זהירות: אנמיה

הסימנים הקליניים לחוסר בברזל הם מעטים מאוד. קשה לקבוע מיידית כי מדובר באנמיה ועל ההורה לתאר בפני הרופא את הסימנים המחשידים. כאשר ערכי ההמוגלובין יורדים מאוד, מתפתחים חולשה, דופק מהיר וקושי בתפקוד. לעיתים במצבים אלה אף נדרש מתן עירוי דם.

הסימנים של ילד עם חוסר בברזל תלויים בחומרת מצבו ובקצב התפתחותו. לרוב יהיה שילוב של אחד או יותר מהסימנים הבאים:

• חיוורון של העור, השפתיים, רירית הפה ואחורי העפעפיים
• עייפות, חולשה, ישנוניות
• עצבנות, קושי בריכוז
• חוסר תיאבון, העדפה לאכילת גיר, סיד, עפרונות
• סחרחורות וכאבי ראש
• צהבת בעור ובלחמיות העין
• הפרעה בגדילה ובהתפתחות הגופנית והשכלית
• דופק מהיר וקוצר נשימה לאחר מאמץ קל יחסית

זה בדמנו: איך מאבחנים אנמיה?

סימנים מקדימים: יש לגשת לבדיקה אם הילד חיוור, עצבני יתר על המידה, עייף באופן קבוע, סובל מכאבי ראש ויש חשש להתפתחות לא תקינה.

ספירת דם (המוגלובין): בדיקת אנמיה מתבצעת על ידי ספירת דם פשוטה. קיימים ערכים שונים לרמות המוגלובין לפי גיל.

בדיקות דם (ערכי ברזל ופריטין): אם מתגלה אנמיה, יש לאפיין אותה על ידי מדדים נוספים בבדיקות הדם, וכן באמצעות מדידת ערכי הברזל וערכי פריטין – חלבון המהווה מדד למאגרי הברזל בגוף.

טיפול מונע – הקפדה על צריכת ברזל

הטיפול באנמיה שנובעת מחוסר בברזל מבוסס על המלצות שגובשו על ידי ועדת מומחים במשרד הבריאות.

הטיפול המונע נסמך על תזונה נכונה:

הנקה: הנקה בלעדית לפחות עד גיל ארבעה חודשים. הברזל בחלב האם נספג בגוף ביעילות הגבוהה פי שניים עד שלושה בהשוואה לברזל המצוי בתחליפי מזון לתינוקות המבוססים על חלב פרה.

מזון מועשר: לתינוקות שאינם ניזונים מחלב אם, יש לתת תחליפים המועשרים בברזל.

תוסף: יש להקפיד על מתן תוסף ברזל לכל תינוק מגיל ארבעה חודשים עד שנה.

שתייה: הגבלת שתייה של תה מכל סוג בתינוקות כדי למנוע הפרעה בספיגת הברזל.

תזונה: מעבר לגיל שנה חשוב להמשיך ולהזין את הפעוט והילד במזונות עשירים בברזל.

בדיקה: יש לבצע בדיקה של רמת ההמוגלובין בדם לכל התינוקות בגיל שנה.

טיפול: מעבר לטיפול המניעתי, במקרים שבהם מתפתחת אנמיה בילדים, הטיפול ניתן בהתאם להמלצת רופא הילדים.