המשרד הביתי החדש: אקווריום מזכוכית, סטודיו אישי או חלק מהסלון?

בשנים האחרונות צומחת בעולם העיצוב מגמה ברורה: The New Domestic Office, המשרד הביתי החדש. לא עוד חדר צדדי עם שולחן וכיסא, אלא חלל מתוכנן, אסתטי ורב שכבתי, שמבין שעבודה היא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהחיים בבית. הוא נראה יותר כמו סלון קטן או סטודיו אישי. המשרד הביתי החדש מתוכנן סביב החיים עצמם: שיחות זום, עבודה בשעות לא שגרתיות ומעבר מהיר בין ריכוז לפנאי, לכן הוא חייב להיות גם ייצוגי וגם אישי, גם מחובר לבית וגם מופרד ממנו. העיצוב כבר לא מנסה לחקות משרד “אמיתי”, אלא ליצור מרחב שמכבד את הקצב, היצירתיות והצרכים של מי שחיה בו, לחלק בלתי נפרד מתכנון הדירה.

>> וואו: כך נראה הבית החדש והמטורף של עדן פינס ואושר כהן

קוביית זכוכית משרדית

נירית פרנקל, בעלת משרד לאדריכלות ותכנון בתים, רואה את השינוי מקרוב. "המשרד הביתי נכנס היום לתכנון בדיוק כמו כל חדר אחר", היא אומרת. "זה לא משהו שעושים על הדרך. אנחנו בודקים את שגרת הבית ואת שגרת העבודה: איפה נכון למקם אותו, עד כמה הוא פתוח או סגור, איך הוא משתלב ביומיום בלי להפריע, האם נדרשת כניסה נפרדת, האם מתבצעת עבודה מול חו״ל בשעות הלילה".

לדבריה, יש מי שמעדיפות משרד עם קירות זכוכית, "מעין אקווריום שמאפשר קשר עין עם הבית אבל שומר על שקט", ויש מי שבוחרים דווקא בחלל מנותק יותר: במרתף, בקומה נפרדת, או עם יציאה למרפסת פרטית. "רגע של אוויר באמצע היום הוא לפעמים ההבדל בין עומס לשפיות". פרנקל מדגישה שתכנון מוצלח מתחיל בהבנה של החיים עצמם. "צריך לקחת בחשבון שעות עבודה, שיחות זום, ילדים קטנים, פרטיות, אחסון, תאורה, אקוסטיקה. זה תכנון שמבין ועונה על הצרכים", היא אומרת. "המשרד צריך לדעת להיות גם חלק מהבית וגם נפרד ממנו. מחיצות זכוכית, חללים חצי פתוחים או חדר מבודד לגמרי, כל פתרון יכול לעבוד, כל עוד הוא מותאם לאופי החיים". כדוגמא היא מספרת על פרויקט שבו תכננה משרד לאב שעובד בשעות לא שגרתיות. "יצרנו קוביית זכוכית עם אופי משלה,” היא מתארת. "יחידת נגרות בתכלת, אלמנטים מפליז, לוחות עץ כהים ובריקים אדמדמים. חלל שעומד בפני עצמו, אבל עדיין שייך לבית".

הצבת גבולות מנטליים

גם מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות" רואה במשרד הביתי הרבה מעבר לשולחן וכיסא. "פינת עבודה בבית מגדירה גבולות מנטליים", היא מסבירה. "כשהיא נטמעת לחלוטין בעיצוב, הגבול בין עבודה למנוחה מיטשטש. כשהיא נוקשה מדי, היא לא מתאימה למציאות ההיברידית. צריך להבין מתי עובדים, באילו שעות ולאילו משימות, כדי לייצר מרחב שתומך גם בפרודוקטיביות וגם ביכולת להתנתק". לדבריה, אין חובה שהמשרד ימשיך את השפה העיצובית של שאר הבית. "לפעמים דווקא בחירה בשפה שונה עם חומרים אחרים, צבעוניות מאופקת או קווים פונקציונליים, עוזרת להיכנס למצב עבודה", היא אומרת. "זה יוצר מעין מעבר מנטלי, גם כשהמרחב נמצא בתוך הבית".

המעצבת נילי סובוטקה מסטודיו לתכנון ועיצוב פנים, מאמינה שחדר העבודה הביתי הוא חלל ייצוגי שאמור להשתלב בהרמוניה עם שאר הבית, דרך חומרים ושפה עיצובית שחוזרים גם בחללים האחרים: "חדר העבודה בדירת הפנטהאוז תוכנן כחלל שמחבר בין פונקציונליות גבוהה לאסתטיקה מינימליסטית", מסבירה סובוטקה. "בשפה מודרנית ונקייה עם פרקט כהה שיוצר עומק ואלגנטיות. השטיח האוריינטלי מוסיף אופי ורוך, עם ריהוט בקווים ישרים. כחדר שמיועד לעבודה יומיומית, לפגישות זום ולקריאה, הוא אמור להרגיש נעים ונוח. החלל מופרד באמצעות דלתות זכוכית במסגרת מתכת שחורה, שמכניסות אור טבעי ושומרות על קשר ויזואלי עם שאר הדירה, לצד בידוד אקוסטי ותחושת פרטיות כשצריך. קיר האחסון האינטגרלי, בגוון הקירות, מנצל את הגובה ונותן פתרון חכם בלי להעמיס, ושולחן העבודה משלב עץ אגוז ומתכת למראה אוורירי וקליל".

בשורה התחתונה, המשרד הביתי העכשווי מייצג דור חדש של בתים שבהם הקריירה כבר לא מתרחשת רק במקום אחד, בשעות קבועות, אלא זורמת בין חדרים, בקצב החיים. המשרד הביתי לא מנסה להיראות כמו משרד "אמיתי", אלא כמו חלק חכם מהבית עצמו. וכשהוא מתוכנן נכון, הוא לא רק משפר את הפרודוקטיביות, אלא גם שומר על האיזון. כי מי אמרה שכל משרד צריך להיראות כמו משרד?