זריקת עידוד

במשך דורות רבים ברחבי העולם כולו כרעו נשים ללדת בליווי זעקות כאב רמות. אבל המוח האנושי התקשה לקבל את הגזרה המרה והביא להמצאתה של זריקת האפידורל, המאפשרת ללדת במינימום כאב.

למרות הצלחתו והשימוש הנרחב בו, חשוב לדעת כי לאפידורל יש גם סיכונים וכי הוא לא מתאים לכל הנשים. ד"ר מיכאל לוטן, גינקולוג ומנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים ליס, מסביר על הזריקה ששינתה לנו את החיים, על יתרונותיה, על חסרונותיה ועל הסיכונים הטמונים בה.

החלל האפידורלי

"למרות שנהוג לחשוב שהאפידורל הוא החומר שאותו מזריקים, שמה של הזריקה ניתן לה דווקא על שם המיקום בעמוד השדרה שבו היא מתבצעת – ברווח שבין חוט השדרה לבין תעלת החוליות שסביבו, הקרוי החלל האפידורלי", מסביר ד"ר לוטן. "בניגוד להרדמה כללית, ששם חומרי ההרדמה ניתנים דרך הווריד ו/או בשאיפה דרך מסכה וההשפעה שלהם מתרחשת רק כאשר הם מגיעים אל המוח, בהרדמה אזורית מזריקים חומרים לאזור המיועד – במקרה זה עמוד השדרה, ועיקר ההשפעה הוא באותו אזור, כאשר החומרים מפסיקים את הולכת הכאב דרך חוט השדרה אל המוח.

"האפידורל הראשון ניתן בשנת 1901 לצורך ריפוי מחלות בשלפוחית השתן, ורק ב-1943 החלו להשתמש בו כדי להקל על כאבי לידה וניתוח קיסרי. כיום האפידורל הוא טכניקה מקובלת ויעילה, ובידיים מיומנות גם בטוחה למדי".

מהי הפרוצדורה של מתן זריקת אפידורל?
"את האפידורל ניתן לבצע בישיבה או בשכיבה על הצד, לפי הרגליו של הרופא המרדים. מאתרים את המקום בין החוליות שאליו רוצים להזריק, מבצעים הרדמה מקומית של העור ואחר כך מזריקים את האפידורל. הזרקת החומר מתבצעת ‏בין שני צירים, וברגע זה אסור ליולדת לזוז.‏ כאשר מגיעים עם המחט אל האזור המבוקש, מזריקים חומר להרדמה מקומית ומשחילים קטטר דק, שאותו משאירים כדי שאפשר יהיה להמשיך להזליף חומרים נוספים.

"התחלת ההשפעה של האפידורל היא לאחר כמה צירים, והיא נמשכת כשעה עד שעתיים. בהרבה מאוד בתי חולים ישנם מכשירי PCEA, המאפשרים ליולדת ללחוץ על כפתור ולתת לעצמה תוספת חומר ‏הרדמה דרך הקטטר. את הקטטר מוציאה המיילדת כשעתיים לאחר הלידה.

"אם יש צורך בהתערבות כירורגית בלידה, כגון ניתוח קיסרי, ישנה אפשרות להזריק חומר נוסף דרך הקטטר הקיים. בניתוח נדרשים מינון וריכוז אחרים, שיגרמו לתחושה של כבדות ברגליים. אפשרות אחרת היא הרדמה ספינלית, שגם היא סוג של הרדמה אזורית. יתרונות ההרדמה האזורית אצל יולדת בהשוואה ‏להרדמה הכללית הם בין השאר שהיא בטוחה יותר, וכמובן שהאם יכולה לראות את ‏תינוקה מייד לאחר לידתו. לא כך הוא הדבר בהרדמה כללית".

לעצור את הכאב

מתי אפשר לתת זריקת אפידורל?
"למעשה אפשר לתת אפידורל כאשר היולדת סובלת מכאבים ונמצאת בשלב לידה פעילה. בניגוד למה שסברו לפני כמה שנים, לא צריך יותר לחכות לפתיחה מסוימת של צוואר הרחם, והשיקול העיקרי הוא כאבה של היולדת. ממחקרים שונים עולה בבירור שהאפידורל אינו מעכב את הלידה ואינו גורם לעלייה בלידות מכשירניות או בניתוחים קיסריים. אבל למרות שאפשר לתת את האפידורל בכל שלב, כדאי להשתמש בו בצורה רציונלית. למשל, יולדת העומדת ללדת תוך זמן קצר צריכה לשאול את עצמה אם בכלל כדאי לה לקחת סיכון, כי ייתכן שהזריקה לא תספיק להשפיע עד מועד הלידה".

מהן השפעותיה של זריקת האפידורל על היולדת ועל היילוד?
"בפועל לא צריכה להיות השפעה סיסטמית על גופה של היולדת אם הזריקה מבוצעת כהלכה, ועל היילוד אין כל השפעה. הדעה הקדומה שהאפידורל יכול לטשטש את היילוד היא מופרכת, אם המינונים נכונים ואין סיבוכים. לחומרי ההרדמה המקומית אמנם מוסיפים חומר ממשפחת המורפין, אולם הכמויות הניתנות אינן יכולות להשפיע עליו.

"עד לפני זמן לא רב, לאחר כל אפידורל היולדת היתה חשה שרגליה כבדות והיא אינה יכולה לזוז כלל. כיום משתמשים בבתי חולים רבים ב'אפיקל', שהיא אותה טכניקה של הזרקה אבל עם ריכוזי חומר נמוכים הרבה יותר. היולדת אינה חשה כבדות ברגליה ולפיכך יכולה להתנועע במיטתה. כיום אפשר לומר שהאפידורל היא טכניקה טובה ובטוחה למדי שבה משתמשים ברוב בתי החולים במדינות המפותחות באחוזים גבוהים".

שימוש בכדור פיזיו יכול להקל על הכאב. אילוסטרציה: photos to go

יש אלטרנטיבות

ובכל זאת, מהם הסיכונים?
"כל פעולה חודרנית טומנת בחובה גם סיכונים אפשריים. לפי הסטטיסטיקה, יולדת אחת מתוך 400 אלף יכולה לצאת עם פגיעה עצבית קשה. אולם לרוב הסיבוכים הם מועטים, והסטטיסטיקה משתנה בין בתי החולים. האפידורל גורם לירידה בלחץ הדם, ולכן לפני ביצוע ‏ההרדמה האפידורלית היולדת מקבלת עירוי נוזלים ‏ובחדר הלידה מתקיים מעקב תמידי אחר לחץ הדם שלה.

"כדי לצמצם את הסיכון, לפני מתן האפידורל יש לוודא שהיולדת סיפרה לרופא המרדים על כל המחלות שמהן היא סובלת ובוודאי שאת כל הקשור למחלות או לטיפולים שיש בהם כדי פגיעה במערכת קרישת הדם. יש לבדוק שאין הפרעה בתפקודי הקרישה, מכיוון שבמידה שמנגנוני הקרישה אינם תקינים, עלול הדבר להביא לדימום בחלל האפידורלי, ליצור לחץ על חוט השדרה ובמקרים נדירים אף לגרום לשיתוק. בין היתר יכולים להופיע גם כאבי ראש, תחושות שונות בגפיים התחתונות, זיהומים ועוד".

מהן החלופות לזריקת האפידורל?
"אפידורל היא הטכניקה הטובה ביותר לאלחוש בלידה, אולם עבור נשים שאינן יכולות לקבל אפידורל בעקבות זיהומים בגב, בעיות קרישה, כתובות קעקע, מחלות נוירולוגיות או מצבים אחרים כמו בחירה של היולדת ללדת ללא אפידורל, ישנם תחליפים".

רוצה להתייעץ? היכנסי לפורום הריון ולידה ותוכלי לקבל עזרה

ד"ר לוטן מפרט:
* פטידין: תרופה לשיכוך כאבים הניתנת דרך הווריד, שלפני מתן האפידורל היתה החומר השכיח לשימוש בלידה. הפטידין מקל על הכאב אך אינו מבטל אותו לחלוטין, וכתופעת לוואי הוא גורם לטשטוש היולדת. מכיוון שהוא עובר את השלייה, גורם הפטידין לטשטוש העובר ולכן לא רצוי לתת אותו סמוך ללידה.
* רמיפנטניל: תרופה ממשפחת האופייטים אשר זמן ההשפעה שלה הוא קצר ביותר והיא ניתנת בהזלפה תוך ורידית.
* ניטרוס אוקסיד (גז צחוק): חומר אלחוש הניתן ליולדת באמצעות מסיכה.

בלי משככי כאבים

כך תקלי על כאבי הלידה באופן טבעי, גם בלי אפידורל:
* סביבת לידה רגועה: החשכת החדר, הדלקת נרות, האזנה למוזיקה.
* נשימות: נשימות עמוקות ואיטיות שמחדירות הרבה חמצן. המיקוד בנשימה גורם להרפיה של הגוף, לכניסה של יותר חמצן ולהפרשה טבעית של אנדורפינים, משככי כאב טבעיים של הגוף.
* שהייה במים: אמבט מים חמים, לא יותר מ-38 מעלות, או כניסה למקלחת חמה והנחת הטוש על האזורים הכואבים.
* תנועתיות: שינוי תנוחות, פעילות יוגה, הנעת האגן, שימוש בכדור פיזיו או בתומכת לידה.
* מגע: רפלקסולוגיה, עיסוי ושיאצו במקומות הכואבים מורידים את רמת הכאב.
* מכשיר טנס: מכשיר המשחרר פולסים חשמליים עדינים על ידי הצמדת אלקטרודות לגב במקום הכאב. היולדת יכולה לקבוע את העוצמה. יעיל לשלב הראשוני של הלידה. ניתן לרכוש או לשכור מ"יד שרה".
באדיבות לינוי גולן, מדריכת הכנה ללידה ויוגה לנשים בהריון

אז רגע לפני שאת נכנעת לכאב ומתמסרת לשקט, כדאי שתוודאי שסיפרת הכל לרופא על תרופות ומחלות, ושאת מודעות שלמרות הסיכוי הנמוך, יש גם סיכון וישנן אלטרנטיבות.