חושבת שלשלוח מייל ב-23:00 יהפוך אותך לעובדת טובה יותר? טעות!

אם את מכבה התראות בערב ומרגישה אשמה, או לא קופצת מהמיטה עם הזריחה, את ממש לא לבד. בשנים האחרונות השינה הפכה למטבע שמקריבים בשם ה״מצוינות״. אלפרדו רודריגס, פרופסור לפסיכולוגיה המתמחה בשינה וברווחה תעסוקתית, קורא לזה עסקה גרועה במיוחד. לדבריו, לקום בחמש בבוקר לא הגיוני ביולוגית לרוב האנשים, אלא אם את טיפוס בוקר מובהק. ״זה כמו למכור את המכונית כדי לקנות דלק״, אמר בראיון.

רודריגס מבקר את האופנה העסקית שמרימה על נס סיסמאות כמו ״נישן כבר באוגוסט״ ומתפארת ב״לגנוב שעות״. לשיטתו, חסך בשינה פוגע בוויסות רגשי ובביצועים, ומכרסם ביסודות של מנהיגות טובה: מנוחה, צלילות וסבלנות. והוא לא לבד. שורה של ממצאים משרטטים דפוס ברור: איכות השינה של מנהלת יכולה לשנות את האקלים בצוות כבר למחרת בבוקר. אחרי לילה רע עולות פחות תחושות חיוביות וגדלה הרגישות לאי נוחות, מה שמחלחל לאופן ההקשבה, לטון השיחה ולקבלת ההחלטות.

>> לא רק "מה שלומך?": כך נראית אכפתיות אמיתית בעבודה

מחקר נוסף מצא קשר בין מניעת שינה לעלייה בהתנהגויות עוינות מצד מנהלים ולירידה במעורבות הצוות. עוד נמצא כי חסך בשינה מחליש תכונה שנדמית מולדת לגמרי, כריזמה. מי שישנים מעט נתפסים כפחות כריזמטיים ומתקשים להעביר רגש והשראה, וחברי צוות ערים לכך ומדווחים שמנהלות ומנהלים עייפים מעוררים בהם פחות השראה. חשוב להדגיש, מדובר בקשרים סטטיסטיים שמצביעים על מגמה, לא בהכרח על סיבתיות מלאה. עם זאת, העקביות בין המחקרים מעוררת מחשבה.

חסך בשינה מחליש תכונה שנדמית מולדת לגמרי, כריזמה. מי שישנים מעט נתפסים כפחות כריזמטיים ומתקשים להעביר רגש והשראה

הבעיה לא נעצרת במיטה. כשארגון מחלק מחמאות על מיילים שנשלחים אחרי חצות וקובע יעדים שמותחים את היום אל תוך הלילה, הוא משדר שהשינה היא מותרות. בתוך מציאות כזו גם סדנאות היגיינת שינה והרצאות רווחה מתקשות לשנות תרבות, כי המסר הלא רשמי חזק יותר: להיות תמיד זמינה. ביולי האחרון קיבלנו המחשה קיצונית כשהפוליטיקאית היפנית סאנה טאקאיצ׳י, שרה בכירה ומחוקקת מטעם המפלגה השלטת, סיפרה שהיא ישנה בין אפס לשלוש שעות בלילה, ובארץ בשעתו שמעון פרס ז"ל תמיד סיפר על שעות השינה המועטות שלו. זו דוגמה לאיך שחסך בשינה מוצג כהוכחת מחויבות גם בזירה הציבורית.

״מנהיגות מתחילה בכרית״, מסכם רודריגס. הוא מבקש ממנהלות ומנהלים לעגן שעות שינה קבועות ולהפסיק לנרמל זמינות יתר שמחזיקה את המוח בהפעלה מתמשכת. סוף היום נועד להנמכת ווליום, להפחית דרישות עבודה בערב, לעמעם אור ולצמצם מסכים. לא פחות חשוב, להפסיק להאדיר סיסמאות שמבלבלות סיבולת עם הצטיינות. לקום בחמש בבוקר אולי נותן תחושת שליטה, אבל מחוץ לטיפוסי בוקר מובהקים, אין לכך בסיס ביולוגי מוצק. בפועל מקריבים תפקודים שדרושים כדי להחליט טוב יותר ולשמור על הבריאות בטווח הבינוני.
זה לא סיפור על ״פינוק״, זו מקצוענות. אם את מובילה אנשים, האופן שבו את ישנה הלילה עלול לעצב את היום של הצוות שלך מחר. ולפעמים, הדבר הכי אמיץ הוא פשוט לכבות.