זכויות הילד

1. אתם מחליטים: פרטי, ממלכתי או דתי ממלכתי?

חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי. כדי לממש חופש זה, החוק מקנה להורים אפשרות לבחור בין בית ספר ממלכתי, בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר פרטי.

2. אתם מקבלים: מידע הנוגע לילד

על פי הנחיית משרד החינוך, יש לדווח להורים על פניית תלמיד ביוזמתו לשיחה עם פסיכולוג בית הספר, אלא אם התלמיד ציין במפורש שאינו מעוניין בכך (אם התקיימו למעלה משתי שיחות, מתקיימת חובת דיווח).

על בית הספר לעדכן מייד את ההורים באירועים חריגים, כגון: עבירות משמעת חמורות, קשיים בתפקוד לימודי או חברתי וענייני בריאות, וכן בתוכניות הטיפוליות, החינוכיות והמשמעתיות שהוא עומד לנקוט בתגובה לאירוע חריג הקשור לתלמיד.

3. אתם לא מתערבים: הזכות לחיסיון

חובת הסודיות על מידע הקשור לתלמיד מעוגנת בחוק זכויות התלמיד, התשס"א – 2000. חוק זה קובע כי מי שהגיע אליו מידע על תלמיד עקב מילוי תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד ואין הוא רשאי לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידו. כמו כן, אין להעביר מידע חסוי לגורמים חיצוניים אלא באישור ההורים.

4. אתם נפגשים: עם המורים והצוות

הורים רשאים להיפגש ולשוחח עם מורי ילדיהם, עם המנהלים, עם העובדים הסוציאליים, עם היועצים החינוכיים ועם אחות בית הספר. לשם כך יקבע בית הספר שעות ביקור וימי הורים.

5. אתם "משחררים": הילד כאדם נפרד מהוריו

לבית הספר אסור להעניש תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו (חוק זכויות התלמיד, התשס"א – 2000). אין לעכב כניסת ילדים לגן או לבית הספר בגלל אי תשלום מסים ואגרות עירוניות, אין להוציא או להרחיק תלמיד מהלימודים, אין למנוע מתלמיד לגשת לבחינות פנימיות ואין לעכב מתן תעודות.

• את רשימת הזכויות המלאה ניתן למצוא באתר משרד החינוך