חברים מגיל אפס

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

באיזה שלב ובאיזה גיל מתחיל תהליך החברות, איזה צורך הוא בא למלא, איך נראים המגעים הראשונים, באיזה גיל זה מתחיל להיות חשוב, ומה אתם ההורים יכולים לעשות?

הכל מתחיל בבית. דרך מצוינת לפתח כישורים חברתיים היא לשחק עם הילד (מגיל 3-4 לערך) בבית במשחקי קופסה. כך אפשר לתרגל איתו איך לשחק לפי חוקים, לחכות לתור, לנצח ולהפסיד ועוד.

הם זה לא אתם. זכרו שיכולים להיות הבדלים בין מידת החברותיות שלכם כהורים לבין זו של ילדכם. הבדלים אלו יבואו לביטוי גם בצרכים החברתיים ובדרכי החיברות שלו. חשוב שלא תכפו את דרככם על הילד, ולנסות להבין את דרכו וצרכיו של ילדכם ולכבד אותה.

אל תלחצו. עד גיל שנה-שנה וחצי התינוק אינו זקוק לחברים, אלא זקוק לקשר עם הורה או מטפל קשוב, שנענה לצרכיו. הורים רבים מבחינים בעניין הרב שמגלה תינוקם בתינוקות אחרים כבר בסביבות גיל שנה, אך צריך להבחין בין העניין וההנאה שבהתבוננות או המצאות עם תינוקות/ילדים אחרים, לבין הצורך החברתי, כפי שאנחנו מבינים אותו.

עודדו ותנו עצה. כדאי לשים לב אם דפוס ההתנהגות של ילדכם בחברה הוא קבוע או משתנה. למשל, האם לעתים הוא דורש להחליט ובפעמים אחרות מוותר לילד השני, או שהדפוס הוא חד-כיווני והוא תמיד דורש לקבוע או לחילופין – אף פעם לא מעיז לבטא את רצונו. במקרים כאלה כדאי לדבר עם הילד ולעודד אותו לוותר או לעמוד על שלו.

זכרו – לכם כהורים יש תפקיד חשוב ביותר ברכישת מיומנויות חברתיות של ילדכם: התיווך. להמליץ, להסביר, לדבר על סיטואציות חברתיות שקרו, ולהציע דרכי התנהגות בהתאם…

תנו לו זמן. לחפש את האיזון בין להיות אקטיבי ולהתערב ביחסיו עם בני גילו, לבין לאפשר לו למצוא את דרכו. התחלת האינטראקציה בין ילדכם לילדים אחרים מתחילה בסביבות גיל שנתיים. יתכן והוא יתחיל לפתח קשר עם ילד ספציפי, אבל ככלל, אין לצפות ממנו להתנהגות חברתית של ממש. החברותיות, כפי שאנחנו מבינים אותה, מתפתחת סביב גיל 4 שנים.

הסתכלו על עצמכם. נכון שילד שמקלל או דוחף ובעל גישת "אנטי" לסביבה ולילדים בגילו, בדרך כלל מפגין מצוקה שלא נוח לו. אולם, ברוב המקרים הדבר מהווה את המראה שלכם. זכרו שבגיל הזה הילדים מעתיקים כל מה שהם רואים ושומעים מהמבוגרים שסביבם. הימנעו משימוש בקללות או צעקות ליד הילד וכן הרחיקו אותו מכאלה הנוהגים כך.

עשו הפרדה בין קשרי ידידות (קשרים אקראיים) לבין חברות – שבה נוסף פן רגשי. קשר מתמשך בין ילדים, שנוסף לו פן רגשי משמעותי.



נחת. בגיל 3 כבר אפשר לראות ילדים משתפים פעולה, אם כי בדרך כלל לזמנים קצרים. בתום משחק זה לצד זה אפשר יהיה לראות קטעים שבהם הם משתפים פעולה, ושוב חוזרים לשחק זה לצד זה. אפשר לראות גם חברויות בין ילדים, אם כי מרבית החברויות אקראיות ומשתנות במהירות ומבוססות על תחומי התעניינות כמו משחקים דומים.

הבנה. בגיל 4 נוכל לראות התפתחות במשחק החברתי והאינטראקציה של הילד עם הסביבה. משחקים, דינאמיקות, ילדים רבים ביחד. אז תגלי אם הילד שלך דומיננטי יותר או פחות, אקטיבי או נחבא אל הכלים. זה הזמן בו הוא יתרגל מהי דחייה, הנאה, שיתוף פעולה, וויתורים,התפשרות וקונפליקטים.

זמן לבד. יש ילדים שלאחר יום גדוש פעילות וילדים בגן, זקוקים לזמן להיות לבד. אם ילדכם מבקש להיות בבית – חשוב לאפשר לו את זה. רצוי לחפש ביחד את האיזון בין ה'יחד' וה'לחוד'.

תווכו. אם ילדכם אינו יוזם מפגשים עם חברים, עשו זאת בשבילו. הפגישו אותו עם בני גילו במקום שבו הוא מרגיש בנוח – בבית, בגן המשחקים…

מגשרים. קונפליקטים ועימותים הם חלק בלתי נפרד מאינטראקציה בין ילדים, ויותר מזה, הם הזדמנות ללמידה. במצבים כאלה, הציעו דרכים לפתרון הקונפליקט.

באדיבות יעל כץ, פסיכולוגית ויועצת לרשת שילב

נטאלי סילבר: 2210silver@gmail.com

 

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter