התפתחויות בחוק ההנקה

האם המדינה ראשית להתערב בבחירת האם להיניק או לא? | צלם: evgenyatamanenko - Fotolia
האם המדינה ראשית להתערב בבחירת האם להיניק או לא? | צלם: evgenyatamanenko - Fotolia

האיסור על מבצעים של תחליפי החלב בוטל עקב מחאת האימהות. ובכל זאת, חוק ההנקה מעביר מסר בעייתי שמתערב בבחירה החופשית של האם. האם המדינה רשאית לקבוע?

88 שיתופים | 132 צפיות

חשיבות ההנקה אינה מוטלת בספק. לא מבחינה רפואית ולא מבחינה פסיכולוגית בכל הקשור לתרומתה לאינטראקציה בין האם לתינוק. אך ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, שממשיכות קו נוקשה ביותר, גובלות כבר באבסורד ובעיקר בנזק של ממש לאמהות שאינן מצליחות להיניק, או שאינן מעוניינות להיניק. כן, גם זה מותר.

עדכון: המבצעים על תחליפי החלב יימשכו

בהתאם למדיניות משרד הבריאות, הנובעות מהקוד הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות, נדרשות החברות להימנע מכל פעילות שיווקית או קידום מכירות של תחליפי חלב המיועדים לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים. כמו כן חל איסור על פרסום או ביצע קידום מכירות לציבור הרחב, נאסרת הענקת דוגמיות של מוצרים באופן ישיר או עקיף לנשים הרות, אמהות או בני משפחותיהן. בנוסף נאסר על פרסום בנקודות המכירה באופן ישיר לצרכן או על חלוקת מתנות המקדמות את השימוש בתחליפי חלב לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים.

אור להיום, שרת הבריאות יעל גרמן הודיעה כי החלטת המשרד לבטל מבצעים על תחליפי החלב על מנת לעודד הנקה תבוטל – וכי המגבלות על היצרניות יוטלו רק בבתי החולים.

עוד בהורים וילדים:

מה הסיפור שלכם? ספרי ילדים חדשים ומומלצים

טאבלט לכל זאטוט? בעד ונגד התופעה

מדריך חובה לנשים הרות

ומה עם זכות הבחירה של האם?

ואני אומרת, בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה: בואו נסיר מהמדפים את תחליפי החלב לתינוקות עד גיל שישה חודשים. כשלא תתאפשר קנייה – תישאר אלטרנטיבה אחת: להיניק.
כל מי שראשו בין כתפיו מבין כמה מגוחך ואבסורדי המצב ואיזה נזק הוא טומן בחובו. במקום לייצר אווירה של הנקה ממקום בריא ומיטיב – מייצרים אווירה של הנקה ממקום של כפייה והתוויית נורמה רצויה אחת. ההנחיות החדשות שוללות מהאישה את חופש הבחירה. גם אם אם טרם חוקק חוק נגד מכירת תחליפי חלב – הרי האווירה הציבורית כבר מופנמת היטב: לשים שאינן מיניקות, אין מקום איתנו.

כאם, רציתי מאוד להיניק, ולצערי לא התאפשר לי. אלוהים עדי כמה רציתי, למי לא פיניתי, איזו משאבה לא קניתי, ולא נותרה יועצת הנקה שאליה לא פניתי. אני מכירה היטב את תחושת התסכול והכישלון של אם שלכאורה לא דואגת לבריאות בתה.
זכורה לי במיוחד רופאת הילדים בבית החולים שבו ילדתי, בני ציון בחיפה, שניגשה איתי הצדה, ובמצוקתי הרבה אמרה לי את המילים הבאות: "תניחי לזה, תרפי, היא תגדל לתפארת גם אם לא תיניקי". אותה רופאה חקוקה בזכרוני, כיון שנתנה לי את הגושפנקה שהייתי צריכה בתום מסע החיפוש אחרי החלב האבוד.

לצערי, האווירה היום אינה מאפשרת את מעט הנחמה הזו עבור הנשים, וחמור מכך, נוטלת מהן את הזכות הבסיסית להחליט מה טוב עבורן ועבור התינוק שילדו. כן, הן ילדו אותו. חדירה כזו לתחום הפרט תפעל כבומרנג ולבסוף תשיג את המטרה ההפוכה.
הנקה היא אחד מאותם דברים שלא נדרש לשמם חוק. מדובר בעניין אישי שהוא בין האישה לבין עצמה, לבין תינוקה, לבין בן זוגה. עידוד הוא דבר חשוב, אך האם לא חצינו את הגבול ומדובר כבר בכפייה חברתית?
צאו לנו מהציצי ותנו לנו להחליט מה טוב לנו. התנהגות פטרונית שמחליטה עבורנו מה טוב לנו ואיך, היא מעליבה ומזלזלת.

הכתבה המלאה תתפרסם בגיליון יולי

עכשיו בחיים אחרים: איך תהיו לחוצים פחות?

עכשיו בנישה: 10 צימרים רומנטיים

עכשיו בדרך האוכל: לחמניות ללא גלוטן