל. "מזהירים אותנו שזוגות רבים מדי עושים סקס לעיתים נדירות מדי, גם אם בני הזוג טוענים שהם אוהבים זה את זה. הזוגות של היום עסוקים מדי, לחוצים מדי, שקועים מדי בגידול הילדים ועייפים מדי כדי לעשות סקס".

לפי גישתה, כולנו שותפים לצורך בסיסי בביטחון הדוחף אותנו מלכתחילה לעבר יחסי מעורבות, אבל הצורך שלנו בהרפתקה ובהתרגשות חזק באותה מידה. "קשה לייצר התרגשות, ציפייה ותאווה עם אותו אדם שאנו מבקשים ממנו נוחם ויציבות, אבל לא בלתי אפשרי", היא מעודדת. פרל מזמינה זוגות לחשוב על דרכים שבהן יוכלו להוסיף סיכון לביטחון, מסתורין למוכָּר וחידוש לשגרתי.

עוד מסבירה פרל כי ביחסים ארוכי טווח קיימת נטייה חזקה להעדיף את הצפוי על הלא צפוי, אך לדבריה, "הארוטיות משגשגת על קרקע לא צפויה". פרל מספרת כי היא רואה הורים טריים שהטיפול בתינוק שאב מהם את כל האנרגיה הנפשית, והם עד כדי כך שבויים בידי התינוק, שאינם זוכרים לסגור לפעמים את דלת חדר השינה ולהיות בני זוג. חשוב, אם כן, להשקיע בזוגיות ולנסות להפתיע ולהיות מופתעים גם ביחסים ארוכי טווח שיש בהם מן השגרה והיציבות הקבועה.

"זוגיות אינה מותרות"

אובייקטיבית זה נכון שהשנים כזוג צעיר עם ילדים מאופיינות במקרים רבים בחיי שגרה, עייפות מתמדת, לחץ בעבודה, דאגה כלכלית וכדומה, ולפעמים נראה שהמצב לא עומד להשתנות בשנים הבאות. אבל יחד עם זאת, לא כדאי לחכות עד שהילדים יגיעו לגיל 18, לפחות לא לפי גישתו של ד"ר צחי בן-ציון, סגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה", מנהל המרפאה לתפקוד זוגי ומיני, פסיכיאטר וסקסולוג, המוכר לציבור בעיקר בשל הופעותיו המצחיקות בנושא סקס ברחבי הארץ.

ד"ר בן-ציון מציע להתחיל בשינוי התפיסה שלנו, כהורים, ובהבנה שהילדים לא יכולים להיות כל עולמנו. "ילדים הם חשובים וכבודם במקומו מונח, אולם הם לא ירוויחו אם כל החיים שלנו יוקדשו אך ורק להם", הוא מציין. "לכולנו ברור שכאשר קיים הכרח לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה, לוקחים מטפלת עבור התינוק או רושמים אותו לגן, או אם יש אירוע חשוב בשעות הערב, כמו חתונה של אח, מובן מאליו שנצא מוקדם מהעבודה כדי להגיע בזמן לאותו אירוע. כך יש לנהוג גם עם בן הזוג – יש לפנות מקום ואפשרויות על מנת לבלות עם הבת/בן זוג שלך. זו עבודה לכל דבר. הגישה לפיה בילדים חייבים לטפל, צריכה להמשיך גם בתחום הזוגיות ולא צריך להתייחס אל הזוגיות כאל מותרות, מכיוון שחשיבה כזו תגרום בסופו של דבר לירידה ברמת התפקוד בכל החזיתות".

לדברי ד"ר בן-ציון, זוג שעושה אהבה ומקיים זוגיות טובה, משלים את ההצלחה שלו בלהיות טוב בעבודה, להיות הורה טוב לילדים ועוד. הרעיון הבסיסי, לפי ד"ר בן-ציון, הוא להבין שזוגיות דורשת השקעה. "כפי שחשוב לכם שהבית ייראה יפה ונקי ואת הילדים צריכים לגדל ולחנך, גם בלהיות בן זוג צריך להשקיע, כלומר, להקדיש זמן, לשוחח, לבלות ביחד ולעשות אהבה. אחרת היחסים עולים על שרטון".

"יחסי מין הם מין של יחסים" – את הסלוגן הזה, המתמצת את הקשר בין זוגיות לאינטימיות, אימץ לעצמו ד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג קליני ומטפל זוגי מהמכללה האקדמית "בית ברל". המשמעות לדידו היא "יחסי מין חשובים בתוך הקשר הזוגי ובמערכת היחסים, אבל הם לא יקרו בחלל ריק. המין משתנה, בלי קשר לתוספת של הילדים, והוא לא מה שהיה בשנים הראשונות להתאהבות. הכמות, העניין והתשוקה מתחלפים לא פעם ביציבות וצריך לקחת זאת בחשבון ולהבין שזו לא בהכרח בעיה".