זיכרונות מהרחם

על פסיכולוגיה פרה-נטאלית והשפעותיה של תקופת העוברות על התינוק

88 שיתופים | 132 צפיות

שנים חשבנו שכאשר תינוק נולד הוא מתחיל מההתחלה, כמו לוח חלק. אז זהו, שלא. מחקרים מתחילת שנות ה-70 מגלים שכבר כאשר התינוק נולד הוא נושא עמו את החוויות שחווה ברחם אמו, עוד מרגע היווצרותו, ולכן יש חשיבות להתכוונות הוריו להריון, לרגע ההתעברות וההפריה ולהיותו הריון רצוי.

המדע, החוקר את התפישה הרגשית של העובר שעוד לא נולד, מחולק לשניים: הפסיכולוגיה הפּרֶה-נטאלית – מרגע היווצרות העובר עד תחילת הצירים, והפסיכולוגיה הפּרִי-נטאלית – מתחילת תהליך הלידה עד שהתינוק יוצא לעולם. הפסיכולוגיה הזו החלה להיחקר בתחילת השליש הראשון של המאה ה-20, אבל מחקר שיטתי, ועידות ופרסומים החלו להתפרסם רק בשנות ה-70 של אותה מאה. רפואה ופסיכולוגיה פרה-נטאלית ופרי-נטאלית שייכות לתחום אינטר-דיספלינרי חדש של ידע, שחוקר את התפישה הרגשית של התינוק שעוד לא נולד ואת השפעת הרשמים שנשארים בזיכרונו כילד, ולאחר מכן בחשיבה ובהתנהגות שלו במשך החיים.

החיים מתחילים בהתעברות

"היום המומחים בתחום מתייחסים לתינוק שעוד לא נולד כאישיות בפני עצמה, בעלת זיכרון פעיל ועם רגשות והשגות משלה. חייו מתחילים בהתעברות והתנאים המקדימים מושתתים עוד לפני כן", כך מצטט פרופ' גריגורי ברכמן, רופא נשים ומיילד, מומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה של ההריון, חבר סגל של האקדמיה הממלכתית לרפואה באיבנובו (רוסיה), וחבר בפורום פסיכולוגיה פרה-נטאלית במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה, את מה שנכתב במנשר שהופץ בקונגרס ה-17 של ה-ISPPM – הקהילה הבינלאומית של רפואה ופסיכולוגיה פרה-נטאלית ופֶרִי-נטאלית.

ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי, ראש בית הספר לפסיכותרפיה של הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה, וחברה בפורום פסיכולוגיה פרה-נטאלית במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה, מסבירה: "פרויד שם את הדגש על ההתפתחות הנפשית והרגשית של הילד בגיל שלוש. אנליטיקאים מאוחרים יותר הגיעו למסקנה שהחיים הרגשיים מתחילים בגיל שנתיים, ואחר כך היו אנשי מקצוע שסברו ששנת החיים הראשונה היא החשובה ביותר בהתפתחות הנפשית ומושפעת מהאינטראקציה בין האם לתינוק".

"היום אנחנו מבינים שיש קשר ישיר בין מה שמתרחש כבר בזמן העוברות למהלך כל החיים. התפישה המקובלת היתה שהרחם הוא מקום מוגן ומשנות ה-90 והלאה המחקרים גילו שזה לא כך. כל שלב בהתפתחות מגלם בתוכו פוטנציאל לבריאות ולפעילות סתגלנית בהמשך, ובנוסף גם את האפשרות לתקלה, כך שגם במקום הזה יש אפשרות לנבא האם תהיה הסתגלות או תקלה".

שימו לב לרגשות

ואם אתם שואלים איך בכלל אפשר לחקור את הנושא, כשמושאי המחקר נמצאים בתוך הרחם ועדיין לא יודעים לדבר? ד"ר עפרה לובצקי, פסיכולוגית קלינית, מרצה באוניברסיטת תל-אביב בפקולטה לרפואה בבית הספר למקצועות הבריאות, וחברה בפורום פסיכולוגיה פרה-נטאלית באוניברסיטת חיפה, מסבירה שהכל מתאפשר הודות לטכנולוגיה מתקדמת: "כיום האמצעים הטכנולוגיים החדשים מאפשרים לעקוב אחרי התפתחות העובר, תנועותיו, דפוסי התנהגותו, הבעות פניו והאינטראקציה שלו עם הסביבה, כבר משלב מוקדם מאוד של ההריון".

הפסיכולוגיה הפרה-נטאלית מדברת על חשיבות רגע ההתעברות ואף יפה שעה אחת קודם. "הכל מתחיל לא כשנוצר העובר, אלא מהרגע שבו ההורים מחליטים שהם רוצים ילד", מסבירה ד"ר יהב. "השאלות האם זה הריון רצוי או לא ומהם רגשות ההורים אחד כלפי השני ברגע ההתעברות משפיעות מאוד על העובר. אם ההורים הרגישו דחייה, העובר, ובעתיד הילד, עשוי להרגיש דחוי באופן לא מודע. לעומת זאת כשההורים מאוד אהבו אחד את השני בזמן קיום היחסים, האהבה הזו תשפיע על העובר גם לאחר מכן. בטיפולים בקליניקה אנחנו רואים את הקשר בין מה שקרה בין ההורים בזמן ההתהוות לבין התחושה של הילד בשנים המאוחרות יותר".

נועה ברקת, יועצת ביוגרפית, מלווה אמהות לפני ואחרי לידה ומקימת האתר לסיפורי לידה, מסכימה ומרחיבה על המשמעות הרוחנית של רגע ההפריה. "התפישות הרוחניות יוצאות מתוך נקודת הנחה שהאדם הוא קודם כל ישות רוחנית המתגשמת ויוצרת לעצמה גוף. לפי תפיסה זו, הביצית המופרית היא התשתית הפיזית שנלקחת מההורים ואליה 'יורדת' או 'מתחברת' הישות הרוחנית של העובר", אומרת ברקת. "לכן ההפריה אינה רק אירוע פיזי אלא מפגש רוחני/נפשי/פיזי שאיכותו נקבעת, כמובן, כתוצאה של מי נפגש ואיך. האופן שבו ייווצר הקשר בין ההורים לילד ישפיע על האופן שבו העובר, ולאחריו האדם, יחוש את עצמו בתוך גופו, בתוך חייו".



אילוסטרציה: gettyimages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/969/35969/380×225.jpg?1215342054" />

"הכל מתחיל לא כשנוצר העובר, אלא מהרגע שבו ההורים מחליטים שהם רוצים ילד"
אילוסטרציה: gettyimages

הכל עובר לעובר

אם כך, רגע ההתעברות חשוב וההורים צריכים להתכוון אליו, אבל כיצד מושפע העובר ממה שמתרחש בחיי ההורים במהלך ההריון? אנשי מקצוע מסכימים שהחוויות והתחושות שחווים ההורים עוברות גם לעובר. יש ממצאים שתומכים בטענה זו, מסבירה ד"ר יהב: "הריון לא רצוי, לדוגמה, משפיע על יכולת העובר לפתח מנגנון עמידות והישרדות. עוברים שהם תוצאה של הריון לא רצוי, הסיכוי שלהם למות תוך 28 יום מרגע היווצרם הוא פי 2.5 יותר מעוברים שהם תוצאה של הריון רצוי. יש יותר הפלות ספונטניות בהריונות לא רצויים מאשר ברצויים, יש משהו שהתינוק מרגיש".

מסיבה זו ד"ר יהב ממליצה לא להיות מכויל למין העובר לפני שיודעים מהו מינו כי העובר עשוי להרגיש את האכזבה. היא גם מזהירה שאם אחד ההורים מרגיש שההריון מיותר – גם העובר מרגיש כך, וממליצה להורים, ובעיקר לאמא, לא להתנתק מהעובר אלא להיות מחוברת אליו בתחושות ובמחשבות שלה. גם מערכת היחסים בין ההורים עצמם משפיעה על העובר. "הוא מרגיש את ההורים, ואם יש ביניהם אלימות או מריבות יש לזה השלכות משמעותיות על העובר", ממשיכה ד"ר יהב. "העובר מגיב לתנועות אמו, לצחוק, להשתעלות, כשלא נוח לה – גם לו לא נוח".

ד"ר לובצקי תומכת בדבריה ומוסיפה: "העוברים מודעים למתרחש סביבם, במיוחד למאורעות שמשפיעים עליהם באופן אישי. לכל עובר יש העדפה של תנוחות ותגובות ייחודיות וקיימת פעילות גומלין שלו עם הסביבה".

ואיך מה שקורה בתקופת העוברות משפיע על החיים של הילד?
ד"ר יהב מדגימה את המצב באמצעות חוויה אישית שלה: "שמתי לב שכל דבר שהבת שלי עושה היא מתייחסת אליו כמו אל עבודת מחקר – היא מחפשת, שואלת, אוספת חומרים ומעבדת אותם. כך זה היה כבר בכיתה א' ובלי שום פרופורציה למה שהיא התבקשה לעשות. כל הזמן היינו אומרים לה: 'צופים זו לא עבודת דוקטורט, שיעורי בית זה לא עבודת דוקטורט', אבל אז הבנתי שבמשך ההריון שלי איתה הייתי בשלב החקר של עבודת הדוקטורט שלי".

פרופ' ברכמן מייחס חשיבות רבה למתרחש בתקופת העוברות ואף מרחיק לכת ואומר: "מצוקה של האם ההרה יכולה להשפיע לטווח הרחוק על הילד שהופך למבוגר ועלולה לגרום להתפתחות דיכאון, אוטיזם, הפרעות בהתפתחות המנטאלית והמוטורית, היפראקטיביות, ליקויי למידה, סימפטומים פסיכוסומטיים ונטייה לאלימות ולתוקפנות".

ד"ר יהב מסבירה שתינוקות שהיו לא רצויים, או שההורים היו אמביוולנטים לגביהם והתלבטו האם להשאירם, יכולים לחוש במשך חייהם שהם דחויים מבלי לדעת מדוע. כמו כן היא מסבירה שהתמכרויות של האם לאלכוהול ולחומרים ממכרים, אפילו קפה, מעבר לנזק הפיזיולוגי שהן גורמות לעובר, יכולות לגרום גם לנזק נפשי ולנטייה להתמכרויות.



עוברים שהם תוצאה של הריון לא רצוי, הסיכוי שלהם למות תוך 28 יום מרגע היווצרם הוא פי 2.5 יותר מעוברים שהם תוצאה של הריון רצוי<br />אילוסטרציה: gettyimages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/970/35970/380×225.jpg?1215342204" />                             </p>
<div>עוברים שהם תוצאה של הריון לא רצוי, הסיכוי שלהם למות תוך 28 יום מרגע היווצרם הוא פי 2.5 יותר מעוברים שהם תוצאה של הריון רצוי<br />אילוסטרציה: gettyimages</div>
</p></div>
<h2>אהבה משנה את המצב</h2>
<p>מה שאולי ממחיש במיוחד את השפעת מהלך ההריון על העובר לאחר הלידה עולה ממחקר שנערך על נשים הרות שצפו באסון התאומים. "תינוקות שאמהותיהם צפו בקריסה, גם אם האמא רק נבהלה ולא היתה ממש בפאניקה, הגיבו בתופעות פוסט-טראומטיות מיד לאחר הלידה", מספרת ד"ר יהב. "התינוקות בכו, חוו אי שקט והתנהגו באופן שונה מתינוקות אחרים של אותן אמהות מהריונות קודמים, או מתינוקות שנולדו באותה תקופה לאמהות אחרות שלא צפו בקריסת התאומים".</p>
<p>מחקר מעניין נוסף, שנעשה בבתי כלא ונערך על ידי פרופ' ברכמן, מצא שחלק ניכר מהרוצחים והאנסים נולדו כתוצאה מהריונות לא רצויים. ד"ר יהב מסבירה כי נוצר כעס אצל תינוק שגדל ברחם של אמא שלא רוצה אותו, ואולי גם לא רצתה אותו לאחר הלידה".</p>
<p><strong>איך אפשר להבחין בין השפעת תקופת העוברות על הילד לבין השפעת השנים שלאחר הלידה? </strong><br />ד"ר יהב מודה שאחת הבעיות באבחון היא שקשה להפריד לגמרי בין מה שמתרחש בזמן העוברות לבין התהליך שמתרחש לאחר מכן. "לכן, גם אם ההריון היה לא רצוי והאמא תשקיע אהבה והשלמה בתינוק לאחר הלידה תהיה לכך השפעה חיובית מאוד, כי מה שמשפיע זה לא רק מה שהתרחש בזמן ההריון. אמנם השרידים לא ייעלמו ואם היתה בעבר דחייה משהו תמיד יישאר רגיש לנקודה הזו, אבל זוהי תחושה שניתן לשנות, בעיקר כשמודעים להשלכות שלה. יכול להיות גם מקרה הפוך, הריון שהיה מאוד רצוי אבל אחריו נסיבות החיים של האמא – כמו גירושים או טראומה – השתנו והן משפיעות על האינטראקציה שלה עם הילד. יש השפעה מגוונת ומתמשכת על נפש האדם ואין ספק שכל מרכיב כזה משאיר את חותמו על הנפש".</p>
<p>מסיבה זו ממליץ פרופ' ברכמן להורים שאימצו או מתכוונים לאמץ ילד להיות מודעים לעניין הזה, ולעזור לילד באמצעות פסיכותרפיסט שמכיר את הפסיכולוגיה הפרה-נטאלית ויודע לעבוד עם זיכרון טרום הלידה.</p>
<p><a href=בחלק השני של הכתבה: כיצד השפיעה מלחמת לבנון השנייה על התינוקות שנולדו באותה תקופה, כיצד נוכל לחזק את הקשר עם העובר, כיצד משפיע מצב האישה ההרה על עוברה וכיצד נתמודד עם מצבים קשים מבלי להשפיע על העובר?»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה