בחג את עם ילדים או בלי? איך לעבור את ליל הסדר בשלום אחרי גירושים
החגים זו תקופה שמועדת לדרמות, על אחת כמה וכמה כשמדובר במשפחות בהן בני הזוג הפרידו בתים. בדרך כלל יש הסכם מסודר, אבל מה קורה כשצד אחד מפר אותו?
בכל ראש השנה ופסח אני עושה את סבב הטלפונים הרגיל בין חבריי הגרושים, ומבררת: מי עם הילדים? מי בלי? ומאלה שבלי – מי רוצה לבוא אליי לארוחת חג, ולמי לא אציע לעולם בידיעה שיעדיפו להזמין פיצה לבד בחושך מאשר לבלות עם ילדים של אחרים. זוגות נשואים אולי מפנטזים על קצת חירות וגיוון רחוק מויכוחי "אין לי כוח לטעום את הגפילטע של דודה שלך", אבל כל זה הוא כלום לעומת סוגיית החגים אצל גרושים עם ילדים. השאלה איפה יעשו הילדים את החג, אצל אימא או אצל אבא, עשויה להיות מתישה ומלחיצה ועלולה לפתוח פצעים ישנים. הילדים עלולים למצוא את עצמם קרועים בין הוריהם, ובעיקר לחוש אשמה כלפי ההורה שנשאר לבד.
"יש לא מעט דרמות בגירושין בתקופה הזאת", נאנחת עורכת הדין לענייני משפחה, דלית יניב־מסר, "זה יכול להיות, למשל, טלפון בערב החג מאישה שבן הזוג שלה לא החזיר את הילדים בזמן. במצב כזה אנחנו, עורכי הדין, צריכים להתערב. זה מאוד מצער כי את הכול אפשר לפתור בהסכם שמפרט בדיוק איפה יהיו הילדים בכל חג".
איך זה מפורט?
"הנוהג הוא לחלק את החגים באופן כזה שבכל שנה הורה אחד מקבל את ראש השנה והשני את פסח, ובשנה הבאה מתחלפים. גם את שאר החגים מחלקים, כך שהכל ייצא שווה. החופשות הארוכות מבית הספר הן החופש הגדול, פסח וסוכות. צריך לפרט בכל סעיף – איפה הילד בערב החג, בחג עצמו, בחג השני, בחול המועד. העיקרון הוא שבימי חגים ההסדרים האלה גוברים על הסדרי ראייה רגילים".
"אולי יבקשו מכם לוותר פעם אחת על חג אחד ולהתחלף. תזכרו שפעם מבקשים מכם ופעם אתם מבקשים, אז כדאי לחשוב על התמונה הגדולה"
לכאורה הסוגיה פשוטה מאוד אבל היא מסתבכת בשני מקרים: כאשר הזוג לא הצליח להגיע להסכם ואז הסדרי הראייה נקבעים על ידי בית המשפט, או כאשר יש הסכם – אבל הוא לא מפורט מספיק. "המקרה השני הוא הבעייתי", מבהירה יניב־מסר. "כשההסכם לא מפורט מספיק נוצר פתח לבעיות ולפעמים צריך לערב עורכי דין כדי לפרש אותו. לכן צריך לחשוב על הכול מראש. אל תחשבו ש'יהיה בסדר' ושתוכלו להסכים על הכול, זאת הדחקה. הסכם טוב הוא הסכם מפורט – אפשר לשים אותו במגירה ולא להתייחס אליו, אבל אם חלילה צצות אי הסכמות תמיד תוכלו לשלוף אותו.
ובכל זאת, יניב־מסר ממליצה לנסות לבוא אחד לקראת השני, במידת הסביר. "אולי יבקשו מכם לוותר פעם אחת על חג אחד ולהתחלף. תזכרו שפעם מבקשים מכם ופעם אתם מבקשים, אז כדאי לחשוב על התמונה הגדולה".
מה עם הורה שרוצה לקחת את הילד לחו"ל לחג?
"בהסכמים בדרך כלל כתוב שצריך להודיע לצד השני מראש על נסיעות לחו"ל, לתת את כל הפרטים לגבי יעד הנסיעה, המועד וכמה זמן תימשך. בדרך כלל נדרשת הסכמה מראש ובכתב, ואם התחושה היא שהצד השני לא נותן אותה כי הוא עושה 'דווקא' – אפשר לפנות לבית המשפט ולאכוף את זה".
מה שנרצה להימנע ממנו בכל מחיר הוא לתת לילד הרגשה שעליו לבחור בין שני הוריו בחג. הגישה כלפי הילד צריכה להיות של שיתוף ועדכון במצב, ולא התייעצות. דליה אילת, מנחת הורים ומורה במדרשה במכון אדלר, מדגישה את הנקודה הזו. "אל תפילו על הילד את המשמעות הכבדה של ההחלטה עם איזה הורה להיות. זה לא מתפקידם של הילדים לבחור את מי להשאיר לבד בחג, או חלילה לחשבן עם מי עשו את החג בשנה שעברה", היא אומרת. "כשיש וודאות לגבי החלוקה כדאי לשבת עם הילדים לתיאום ציפיות. חשוב לתווך את התוכניות לאורך השנה ולא רק נקודתית: 'בראש השנה אתם אצל אבא, ואז בפסח תהיו עם אימא'". נסו לדבר בלשון רבים, 'אבא ואני סיכמנו ביחד שהשנה יהיה כך וכך'. זה מלמד את הילדים שלמרות הפרידה, ההחלטות מתקבלות במשותף".
מה לגבי הורים גרושים שמחליטים לחסוך את ההתחשבנות ולעשות חגים ביחד? זה נכון או מבלבל?
"זה עלול לבלבל את הילדים. אבל אם עושים את זה – חשוב שהמשמעות תהיה ברורה לכולם, כולל לנו. כך יהיה קל יותר לילדים".