התמודדות רגשית בדרך להורות – חלק ב'

לחלק א'»

לשתף את בני המשפחה

סוגייה נוספת שפוצעת פצע מדמם בלבם של בני זוג חשוכי ילדים, היא הערות של חברים ובני משפחה, שאינם יודעים על התהליך שהם עוברים. "שמענו הרבה הערות מחברים ומבני משפחה בסגנון של 'נו, מה איתכם? לא בא לכם על ילד שיסתובב לכם בין הרגליים'?", אומרת טלי ומוסיפה שהקושי העיקרי היה לראות חברים בהריון שני, כאשר היא עדיין לא זכתה לחוות הריון ראשון.

כשהתחילה לשתף חברים, כאילו נפתח סכר והיא רק רצתה לשתף ולשתף. "אפילו חיפשתי את זה. אני חושבת שרציתי לשמוע עצות, אבל רציתי גם שירחמו עליי קצת".

צאיג: "רוב מטופלי הפריון רוצים להפגין 'עסקים כרגיל', להראות שאצלם הכל בסדר, שהם לא פגיעים. אבל זה לא צריך להיות כך. חברות לא צריכה להתבסס על הסתרת רגשות. להפך, חברות אמיתית נמדדת בסבלנות ובסובלנות. לכן, לא צריך לחשוש ולספר לחברים מה עובר עליכם. הקושי שלכם לגיטימי והחברים יבינו ללבכם. תמיד כדאי לחשוב שאם הם היו במצבכם, סביר להניח שהם היו מרגישים אותו הדבר".

מה בנוגע לשיתוף בני המשפחה?
"ההתייחסות לכך היא אינדיבידואלית וצריכה להיות מותאמת לכל זוג. הדבר החשוב ביותר הוא לסכם את הדברים כדי למנוע פגיעה של כל אחד מבני הזוג בנפרד. אפשר לספר לכל מי שיכול לעזור ולתמוך ולכל מי שבני הזוג מאמינים שהוא חושב רק על טובתם. מצד שני, גם לא חייבים לספר, בעיקר אם בני הזוג מרגישים שכך קל להם יותר. פעמים רבות זוגות מגיעים אלי כדי לפרוק את מה שעל לבם, כי הם החליטו שזו נחלתם הפרטית וששיתוף יתר יכול לגרום לאי נעימויות רבות. אני בעד כל מה שעושה טוב לנפש וגורם לרוגע".

ליאור דווקא בעד שיתוף בני המשפחה המורחבת בתהליך. "פעמים רבות האם או החמות שואלות 'נו, מתי תביאו לנו ילד?' מבלי לדעת עד כמה השאלה הזו פוגעת בבני הזוג", היא אומרת. "לכן, כדאי לשתף את בני המשפחה ובעיקר את ההורים".

במרכז הרפואי לפריון אף פתחו קורס מיוחד לסבתות, כלומר לאמהות של בני הזוג המטופלים. "הוריהם של בני זוג הנמצאים בטיפול, צריכים לגלות רגישות מיוחדת", אומרת ליאור. "ההורים מתוסכלים בעצמם עקב הציפייה להיות סבים וסבתות, אך עליהם לאזור כוחות ולהוות משענת של תמיכה לזוג הצעיר. זהו מצב לא פשוט. מצד אחד, אין צורך להעיק בשאלות מיותרות ולהתערב במקומות פרטיים, ומצד שני יש לעמוד לרשות בני הזוג בכל הדרוש. התכנית נועדה לחזק את ההורים, כדי שיוכלו לחזק את ילדיהם. בנוסף, היא מספקת לסבתות ולהורים שבדרך כלים שיסייעו להם לצלוח את הטיפולים בקלות האפשרית ולצמצם את החיכוכים שעלולים לפרוץ בינם לבין בני המשפחה עקב המתחים המלווים אותם".



חשוב למצוא רופא שאתם סומכים עליו [אילוסטרציה: ASAP Photos]

טיפים מהמומחית ומההורים

הטיפים של יפעת צאיג:

• חשוב לאבחן נכון את הבעיה הגורמת לאי פריון. יש בעיות שלא מאובחנות על ידי הרפואה הכללית, כמו מחלות משפחתיות, קנדידה, בעיות בלחץ הדם, חסרים תזונתיים וכדומה.
• חשוב למצוא שפה משותפת בין בני הזוג, שתיצור שיתוף. למשל, לסמן את ימי הביוץ על ידי הדלקת נרות בבית, ארגון ערב רומנטי וכדומה.
• מצאו בילויים משותפים שלא קשורים לטיפולי הפוריות.
• פנו לרפואה משלימה המתמקדת בפריון
• במידה שאתם מרגישים לחוצים, או שהתהליך הוא החלק המשמעותי ביותר ביחסים ביניכם, פנו לייעוץ אישי או זוגי.
• חשוב למצוא רופא שאתם סומכים עליו ומרגישים נוח איתו.
• במידה שאתם מטופלים בבתי החולים, נסו להיצמד לרופא קבוע.
• עקבו בעצמכם אחר הטיפולים.
• במקום העבודה דרשו את הזכויות המגיעות לכם.

הטיפים של טלי:

• אל תחכו הרבה זמן. ככל שמנסים להביא ילדים מוקדם יותר, כך טוב יותר. כך, במקרה שמתקשים להיכנס להריון, מגיעים לטיפולים מוקדם יותר ואז גם יש יותר זמן ואפשרות לנוח בין טיפול לטיפול.
• שמרו על הזוגיות שלכם. אל תאשימו את בן הזוג במה שקורה.
• אל תפחדו לשתף אנשים, חברים, בני משפחה. הם יעניקו לכם חיבוק, מילה טובה, יעוץ, המלצה. זה מאוד עוזר.
• תמיד תחשבו שיש מצבים הרבה יותר גרועים משלכם…



פרגנו להם, למשל, יציאה לארוחה, לסרט או לחופשה [אילוסטרציה: ASAP Photos]

הטיפים של איתן:

• שתפו חברים ומשפחה, אבל לא יותר מדי, כי כולם רוצים לעזור ולכולם יש רעיונות וכולם ממליצים על רופאים, תרופות, טיפולים, מכשפים, רבנים וכדומה. זה רק יגרום לכם לבלבול רב יותר.
• נסו לבלות הרבה ביחד, כמה שרק אפשר.
• קראו חומר ולימדו את הנושא כדי להבין כמה שיותר על התהליכים הביולוגיים שאתם עוברים ומה הסיבות לחוסר ההצלחה.
• כדאי שהבעל יהיה מעורב כמה שיותר בתהליך – גם אם הבעיה לא אצלו. אם צריך להזריק הורמונים, אז שהוא ייקח קורס מזורז אצל האחיות ויזריק לאשתו את ההורמונים. שיתוף פעולה של שני בני הזוג מאוד חשוב ומאוד עוזר לעבור את התהליך הקשה ממילא.

הטיפים של שיר:

• התייעצו עם מספר רופאים במקביל. אל תסתפקו בחוות דעת של רופא אחד. היה רופא שאמר לי שאני זקוקה לתרומת ביציות…
• אם אתן עוברות את התהליך לבד, בלי בן זוג, חשוב שיהיה לכן ליווי מקצועי.
• נסו לקחת דברים בקלות, לצחוק כשדברים לא מסתדרים. הומור נותן הרבה כוח.



עזרה כספית עשויה להתקבל בברכה [אילוסטרציה: ASAP Photos]

עזרה, עידוד וסבלנות

עפרה ליאור מייעצת לבני המשפחה המורחבת: כך תעזרו לזוג הצעיר

נסו להפיג את המתח שבו שרויים בני הזוג ולהנעים עבורם את הזמן עד כמה שאפשר. פרגנו להם, למשל, יציאה לארוחה, לסרט או לחופשה.

אחת הטעויות הגדולות היא הערות מיותרות, שאינן נובעות מרוע אך יכולות לגרום לנזק רב. משפט כמו: "אני נכנסתי ישר להריון איתך, אני לא מבינה למה לך יש כל כך הרבה בעיות", הוא מיותר ומוטב שלא ייאמר. יש להימנע משיפוטים ומהשוואות שאינם תורמים מאום.

במהלך טיפולי הפוריות מקבלת האישה ברוב המקרים מנות גדולות של הורמונים, שמורידים את סף הרגישות ועלולים לגרום לאי יציבות ולהתפרצויות זעם. נסו לקבל את מצבי הרוח הללו בהבנה. אל תיקחו זאת באופן אישי ואל תהפכו את הכעסים הללו לריבים לטווח ארוך.

לעתים אחד מבני הזוג יבקש להתרחק מחברת בני משפחה וידידים. תנו לו את החופש הנדרש, אך היו תמיד זמינים לעזרה.

אל תחטטו יתר על המידה בפרטים הרפואיים הנוגעים לטיפולים. אם בני הזוג ירגישו צורך לשתף מרצונם, אפשר וכדאי לשמוע אותם וגם לסייע במידת האפשר על ידי מציאת רופא טוב או מידע ברשת האינטרנט וממכרים.

טיפולי הפוריות כרוכים לעתים בהוצאות כספיות לא מבוטלות. אם זה אפשרי מבחינתכם, עזרה כספית עשויה להתקבל בברכה ותצמצם את העול הכלכלי שנפל על הזוג הצעיר.

רק מעטים מהזוגות ייכנסו להריון לאחר טיפול אחד. ברוב המקרים הטיפולים יימשכו חודשים ואף שנים. אל תשדרו לבני הזוג חוסר סבלנות, אלא תמכו ועודדו ברגעי משבר.

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה