עורכת מ-"פאשניסטה.קום": "יותר קל להצליח בניו יורק"

לאחרונה ביקרה בישראל משלחת עיתונאים צעירים מטעם הקונסוליה הכללית בניו יורק. אל המשלחת שכללה בעיקר כתבים פולטיים, הצליחה להסתנן וויטני בק, 26, עיתונאית אופנה, צלמת ועורכת באתר האופנה הפופולרי "פאשניסטה.קום". בין מפגש עם ביבי לסיור מודרך בכנסת, הצלחנו לספח אותה לכוחותינו לכמה שעות ולקחת אותה סיור אופנתי בתל אביב. אז מה היא חשבה על האופנה הישראלית?

>> ואיך הפכה דורין אדרי מילד חירש לדוגמנית הכי מעניינת של הרגע

"התאהבתי בתל אביב, מזג האוויר מדהים, הארכיטקטורה מעניינת, יש פה דיסונסס בין ישן וחדש, זה מזכיר לי את ניו יורק קצת, וקצת את מנילה, העיר בה גדלתי. יש פה מיקס מעניין של תרבויות, העיר הזאת עושה לי טוב. וגם המעצבים הצעירים מגניבים", הצהירה בק בתום סיור אינטנסיבי בתל אביב. שהתחיל בפופ החדש של המותג הצעיר הולילנד סיביליאנס, המשיך לסטודיו של המעצבת שחר אבנט, משם לפגישה עם המעצב הוותיק רונן חן בחנות שלו בקניון גינדי והסתיים בהתבוננות על העוברים והשבים בשדרות רוטשילד.

"אהבתי ממש את שחר אבנט, היא לגמרי פונה לשוק הבין לאומי, אני מבינה למה הסטייליסטית של ביונסה אהבה את זה – זה צבעוני, פופי ועובד טוב ברשתות החברתיות, שבשביל זה אנשים מתלבשים היום. עיצוביה של אבנט מזכירים לי את מולי גודאר, היא לוקחת ממנה השראה זה ברור. יש דמיון מטורף בשימוש בבדי טול ובסגנון, אני מאוד אוהבת את מולי גודאר לכן גם מאוד אהבתי את הפריטים של שחר".

"אני יכולה להבין למה הסטייליסטית של ביונסה אהבה את שחר אבנט", בק בביקור בסטודיו של אבנט | צילום: אביב וינברגר

ומה לגבי הולילנד סיביליאנס? איזה סלבס בינלאומיים היו לובשים אותם לדעתך?
"זאת שאלה מעניינת, מצד אחד זה מותג סטריט מגניב עם קונספט מעניין, אבל בגלל שהפריטים נוגעים קצת בפוליטיקה, אז סטייליסטים יכולים להירתע מזה. אני יכולה לראות את הזמרת בילי אייליש לובשת את זה. היא אמנם לא מתעסקת בפוליטיקה אבל היא יודעת ללבוש אופנת רחוב הכי טוב. בילי, את צריכה לקנות הולילנד", היא מצחקקת.

"בגלל שבפריטים יש נגיעה פוליטית מעצבים יכולים להירתע", בק וענת משולם מהמותג הולילנד סיביליאנס | צילום: אביב וינברגר

רונן חן היה מצליח בניו יורק בעינייך?
"מה שהוא עושה מעניין. רואים שהוא יודע ממש טוב מה הקהל שלו רוצה, אני מבינה ישר שהוא לא רוצה להלביש אותי. הוא מכיר את הלקוחות שלו ומכבד אותן. לטעמי הסגנון שלו קצת מבוגר אבל עם זאת, היו כמה פריטים מעניינים שהזכירו לי את המותג איסי מיאקי, וגם קולקציית הדנים החדשה מגניבה. אני לגמרי רואה את עצמי לובשת אותה גם בניו יורק".

"אני מבינה שהוא לא רוצה להלביש אותי, הוא מכיר ומכבד את הקהל שלו", בק ורונן חן | צילום: אביב וינברגר

מה את חושבת על הסטייל של הישראלים?
"הוא מאוד קז'ואל, פשוט ובייסיק. הטרנדים שקורים בעולם לא מקבלים יותר מידי ביטוי ברחוב הישראלי. אני אוהבת את זה ומשמח לראות שיש פה אופנה יפה ומעצבים מוכשרים שבוחרים להישאר פה, זה יפה לראות שכל מעצב מנסה לדבר לקהילה שלו. הרבה יותר קל להצליח במקום כמו ניו יורק, אבל הם עדיין בוחרים לעצב לאנשים שהם מכירים, ובוחרים להישאר כאן זה יפה בעיניי".

יש מעצבים שפונים לשוק העולמי בלית ברירה, אין פה תמיכה ממשלתית באופנה.
"גם בניו יורק לדעתי אין, יש את ה-CFDA שזה ארגון גדול אבל לא גוף ממשלתי. גם אצלנו הממשלה לא מאוד עוזרת לעסקים לשרוד, שוק האופנה יותר גדול. במילאנו ופריז כן יש גופים כאלה כי הן מדינות שמבוססות אופנה שחלק גדול מהכלכלה שלהן תלוי בזה, גם בבנגלדש לצורך העניין יש תמיכה ממשלתית באופנה. אגב, לא בטוח שכל מדינה צריכה את זה. לך אכפת ולי אכפת, אבל לכל האומה צריך להיות אכפת? אני לא יודעת. בצער אני אומרת שאני לא יודעת אם זה כזה הכרחי".

בק לא סתם הביאה כדוגמה את בנגלדש. אחד העיסוקים העיקריים של בק הוא אופנה מוסרית, נושא שאותו היא מנסה להשחיל כמה שיותר באתר "פאשניסטה.קום", "אני מאושרת מכך שאני כותבת על הנושאים שחשובים לי – פוליטיקה ואופנה ואיכות הסביבה", היא אומרת. "אני אוהבת לדבר לקהל של "פאשניסטה.קום", הוא מאוד אינטילגנטי".

דרכה המקצועית של בק החלה כשעברה לניו יורק מהפיליפינים, שם גדלה. בניו יורק היא למדה צילום ובמקביל הקימה בלוג אופנה שבו פרסמה את הצילומים שלה. "פתחתי בלוג אופנה כי בקורסים שלקחתי בקולג' לא הייתה נגיעה באופנה", היא משחזרת. במקביל החלה לצלם אירועים ובאחד מהם נתקלה באחת העורכות של "פאשניסטה.קום". "זיהיתי אותה כי עקבתי באינסטגרם", היא צוחקת. "ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני אוהבת את מה שהיא עושה והתחלתי לדבר איתה. היא הסתכלה עלי די מוזר, אבל זה מה שסידר לי שם ראיון עבודה". בק התחילה לצלם כפרילנסרית, ולאט לאט גם לכתוב, עד שלבסוף קיבלה הצעה להצטרף לצוות הקבוע של האתר. "תמיד חלמתי לכתוב שם", היא אומרת אבל מוסיפה שלא הכל ורוד. "גם לי יוצא לכתוב על דברים שאני פחות אוהבת, למשל, שטויות שסלבס עושים".

אבל בטח מזמינים אותך לאירועים הכי שווים בעולם.
"אני לא טסה לאירועים בחו"ל, גם לא לשבועות אופנה, כי בכל מדינה יש לנו כתבים שמסקרים משם. אני מסקרת את שבוע האופנה בניו יורק וחייבת להודות שזה השבוע הכי מתיש שלי בשנה. אני יודעת שזה נראה זוהר, אבל בספטמבר ובפברואר אין לי חיים. אני אומרת לחברים מחו"ל לא להגיע לבקר אותי ולחברים מניו יורק שהם יכולים לשכוח ממני. אני עובדת מהשנייה שאני קמה עד לשנייה שאני הולכת לישון, אבל אני יודעת שזאת פריבילגיה. למרות זאת, לא הייתי מתנגדת אם זה היה מתרחש רק פעם אחת בשנה".

בתור מי שעובדת באתר אופנה מהפופולריים בעולם, מה לדעתך עתידו של עולם האופנה?
"מוסרי יותר, אקולוגי יותר ומתחשב בזכויות אדם ובעלי חיים. אני לא יודעת איך זה בישראל, אבל בניו יורק אני מרגישה שלדור המילניאלס ולדור ה-Z מאוד אכפת מה הם לובשים ומאיפה הבגדים שלהם מגיעים. אני מרגישה שהם רוצים שלבגדים שהם לובשים יהיה ערך. אני חושבת שבעתיד מעצבים שירצו להגיע לקהל הצעיר יצטרכו לתת הסברים למה שהם עושים ולמה הם מייצרים את הבגדים בצורה הזאת. זה כבר קורה בתאגידי האופנה הענקיים  כמו קרינג ו-LVMH. היה גל של הפסקת השימוש בפרוות ועורות, והם עושים כנסים ומנסים להבין איך לעשות אופנה אקולוגית יותר. זה חייב להיות העתיד, אחרת נהרוס את כדור הארץ".