זה הקול?

דה וויס, שהתחילה בקול תרועה רמה, נגמרה. אן פת מסכמת עונה ומעלה כמה נקודות למחשבה, לפני שקופצים לעונה נוספת. למרות הקול
עכשיו כשהתכנית דה וויס נגמרה, והיה לנו זמן לקחת נשימה ולחשוב, הגיע הזמן לסכם:
בהתחלה זה היה טוב
דה וויס התחילה בקול תרועה רמה, ולרגע היה נראה שצצה תוכנית שאכן מספקת את הסחורה. הפורמט הייחודי, בו המנטורים לא רואים את פני המתמודדים, נתן במה לאנשים עם יכולות ווקליות מדהימות, שלא היו זוכים לקבל אותה במקרה אחר. תוסיפו לכך את המתח – יסתובבו/לא יסתובבו, ויש לנו טלוויזיה טובה בסך הכל, או לפחות לא מטופשת.
מתי זה השתבש? זה קרה בשני שלבים: בשלב הדו-קרב ובשלב השלישי, שלב ה'כוכב נולד' (או בשמו המכובס "שלב ההופעות החיות"). ההחמצה האדירה היא הניסיון לדחוס שלושה פורמטים באחד. התחרות בין הקבוצות, שמתכתבת עם התחרות בין המנטורים, היא הרבה יותר מעניינת. "במי רמי יבחר?" מעניין בערך כקליפת השום, ו"מי ניצח, הקבוצה של רמי או הקבוצה של אביב?" נשמע הרבה יותר טוב.
דווקא החלוקה לקבוצות, שהיא החידוש של התוכנית, לא מוצתה כלל. במקום זאת, הקבוצות נאבקו בתוך עצמן והלכו והצטמצמו במהירות אדירה. קצב ההדחות המהיר מדי יצר אדישות כלפי המתמודדים כי ממילא מי שנשאר יעוף תוך שבוע-שבועיים.
.jpg)
למה זה מעניין במי רמי או אביב יבחר? צילום: ינאי יחיאל
יובל דיין
דה ווייס נגמרה באמצע. החל מרגע בחירת הנבחרות הכל כבר היה די ברור. כל מה שנשאר ליישב הוא מי ינצח – קטלין רייטר או יובל דיין?
בכל התוכניות שקדמו לתוכנית חצי הגמר קטלין תמיד קיבלה את מירב הקולות, ויובל כמעט תמיד. כל מי שעלה להתמודד מולן עשה זאת בחיוך עקום, כאילו כבר ידע שאפילו אם ישיר תוך כדי עמידה על הראש, לא היה לו סיכוי (היה צריך את כל מיומנה בשביל לנצח את יובל דיין פעם אחת). לא היה שום ספק שהמאזן הזה יישמר עד הגמר, ורק נותר לחכות ולראות מי מהן תצליח לסחוט יותר אס.אמ.אסים ברגע האחרון.
בצעד "מפתיע" ו-"ספונטני", שממבט מקרוב נראה שהוקצה לו מקום וזמן בתוך הליין-אפ, יובל דיין פרשה מהתחרות, ובין אם התכוונה לכך או לאו, הרסה את הגמר. מעט המתח שעוד נותר התפוגג. אם באמת חשבתם שמישהו אחר מלבד קטלין רייטר ינצח, אני מברך אתכם על יכולתכם הוירטואוזית להתכחש למציאות, ומה שאתם לוקחים אני רוצה גם.
.jpg)
היה ברור שקטלין רייטר תנצח. צילום: רמי זרנגר
העמדות נוראיות
לא פעם הלבישו בנות בשמלות לבנות צחורות, כשהתנגדותן השקטה מהדהדת תחת מעטה של איפור כבד המרוח על פניהן, שמו פסנתרי כנף על הבמה, עמם המתמודדים הוזמנו להתמזמז, שמו נדנדה על הבמה (?!), סילוני אש (??!), וכמובן זכינו להיחשף, מדי שבוע, לרקעי וידאו מזעזעים, שלא היו מביישים את שומר המסך של נער בן 12. איזה קיטש. מה חשבתם לעצמכם?
ליאונל פרטיין
ליאונל הוא הדבר הכי מקורי ומעניין שיצא מדה-וייס. מזל שהוא לא הגיע לגמר, זה היה הורס לו את הפאסון.
מיטל מיכאלי הייתה מתמודדת מעניינת ומוכשרת עם קול מדהים. עם זאת, הבחירה ברמי קליינשטיין הייתה ככל הנראה לרעתה, כי ניכר שהבחור לא ממש "קלט" אותה, וניסה להוציא ממנה מעין רוך מזויף, שממש לא התאים לה. זה לא היה קורה לה עם אביב גפן, למשל (ע"ע רז שמואלי).
צפו באודישן של ליאונל פרטיין:
מזל שזה נגמר
יש המון פוטנציאל ל-דה ווייס אבל אם התוכנית לא תעבור מקצה שיפורים באמת חבל שהיא תחזור לעוד עונה. ג'ורג' בוש אמר פעם בפרק של משפחת סימפסון: "הואיל והשגתי את כל מטרותיי בכהונה הראשונה, לא ראיתי צורך בכהונה שנייה". ככה פורשים בכבוד, גם אם הוא כבוד מדומה, ודה וייס מתבקשת לפעול באותה הדרך, כי אם בעונה הבאה נקבל עוד מאותו הדבר, התוכנית שוב תעניין רק עד האמצע, ולא נבחר בה, לא עם השלט, ולא עם הסלולארי.