וזאת לתעודה

בעד: דרך לגיטימית לתגמל

ד"ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של החינוך בבית הספר למדעי ההתנהגות, המכללה למינהל: "איני מסכימה עם הטענות נגד מתנות כחיזוק חיצוני. כל החינוך הוא תהליך של מתן חיזוקים כאלה או אחרים, חיוביים או שליליים. אם כשהציונים נמוכים ההורים קוראים את הילד לסדר, אז ראוי שקבלת תעודה טובה תביא לתגמול חיובי. איני רואה במתן מתנות גורם התמכרות או התניה להמשך ציונים טובים. וגם אם זו מתרחשת, הרי שבסוף הילד יפנים שהוא צריך ללמוד גם בלי מתנות.

"לדעתי, אפשר לברך על כך שבדיאלוג החינוכי אנו אומרים לילדים 'אני מוכן לתגמל אותך על הישגיך'. יש כאן הצהרת כוונות. אי אפשר להתכחש לכך שלציונים יש משמעות. כל התכחשות לכך היא התחסדות, ולכן בתוך הצהרת הכוונות הזו אנו אומרים לילד שהצליח שאנו מעריכים אותו, שהלימודים שלו הם דבר חשוב, ומכאן גם התעודה והצ'ופר שבעקבותיה".

נגד: פגיעה ערכית

עדי סגל, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת זוגית ומשפחתית בת.ל.מ אשדוד: "בתפיסת עולמי איני מתנגדת למתנות, אך אני מודאגת מהתהליך החברתי שבו הישגים מתוגמלים באופן חומרי ולא ערכי. חינוך חומרי יוצר למעשה התניה בין התנהגות לחיזוק חיצוני. לטעמי, חיזוק חיצוני משנה התנהגות לטווח הקצר, אך מפספס את ההתפתחות הפנימית שמאפשרת הפנמה של ערכים, ובכך עלול לפגוע בתהליך ההתפתחות המוסרית, השיפוט והמצפון, ואף להחסיר מהילד את הערך המוסף שבהישג.

"בנוסף, מתן חיזוק על תעודה אינו מתייחס להשקעה ולתהליך, כך שילד שמשקיע אך מתקשה בלימודים ואינו מצליח להגיע להישגים 'משמעותיים' מקבל מסר שעשוי לפגוע במוטיבציה ובביטחון העצמי. בעידן שבו ישנה ירידה בסמכות ההורית, החיזוק החיצוני פוגם בערך של מילות השבח ובכוח של ההורה לתת חיזוק סמלי. לכן, גם אם בוחרים לתת מתנה כדאי שהיא תהיה סמלית ומידתית".