זומבים בע"מ
יוצריו של הסרט "אני אגדה" שכחו את הציניות בבית
"אני אגדה", סרטו של פרנסיס לורנס, עוסק בשואה אשר המין האנושי המיט על עצמו – נגיף שעבר שינוי גנטי במעבדה משתחרר, מחסל 90 אחוזים מאוכלוסיית כדור הארץ והופך את רוב השורדים למוטנטים רצחניים. אם הסיפור נשמע מוכר, אין זה מקרה.
הקונספט על פיו האדם מביא על עצמו את האסון שכמעט ומביא להכחדתו חוזר רבות על עצמו, ואף הוורסיה של שימוש בנגיפים לצורך העניין אינו חדש ("העמדה" על פי סטפן קינג הוא הסרט הראשון הקופץ לראש). החשש מהקדמה, המיוצג על ידי שורת סרטים אלה ואחרים, עוד יכול להזין מחקר תרבותי מעניין (אם לא הזין כבר).
יוצרי הסרט מנסים לגוון את השבלונה על ידי ערבוב סדר האירועים וקפיצה חוזרת ונשנית בין ההווה – התמודדותו של רוברט נוויל (וויל סמית'), הניצול האחרון, עם הבדידות, מאבק ההישרדות שלו מול המוטנטים וניסיונו לפתח תרופה למחלה שתביא לשחזור האנושות, לבין העבר – זיכרונותיו של נוויל המתארים את השתלשלות האירועים שהביאו לאסון.
המעברים בין העולם הריק והשקט עד להחריד בו חיי נוויל, לבין הרגעים הכאוטיים והרועשים אותם הוא מעלה בזכרונו, מבוצעים באופן חד ותזזיתי, ובצורה זו מודגשים מצבו העגום ובדידותו של נוויל, שרק כלבתו מארחת לו לחברה.
זווית נוספת שמייחדת סרט זה נמצאת בעובדה כי נוויל עדיין לא מוותר על המדע והקדמה. הדברים אשר לכאורה גרמו לאסון – היהירות האנושית בהסתמכות על המדע – הם בדיוק האמצעים בעזרתם מנסה נוויל עצמו לתקן את המעוות. זלזולו ביכולתיהם של המוטנטים, אשר לדידו איבדו את צלם האנוש, גורמת לרבים מן הקשיים שעומדים בדרכו.
הסרט מתמקד ברובו בתיאור שגרת יומו ודמותו של נוויל – בצורה בה הוא מתקרב לאיטו לגבול השפיות, ובאובססיה שלו לאחריותו לאסון ולמציאת התרופה. וכאן אנחנו חוזרים להתחלה – ניכר כי יוצרי הסרט לא ניחנו במידת הציניות הראויה. הם ניסו ליצור סרט שמצד אחד הוא סרט זומבים קלאסי – מאבק כנגד יצורים, אימה ודם, ומצד שני סרט "רציני" יותר, אך התוצאה היא סרט שנופל בין הכיסאות.
עדיין מדובר בסרט זומבים לכל דבר וככזה הוא מוצג, אך המשקל הרב הניתן לתיאור בדידותו של נוויל יוצר את התחושה שיוצרי הסרט לא החליטו אם הם אכן רוצים לעשות סרט זומבים או לא. צופה שהגיע בציפייה לראות B Movie כייפי יתאכזב ממיעוט האימה, הדם ושאר הרכיבים של סרט טוב מהז'אנר הזה. ולכל אלו שיחפשו את הפן הרציני – קטעי הזומבים שכן קיימים מהווים רק הפרעה.
"אני אגדה". בימוי: פרנסיס לורנס. שחקנים: וויל סמית', אליס בראגה, תומאס גי. פילוטיק, סאלי ריצ'רדסון. ארה"ב, 2007