והגדת לבנך

אודה ואתוודה כי עד לפני מספר שנים, ליל הסדר שהתקרב גרם לי ללחץ אמיתי, במיוחד כשהיינו מתארחים אצל ההורים. אם בתחילת הסעודה עוד הצלחתי לשמור על שפיות מסוימת, הרי שאחרי כמה עמודים בהגדה נראה היה השולחן כאילו עברה עליו סערת טייפון. המפיונים שהיו מקופלים בצורות מושכת עין, הפכו בתוך דקות לעיסה בלתי מזוהה. מיץ הענבים שאמור היה לשמש לארבע כוסות, שימש את בני הגדול לנהר עבור סירות העשויות מפיונים, וקולות הרקע להגדה היו בכיות בלתי פוסקות שבאו בתורנות מאחד מהילדים.

מסתבר שכל זוג מוצא את עצמו בשלב מסוים בחיים עומד מול החלטה: "את הסדר חוגגים בבית". רחל הולצר-וולף יועצת משפחה וחינוך דווקא סומכת ידיה על החלטה זו.

"אני ממליצה בחום לכל זוג שילדיהם גדלו מעט, לערוך את הסדר בבית. עלינו לזכור כי הסדר נועד בעצם לילדים. הקטנים נרתעים מהמולת סדר משפחתי גדול מדי, הם נכנסים ללחץ וחרדה מיותרים. נסיעה לחמות או להורים כרוכה פעמים רבות במשברים ובחרדות גדולות כקטנות: מה לקנות לשוויגער? ואיך נצטופף כולנו בחדר אחד? וילדיה של הגיס או הגיסה אהובים ואהודים יותר? ושלא נדבר על הנסיעה, כל הדרכים פקוקות, מצד שני להגיע בשעות הצהריים המוקדמות זה לא הוגן כלפי המארחים… בקיצור, אין סוף לבעיות", מסכמת רחל הולצר וולף.

"נכון, היא הביאה צד אחד של המטבע", אומרת ד"ר ויויאן דמלין פסיכולוגית, "מצד שני,אסור לשכוח שישנם הורים שמחכים כל השנה לליל הסדר, הם כן רוצים את כל הילדים סביב השולחן, ורואים כעלבון אישי בן שלא מגיע עם ילדיו. ובנוסף, ליל הסדר עם כל הקשיים, הוא חג משפחתי שילדים יזכרו שנים רבות".

כך או כך, ההורים עומדים מול הדילמה הידועה, איך מעבירים את ליל הסדר על הצד היפה ביותר, ואולי אף להצליח ליהנות ממנו. דבורה פרייס, שחזרה לאחרונה משליחות ארוכה במקסיקו מאתגרת אותי בחידוש האחרון בתחום ארוחת ליל הסדר עם ילדים: "קורס להורים".

"כחלק מההכנות לשליחות, לימדו אותנו כיצד להתכונן לליל הסדר, וזה שינה את כל מהלך הסדר שלנו בפעם הראשונה מזה שנים", היא קובעת בפסקנות.

"ראשית, למען שפיות הדעת של ההורים ושל הילדים, כדאי להאכיל אותם ארוחה קודם הסעודה. נכון, אולי הדודה שהכינה את הדגים תיילל שהם לא טועמים מהמעדנים שלה, אבל אנחנו לא נצטרך להתמודד עם זעקות הרעב של הילדים, ומבטיהם הדוקרים של שאר המסובין. סביר להניח שהתינוקות והפעוטות לא יחזיקו מעמד כל קריאת ההגדה ו"השולחן ערוך", כדאי להכין מראש מקום לישון או להביא לול מתקפל. תינוק עייף שאין לו מקום שינה, מסוגל להרוס ערב שלם. תכריחו את הילדים לישון צהריים, זה ישנה את כל התמונה כולה".הנקודה המעניינת ביותר שדבורה למדה באותה סדנת הכנה, היא דווקא להכין את הילדים.

"כן, כן," היא אומרת. "עירכו שיחת הכנה עם הילדים, הסבירו להם מראש את משמעות החג והסדר, אימרו להם למה מצפים מהם במהלך הסעודה, שימעו מה יש להם להגיד, אולי גם להם יש רעיונות, הכנה מראש מונעת בהמשך כאב ראש", היא מסכמת. הילד שלה למשל הסביר לה שקשה לו לשבת זמן רב על אותו כסא, והוא מבקש רשות לרדת מידי פעם מהשולחן, לשחק קצת על הרצפה בחמש אבנים ואז לחזור. היא הסכימה, ואכן כך היה והסדר התנהל נפלא, לאחר שהמתח נוטרל מראש.

"ילדים שהגיעו למגיד, ישמחו מאד להשתלב ולהשתתף. הם אוהבים לשאול ולספר את אירועי ההגדה כפי שספרה להם הגננת. כדאי גם לצייד את הילדים בהגדות לילדים שיספרו להם בגובה העיניים את ספור ההגדה, עם תמונות מתאימות.

אגב, יתכן שדווקא הילד ששר "מה נשתנה", במשך ימים ולילות בקול מתוק ומסתלסל, יעמוד נבוך ומבויש מול האורחים, ויסרב לגרום לכם לגאווה. עזבו אותו, הוא ישיר כשירצה.

במידה שאתם מתארחים, נסו להקל אל המארחים, אל תצפו שישיגו עבורכם כסאות אוכל, כדאי שתביאו אתכם כסאות מתקפלים, או מתקנים אחרים להרמת ילדים לשולחן, קחו בחשבון שהשמחה והבלגן יהיו רבים, ולכן כדאי שכינו שולחן קטן לילדים בנפרד משולחן המבוגרים. מראש, או בתאום עם המארחים, כדאי שתבקשו שמלבד המאכלים המסורתיים יהיה אוכל פשוט לילדים, לדוגמה: עוף עם תפוחי אדמה לא מתובלים במידה מוגזמת. וגם אם הילדים שלכם מתעקשים לשתות בכוסות זכוכית עמדו על כך בתוקף והביאו אתכם גביעים וכוסות חד פעמי".

"בכלל", היא מסכמת, "כמה שיותר תתכוננו מראש, ותנסו למצוא לכל בעיה פתרון טכני, הסדר יעבור יותר בנעימים".

ר' יצחק לביא, איש חינוך, רואה את ליל הסדר כאירוע שנועד בראש ובראשונה לילדים.

"עברתי לילות סדר רבים עד שהגעתי למסקנה הזאת", הוא קובע. "ברגע שהורים מבינים שהלילה הזה כולו לילדים, ממילא הראש פועל אחרת, אישית אני הפסקתי להתארח, וגם לארח. כשיש אורחים תשומת הלב לילדים מופרת, ועסוקים רק בלרצות את האורחים, שוכחים את הנקודה החשובה ביותר, הרי הלילה הזה נועד כדי שאנחנו ההורים ננחיל לילדינו את סיפור ההגדה".

לדבריו, על ההורים להחליט שאין שעות בליל הסדר: "לוקחים את הערב "באיזי" בלי לחץ, בקצב של הילדים".

לא כולם מסכימים אתו, ישנן משפחות שללא אורחים הסדר אינו סדר כהלכתו בעיניהם. "תלוי בגילאי הילדים", מדגיש ר' יצחק, "כשהבית ברוך ה' מלא בילדים בגיל הרך, צריך לשים את כל הנתונים על כף המאזניים, נכון, יש הורים שרוצים להנחיל לילדיהם את ערך מצוות הכנסת אורחים, אבל לפעמים יצא שכרו בהפסדו, וכדאי לזכור את מצוות "והגדת לבניך…".

ר' יצחק מעיד על עצמו, כי הוא עורך קניה מיוחדת ערב החג. הקניה כוללת לא רק ביצים ותפוחי אדמה, אלא גם אביזרי עזר ללימוד ההגדה.

בובות צפרדעים, בעלי חיים מפלסטיק, משקפיים שחורות אותם הוא מרכיב לילדים כדי להמחיש להם את מכת החושך ששררה במצרים. הוא קונה קלקר ומפזר אותו כשמדברים על מכת ברד, או שהוא מחלק לילדים כוסיות עם גלידה לבנה שתזכיר להם את מכת ברד.

לדבריו אפשר גם לדאוג לאקווריום עם דגים שיזכיר את היאור, כשהרעיון שאמור להנחות את מנהל הסדר הוא לעשות פעולות שיעוררו את הילדים לעניין ושאלה.

"אני מגיע לשולחן ולידי שקית גדולה אטומה, שקית הפתעות, הילדים עוקבים בעליצות שואלים את עצמם, מה עכשיו הוא יוציא משקית ההפתעות?"

ומה עם המבוגרים, הם לא צריכים ליהנות מליל הסדר?
"ברגע שהילדים נהנים, וההורים רואים זאת בחוש, והשולחן מלא שמחת חג אמיתית, המבוגרים נהנים באופן אוטומטי".

"נקודה חשובה נוספת", ר' יצחק ממהר להוסיף, "כדאי להכין לילדים כוסות כבדים כדי שהיין לא ישפך במהלך הסעודה, בכך תמנעו קריאות עצבים רבות של: "תיזהרו, אל תשפכו את היין".

גם ריבה שוורץ מצדדת בצד ליל הסדר המשפחתי הבייתי. "לפעמים דווקא בסדר משפחתי גדול, עסוקים בהוצאת בעיות החוצה, ובמקום לקיים את מצוות הסדר, מקימים "משפטי שדה" משפחתיים". בסדר שעורכים בבית עם הילדים מצליחים להעביר מסרים באופן חד וברור יותר.

"כשעורכים את השולחן לא כדאי לערוך לסעודה אלא רק לסדר", מוסיפה דבורה פרייס מניסיונה האישי. "רק לאחר סיום המגיד, כדאי לערוך לסעודה. כדאי גם לקבוע שאת האפיקומן "גונבים" רק בתחילת הסעודה כדי שהילדים יתרכזו וייהנו מהחלק של הקריאה בהגדה".

עברנו את המגיד מגיעים לחלק של השולחן ערוך, מי מאיתנו אינה מכירה את המתח והלחץ של בישולי החג. הסירים מבעבעים והתבשילים רבים, כל אחת מכינה כיד המסורת וכיד המלך, מנה ראשונה שניה שלישית ואפילו רביעית.

"לא צריך", קובעת רחל הולצר וולף, "לאף אחד אין ממילא הרבה מקום אחרי כל אכילת ה"כזיתים". לא צריך להכין יותר ממנה אחת טובה, חבל על הכוחות, עדיף שאם המשפחה תצבור כוחות לקראת הערב הגדול, ילדים מסתפקים במנה אחת או שניים, הם יעדיפו אמא חיכנית ויוותרו על אמא עייפה עצבנית שעמדה שעות במטבח וטרחה על מאכלים רבים".

בכלל, האפיקומן הוא החלק החשוב ביותר בעיניהם של ילדים, גם כאן נחלץ ר' יצחק לביא לעזרתנו.

"יש לי מספר הצעות הנוגעות לאפיקומן, כל אחד יבחר מה שמתאים לו", הוא אומר בחיוך.
"אפשר לקנות מראש מתנה לכל ילד, לעטוף ולהניח על שולחן סמוך לשולחן הסדר, להבהיר לילדים שלאחר גניבת אפיקומן משותפת שלהם, הם יזכו ויקבלו את מתנת החג שלהם, כמובן שיש לרכוש מראש דברים שההורים יודעים שהילד חולם עליהם או רוצה אותם.

אפשרות שנייה, להציע לילד מספר אפשרויות בחירה, בכך מונעים עוגמת נפש עתידית, לא תמיד הורים יכולים לעמוד כלכלית בכל הוצאה, בכך שיקציבו לילד רף דרישות מראש הם עצמם רגועים והילד מאושר.

רק כדאי לזכור דבר אחד, הבטחתם? הקפידו לקיים את ההבטחה, אחרת לשנה הבאה תשלמו אותה עם ריבית דהצמדה", מסכם ר' יצחק, "וחוץ מזה התארחתם? אתם מארחים? אתם בבית לליל הסדר? זכרו, ליל הסדר הוא רק פעם בשנה".

לשנה הבאה בירושלים הבנויה.