"אני מפחדת לגדל את הילדים שלי במציאות שאני גדלתי בה"

זוהר זוביב נולדה וגדלה בשדרות, יש לה שני אחים קטנים והיא לומדת במגמת תקשורת, רדיו וקולנוע. כשהייתה בת 12, בזמן מבצע צוק איתן, כיכבה בעיתונים ובתוכניות הבוקר. "הייתי מיואשת מהמצב. החלטתי לכתוב מכתב לראש הממשלה ולספר לו מה מרגישה ילדה בת 12 משדרות", היא משחזרת. "הופעתי בכל תוכניות הבוקר ואז ראש הממשלה ענה לי במכתב שהוא חושב שילדים כמוני הם ילדים אמיצים". כיום זוהר מתנדבת במד"א, עובדת בסושייה, הולכת לצופים וחוגגת את החיים בין האזעקות.

סדר יום

"בבוקר אני הולכת לבית הספר. אחר כך אני הולכת להתנדב במד"א, לפעילות בצופים או לעבודה. לפעמים הכול קורה באותו היום. החיים שלי ממש עמוסים. חברים אני פוגשת בדרך כלל רק בסופי שבוע. אנחנו יוצאים לפאבים או למסיבות באזור".

צבא

"אני מאוד רוצה להתגייס, זה ממש מעסיק אותי. אני רוצה לעשות שירות משמעותי. אני חושבת כבר תקופה מה אני רוצה לעשות בצבא, והבנתי שאני רוצה להיות פרמדיקית".

אג'נדה

"פספסתי את הבחירות ממש בכמה שבועות, אבל אילו הייתי כבר בגיל ויכולתי להצביע אז הייתי בוחרת במישהו שיראה אותנו ולא יגיב רק כשיש טיל למרכז".

הדבר שהכי דחוף לתקן בעולם

"את השנאה. יש בנו שנאה לכל מי ששונה מאיתנו, שיש בו קצת דברים שמפחידים אותנו. אנחנו מגיבים בשנאה".

רשתות חברתיות

"בעיקר אינסטגרם. אני מעלה תמונות וסטוריז מצחיקים שלי ושל החברות שלי. יש לי משהו כמו 1,100 עוקבים. אף פעם לא נתקלתי בעצמי בבריונות ברשת או בחרם, לי אישית זה לא קרה ברוך השם".

פמיניזם

"אני מאוד תומכת בפמיניזם. אני מסתכלת עלי ועל החברות שלי ובאמת שאין שום דבר שהחברים שלנו עושים ואנחנו לא יכולות".

נשיקה ראשונה

"בגיל 15. התנשקתי עם החבר שהיה לי בכיתה ט', זה היה נורא מתוק ושונה ונחמד".

הגיל שאפשר להתחיל

"התנאים הנכונים בעיניי זה כשאת מרגישה שאת בטוחה בפרטנר שלך וסומכת עליו. הגיל הנכון הוא הגיל שבו את שלמה עם עצמך ועם הגוף שלך, ומוכנה לחשוף אותו בפני מישהו אחר. אני חושבת שבנות מתחת לגילאי 15־16 עוד לא מוכנות. אין סיכוי שהן בשלות, גם אם הן חושבות אחרת".

"אני מאוד תומכת בפמיניזם. אני מסתכלת עלי ועל החברות שלי ובאמת שאין שום דבר שהחברים שלנו עושים ואנחנו לא יכולות", זוהר זוביב | צילום: רותם לבל

בכיתי בפעם האחרונה

"כשהיו שוב אזעקות. הייתי בלחץ נוראי והיה לי קשה עם המצב הזה של חוסר ודאות ביטחונית, נמאס לי שזה קורה כל הזמן. נכנסתי לסטרס ופשוט בכיתי המון".

שיקרתי בפעם האחרונה

"למורה. אמרתי שיש לי שיחה ממש חשובה ובמקום להיכנס לשיעור ישבתי עם חברות".

שופינג

"אני מוציאה אולי 500 שקל בחודש. אין באזור שלי איפה לעשות קניות, אז כשצריך אני נוסעת לאשדוד או לתל אביב".

באוזניות

"דניס לויד".

כשאהיה גדולה

"ארצה לעסוק ברפואה".

שריטות וחלומות

"הפחד הכי גדול שלי הוא שאצטרך לגדל האת הילדים שלי באותה מציאות שאני גדלתי בה. יש לי הרבה חרדות וזה משפיע עלי בכל התחומים, גם בתחום החברתי וגם בלימודים. כשיש תקופות לחוצות אני מפחדת לצאת מהבית, אני מפחדת מצבע אדום ומונעת מעצמי הרבה דברים מראש רק מהחשש שתתפוס אותי אזעקה בדרך ושאהיה חשופה. החלום שלי הוא שאף אחד לא יצטרך לגדול בצורה כזאת עם חרדות ופחדים, ושלילדים בני 12 לא יהיו דאגות".