זה השעון שמאחר
בלילה מתהפכים "ילדי הינשוף" במיטה ואינם מצליחים להירדם. בבוקר הם עייפים ומתקשים להתרכז. כל המידע על התופעה שמדירה שינה מעיניהם של הורים וילדים
דני הוא אמנם רק ילד בן עשר אבל הוא לא נרדם לפני שתיים בלילה. מדי יום חוזרת על עצמה אותה הסאגה: החל מהשעה שבע בבוקר עוברת אמו מסע ייסורים במטרה להעיר אותו לבית הספר. מסע הייסורים לא מסתיים בכך. דני סומן כילד הסובל מבעיות קשב וריכוז מכיוון שבמהלך רוב שעות הבוקר הוא מתנהל כילד היפראקטיבי ותזזיתי. אפילו יחסי החברה שלו סובלים מהבקרים הלא נעימים שעוברים עליו, ומצבם בכי רע.
רגע לפני שאמו של דני התייאשה סופית מהמצב והחלה לתת לו טיפול בריטלין, התברר לה כי בנה סובל מבעיה רפואית אחרת לגמרי שמכונה "ילדי הינשוף". בעיה זו גורמת לאיחור בשעון הביולוגי, והיא באה לידי ביטוי אצל ילדים ומבוגרים שסובלים ממנה בקושי רב לנהל את חייהם בשעות הבוקר המוקדמות. עבורם, דווקא שעות הלילה הן אלו הפוריות, שמאפשרות להם ללמוד, לעבוד ובאופן כללי לתפקד בקלות רבה יותר.
נולדים עם זה
דני הוא, כמובן, לא הילד היחיד שסובל מהתופעה שמקשה עליו כל כך לנהל את חייו. ישנם עוד ילדים ומבוגרים רבים כמוהו שסובלים ממה שמוגדר בשפה המקצועית "הפרעה בשעון הביולוגי" או "פאזת שינה מעוכבת". "אצל ילדים הסובלים מהתופעה כל התזמון זז לשעה מאוחרת יותר, גם ההירדמות וגם הקימה הטבעית", מסביר פרופ' אבי שדה, פסיכולוג קליני ומנהל מעבדת השינה לילדים בחוג לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. "באופן טבעי ילדים נוטים לדחות את זמן השינה בגלל פיתויים רבים, כמו משחק במחשב וצפייה בטלוויזיה בשעות הלילה. גם בתקופות של חופשה רוב הילדים הופכים לציפורי לילה. זהו תהליך טבעי וכל זמן שהתופעה היא במסגרת הנורמה אז הילדים מסוגלים לחזור לשגרה ולתקן את השיבוש".
לדברי פרופ' שדה התופעה הופכת להפרעה של ממש כשהיא מופיעה בנוקשות והילד לא מצליח להירדם בשעה סבירה. "ההפרעה הביולוגית מתחילה בגילאי שמונה עד 10 בדרך כלל", הוא מפרט. "בגילאים אלו סובלים ממנה רק כאחוז אחד מהילדים, אך היא מחמירה עם הגיל. סביב גיל ההתבגרות יסבלו ממנה כבר 10 עד 15 אחוזים מהילדים. המחקרים מראים כי חלק מהחמרת התופעה מתרחש בהקשר של הבשלה מינית ושינויים הורמונליים".
לדברי המומחים, אחת הבעיות העיקריות עם "ילדי הינשוף" היא טעות בזיהוי. ילדים כמו דני עלולים להיות מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ואפילו היפראקטיביות. "זיהוי התופעה יכול להטעות, מכיוון שילד שאינו ישן די הצורך בלילה ונאלץ לקום מוקדם בבוקר עשוי להתנהג כילד הסובל מתופעות של קשב וריכוז, מזיכרון ירוד ומבעיות היפראקטיביות – תופעות האופייניות לילדים שאינם הולכים לישון בזמן", מסביר ד"ר אמיר שינברג, מנהל יחידת הילדים במכון השינה של המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר. "העייפות גורמת לעצבנות אצל ילדים אלה והם יתישו את הוריהם, יאחרו כרונית לבית הספר ולעיתים קרובות לא יחזיקו בו מעמד".
האם תופעה זו מולדת או נרכשת עם הזמן?
"זוהי תסמונת מולדת שיכולה להופיע בדרגות חומרה שונות", קובע ד"ר שינברג. "בדרך כלל מדובר בתופעה תורשתית, שגם אחד ההורים סובל ממנה. בגוף קיים מנגנון המפקד על שעות הערות ושעות השינה ואצל אותם 'ילדי ינשוף' יש שינוי פאזה, כלומר בלילה הילד מרוכז ופעיל יותר וכך הופכות שעות הבוקר לזמן שהילד זקוק לו לצורך שינה".
"אכן ישנם מצבים שבהם התופעה קיימת במשפחה, אצל הורים וילדים, ולא ברור אם מדובר בגנטיקה או בסגנון חיים", מוסיף פרופ' שדה. "ההורים, שהולכים לישון מאוחר, מתקשים לקום ועוזרים לילד לפתח דפוס חיים דומה לשלהם".
מסביב לשעון
|
|||||
כדי להיות בטוחים כי הילד הוא אכן "ילד ינשוף" ניתן לבצע אבחנה מדויקת במעבדת שינה. "הילד או הוריו ממלאים דוח לגבי שעות הערות והשינה של הילד", מסביר ד"ר שינברג. "בנוסף לכך עונדים לו מכשיר דמוי שעון המודד את תנודתיות היד ורושם אותה. אם נעשית בדיקה אחת רצוי כי היא תיעשה בתקופה של פעילות שגרתית, כדי שניתן יהיה להתרשם ממידת ההפרעה בתנאי חיים של שגרה. עם זאת, כדי לעמוד על ההתנהגות הטבעית של השעון הביולוגי ניתן לעשות את הבדיקה גם בחופשה מהלימודים. התשובה מתקבלת במעבדת השינה כשבוע לאחר הבדיקה".
פרופ' שדה סבור כי כדי לאבחן את השעון הביולוגי אין צורך בבדיקת מעבדה. "ניתן לבצע בדיקה ביתית", הוא אומר. "משתמשים בשעון קטן, דמוי שעון יד, לצורך הבדיקה, וניתן לבצע זאת בכל זמן ללא קשר לחופשה או ללימודים".
ולאחר שההבחנה קבעה כי אכן מדובר ב"ילד ינשוף", יש טיפול לבעיה?
"יש שתי שיטות טיפול", קובע ד"ר שינברג. "האחת היא חשיפת הילד עם השכמתו לאור חזק, פי שישה מהאור בחדר רגיל, בגובה העיניים. טיפול זה מאפשר לילד להזיז את השעון הביולוגי שלו. החיסרון בשיטה זו הוא בכך שרוב הילדים הסובלים מהתסמונת מרגישים פחות נוח באור חזק".
שיטת הטיפול השנייה היא תרופתית, באמצעות כדור מלטונין. מלטונין הוא הורמון המופרש בגוף שאצל הסובלים מהתסמונת מופרש בשעות אחרות מהרגיל.
לומדים להתחשב
אחת הבעיות העיקריות שממנה סובלים ילדי הינשוף נוגעת לבתי הספר, שפועלים, כידוע, החל משעות הבוקר המוקדמות. עבור אותם ילדים, בנוסף לקושי הרב להתעורר בזמן ולהגיע לבית הספר, מתגלה גם קושי בריכוז ובעיות התנהגותיות.
"במערכת החינוך הולכת וגוברת המודעות להפרעות השינה כמקור נוסף לבעיות למידה ולהתנהגות של תלמידים, וזאת על אף שאין הנחיה ממשרד החינוך הנותנת תשובה מערכתית לבעיה זו, כמו שינוי שעות הלימוד", מאשרת גולדמן. "עם זאת, כאשר תלמיד מגלה סימפטומים בעייתיים בתפקודו בבית הספר נעשה תהליך של מעקב אחר דפוס התפקוד שלו ונעשית הערכה המערבת אנשי מקצוע שונים כדי לאבחן את מקור הקשיים. כשילד מאובחן על ידי רופא המתמחה בנושא זה כסובל מהפרעות שינה, נעשה לרוב מאמץ בתוך בית הספר לסייע לו על ידי איתור נקודות התורפה בתפקודו ומתן מענה להן".
גולדמן מציינת כי ילד המתקשה ללמוד בבית הספר בשל עייפותו יכול לקבל תגבור לימודי בתוך בית הספר. בנוסף, הוריו יתודרכו כיצד עליהם להתמודד עם השלכותיה של ההפרעה, ביום ובלילה, וגורמים כמו יועצת או פסיכולוגית בית הספר יסייעו לצוות החינוכי ולהורים להיעזר בתוכניות שונות כדי לעזור לילד לבנות דפוסי שינה ודפוסי התנהגות יעילים יותר. "זו הסיבה שחשוב שההורים יעמדו בקשר עם הגורמים השונים בבית הספר ויידעו אותם בקשיים של הילד", מדגישה גולדמן.
לדברי פרופ' שדה, מניסיונו במערכת החינוך מתייחסים לאיחורי הילדים כבעיית משמעת, אך כאשר רופא מגבה את הילד וברור שמדובר בבעיה רפואית יש בדרך כלל התחשבות. "מתוך הבנה שמדובר בבעיה רפואית, בית הספר לרוב משתף פעולה ומאפשר לילד לקבל טיפול שיביא לפתרונה", הוא טוען.
מדוברות משרד החינוך נמסר כי "תופעת 'ילדי הינשוף' הינה נדירה מאוד והטיפול בה נעשה על ידי אנשי מקצוע כמו רופאים, פסיכולוגים ומעבדות שינה". במשרד סירבו להוסיף בנושא.