ומה ביחס למין?

יש נשים שמרגישות מאוד סקסיות בתקופת ההריון, ‏ונוטות להבליט את גופן. לעומת זאת, מחקרים מצביעים ‏על כך שנשים רבות לא נלהבות לקיים יחסי מין במהלך ‏ההריון. ‏בתקופת ההריון מתרחשים שינויים פיזיים ורגשיים, ‏שמשפיעים באופן ישיר על התא הזוגי. "אחת הנקודות ‏הפגיעות ביותר אצל כל אחד ואחת היא מיניותו", ‏אומרת אילנית אילון, יועצת ומטפלת משפחתית, "ולכן ‏ניתן לצפות כי כל אחד מבני הזוג יהיה פגיע מאוד ‏בנושאים הקשורים להיותו מושך ורצוי בעיני בן זוגו. ‏כשבני הזוג מסופקים ובטוחים בעצמם מבחינה מינית, הם ‏יכולים להשקיע בתחומים אחרים: גידול ילדים, קשרי ‏ידידות, משפחה מורחבת, עבודה וכדומה. אולם, ‏כשהקשר המיני עולה על שירטון, הוא ממקד אליו את ‏תשומת הלב, מאחר שהוא מהווה את המרכיב המרכזי ‏באינטימיות וכן את הבסיס לכל תחומי התפקוד האחרים ‏של הזוג".‏

לאהוב בלי חשש

‏"אם האישה במצב בריאותי תקין", אומר הגינקולוג ד"ר ‏אילן זיו, "אין שום מניעה שהיא תקיים יחסי מין ותחווה ‏אורגזמה בזמן ההריון. העובר מוגן לגמרי בסביבת הרחם ‏
והבטן ולא נשקפת לו כל סכנה או שינוי בדופק.

‏"גם אישה שיש לה היסטוריה של דימומים או הפלות, או ‏חולת לב במצב קל, לא צריכה להתנזר ממין לאורך כל ‏תקופת ההריון, אבל מומלץ להגביל ולמתן את הפעילות ‏המינית, בתיאום עם הרופא שמטפל בה".‏גם ההלכה היהודית גורסת כי מותר ואף רצוי לקיים ‏יחסי מין במהלך ההריון, בפרט אם זהו רצונה של ‏האישה. במקרה כזה זו אפילו מצווה וחובה של הבעל.‏במהלך שלושת החודשים הראשונים סובלות נשים רבות ‏מתגובות פיזיות שונות, כמו בחילות, הקאות ועייפות, ‏מה שיכול להשפיע על התשוקה ועל הרצון שלהן לקיים ‏יחסי מין. ישנן נשים שהמגע בשד אינו נעים להן בגלל ‏רגישות בחזה. על פי רוב מסתיימת אי הנוחות שמלווה את תחילת ההריון כבר בתחילת השליש השני. בשליש זה ‏יש יותר אנרגיה והחשק המיני של נשים רבות עולה. אם ‏אין לאישה בעיה רפואית כלשהי, אין שום מניעה לקיים ‏יחסי מין גם בשליש האחרון. במקרה כזה לא נשקף נזק ‏לתינוק ואין חשש לפעילות רחמית מוגברת שתעודד את ‏הקדמת הלידה. הבעיה היא רק התנוחות, שעלולות ‏להיות לא נוחות, ובאופן כללי יחסי המין עלולים לעייף ‏מאוד את האישה. לכן נדרשים בני הזוג לגייס הבנה, חום ‏ותמיכה לטובת הזוגיות.‏

ההריון יכול להיות תקופה נפלאה לעריכת ניסויים ‏בתנוחות ובצורות שונות של אינטימיות. כל התנוחות ‏אפשריות. זוגות רבים מוצאים שהתנוחה הצידית, תנוחת ‏פנים אל פנים או כניסה אחורית אל איבר המין הנשי ‏נוחות יותר במהלך ההריון. אם האישה מרגישה לחץ ‏
פנימי במהלך קיום יחסי המין, מומלץ להימנע מחדירה ‏עמוקה. תנוחה שבה האישה מעל הגבר מאפשרת לאישה ‏שליטה והכוונה טובה יותר. ‏

שניים ועוד אחד

ההורות שלנו מתחילה ביום שבו יצרנו את הילד שלנו. ‏אך דווקא בתקופה רגישה זו עלולה להתרחש התרחקות ‏אצל זוגות מסוימים. זה הזמן לעבוד על הזוגיות, לטפח ‏את הקשר ולבנות תא משפחתי טוב, חם, בריא וחזק עבור ‏התינוק שבדרך. ‏בכל קשר לטווח ארוך, באופן טבעי, ייתכנו תקופות של ‏קרבה ושל ריחוק. אחד מבני הזוג עלול לעבור תקופה ‏
של התכנסות בתוך עצמו – בהריון ולאחר הלידה – ולאבד ‏עניין באופן זמני במין. זה שנדחה לעיתים קרובות ‏מתחיל לצבור כעסים, מצב שיכול בקלות להוביל ‏לנקמנות בתחומי חיים אחרים: אין מין – אין חיוכים ואין ‏תשומת לב או עזרה. ‏במקרה כזה כדאי שבני הזוג יתנו את דעתם לדינמיקה ‏של הניגודים. אם מבקש הקרבה ירפה מעט וייתן ‏למתרחק את המרחב הנחוץ לו, תשוב בסופו של דבר ‏המשיכה המינית – בתנאי שהקשר בין השניים טוב ‏
מיסודו. ‏האישה יכולה להעניק קרבה מינית ללא החרדה הקשורה ‏ב"הכרח ליהנות מזה". אלא רק כדי ליהנות את בן- זוגה. ‏פירוש הדבר, ששני בני הזוג מקבלים את העובדה שאין ‏
כל רע בעשיית אהבה למען צורך של אחד משניהם. נותן ‏ה"מתנה" אינו חש אשם בשל העובדה שהוא עצמו איננו ‏מגורה. הוא פשוט נותן לשם הנתינה. הגבר מצידו צריך ‏
להיות מוכן לקבל, בלי לומר משפטים כמו: "אינני רוצה ‏לעשות את זה אם את לא נהנית כמוני!". חשוב ששני בני ‏הזוג ידברו באופן גלוי על תחושותיהם ביחס ליחסים ‏האינטימיים ביניהם, וכך יוכלו להגיע לעמק השווה לגבי ‏קיום יחסי המין.‏

קיימות שתי מערכות זוגיות: המערכת הא-סימטרית, ‏הבנויה על אספקה הדדית: מה אחד מעניק לשני ומה ‏האחד משלים אצל השני, והמערכת הבוגרת, שיוצרת ‏קשר אינטימי.‏ במערכת הא-סימטרית, כל המערכת משתנה כשהעובר ‏נכנס לתמונה. האישה עסוקה יותר בעצמה, בגופה, ‏והבעל מרגיש דחוי, בלתי רצוי ונעלב. האישה נלחצת, ‏מאשימה את עצמה, ומתחילה להיווצר מערכת ילדותית. ‏זהו מצב רגרסיבי, שבו מתחילות המריבות הילדותיות ‏והשטותיות על כלום, ומתעוררת הקנאה. מערכת יחסים ‏כזו בונה מערכת תקשורתית נגד התינוק שעתיד לבוא, ‏כאילו הוא אדם שלישי שבא כדי להפריד ביניהם.‏

לעומת זאת, ההריון במערכת הבוגרת, הוא תהליך ‏חווייתי שבא כהמשך טבעי לביטוי ההורות. זוג שזורם ‏במערכת כזאת מסוגל ליצור קשר כל כך אינטימי, עד כדי ‏ויתור על קיום יחסי מין. ככל שהחוויה הרגשית גדולה ‏יותר, הצורך במין פוחת. בני הזוג מתחילים ליצור דו ‏שיח עם העובר, מה שחשוב מאוד לקראת ההורות.‏ חשוב לזכור כי התא הזוגי עובר שינויים ותהפוכות ‏במהלך ההריון. שמירה על תקשורת ופתיחות, מקרבים ‏בין בני הזוג ועוזרים להם להתגבר, בקלות רבה יותר, על ‏המכשולים והקשיים שצצים במהלך התקופה. לסיכום, ‏אין הנחיות ברורות לסוגיית קיום יחסי המין בהריון. כל ‏זוג יפעל בהתאם למערכת הזוגית, מצבו הפיזי והנפשי.‏

מתי לחזור לקיים יחסי מין?‏

הלידה עברה בשלום, התינוק המקסים ישן בחדר הסמוך ‏וחייבים לשמור על בעירת גחלת הזוגיות. שאלה ‏שמטרידה רבים היא מתי, אחרי הלידה, אפשר להתחיל ‏לקיים יחסי מין. ‏‏"מהרגע שהאישה מפסיקה לדמם ", מסביר ד"ר אילן זיו, ‏"אין כל מניעה לקיים יחסי מין. מי שיש לה תפרים, ‏תחכה קצת יותר, אבל ברגע שהתפרים יתאחו, לא תהיה ‏שום בעיה.

‏‏"יש נשים שאין להן בעיה בקיום יחסי מין מייד לאחר ‏ההתאוששות מהלידה, ויש כאלה שהתינוק ממלא את ‏כל כולן ואין להן חשק למין. גברים רבים מקבלים זאת ‏בהבנה, וחווים יחד עם האישה את הבילוי הראשוני עם ‏התינוק. לעומתם, יש כאלה, שסירוב מצד האישה לקיום ‏יחסי מין יוצר אצלם כעסים. חשוב להיות סבלניים ‏ולהגיע להבנה בנושא באמצעות תקשורת טובה והרבה ‏אהבה".