זאת השנה שלה: חשבנו שראינו הכל מאן האת'וויי, ואז הגיע הלוק הזה

השנה הזאת מרגישה כמו שנת החזרה של הקולנוע למיינסטרים. הקהל שוב נוהר לאולמות כדי לראות להיטים גדולים מהחיים, ואם יש כוכבת אחת ש-2026 מסתמנת כשנה שלה, זו כנראה אן האת'וויי. בין היריון, תפקידים קולנועיים מסקרנים, השתתפות באחד הסרטים המדוברים של השנה ומלתחה שממשיכה לספק רגעים אופנתיים, האת'וויי, בת ה-43, נמצאת שוב בכל מקום, עם קריירה שלא מורידה הילוך וסטייל שממשיך לספק כותרות.

>> פרח השמלות: אין יפה יותר מלוק ההיריון של אן האת'וויי ולא יהיה

הסיפור הגדול בחייה האישיים השנה הוא כמובן ההיריון. האת'וויי ובן זוגה אדם שולמן, שנישאו ב-2012 והם הורים לשני בנים, מתכוננים להרחבת המשפחה. ובזמן שהחיים האישיים שלה עוברים שינוי משמעותי, הקריירה ממשיכה לנוע בקצב מסחרר, ואולי אפילו נכנסת לפרק חדש ומעניין יותר.

השנה היא הצטרפה לאחד הפרויקטים הקולנועיים הגדולים של 2026: 'האודיסאה' של כריסטופר נולאן. הסרט, מהמדוברים של השנה, מגיע עם קאסט ענק הכולל את מאט דיימון, טום הולנד, זנדאיה ורוברט פטינסון. עצם ההשתייכות לפרויקט שאפתני כל כך של נולאן ממקמת את האת'וויי שוב בלב השיחה הקולנועית. במקביל, היא ממשיכה לבחור בפרויקטים שמאפשרים לה להציג צדדים אחרים לגמרי שלה. אחד המסקרנים שבהם הוא "בסוף רחוב האלון" (החל מ-13.8 בבתי הקולנוע), וגם סביבו היא מצליחה לייצר עניין אופנתי לא פחות מקולנועי.

כי אם יש זירה שבה האת'וויי כבר מזמן הפכה לכוכבת בפני עצמה, זו האופנה. בשנים האחרונות היא עברה אבולוציה סגנונית ברורה: מאלגנטיות הוליוודית בטוחה יחסית למלתחה חדה, מודעת לעצמה והרבה יותר משחקית. היא נעה בחופשיות בין תפירה מדויקת ושמלות ערב דרמטיות לבין פרופורציות מפתיעות, חשיפות מחושבות, משחקי שכבות ותכשיטי סטייטמנט. במקום להיצמד לנוסחה אחת של "כוכבת הוליוודית", היא משתמשת בשטיח האדום כמגרש משחקים.

זה גם מה שאני הכי אוהבת אצלה. האת'וויי מבינה גלאם, אבל לא מתייחסת אליו בחרדת קודש. גם כשהיא לובשת שמלה גדולה מהחיים, הבגד לא משתלט עליה; וגם כשהיא בוחרת במשהו ניסיוני יותר, היא לא נראית כאילו האופנה לובשת אותה. יש אצלה מתח מוצלח בין קלאסיקה לבין קריצה, בין נשיות מאוד מלוטשת לבין רצון לשבור את התמונה המושלמת. אחרי כל כך הרבה שנים בהוליווד, העובדה שעדיין מסקרן לראות מה היא תלבש בפעם הבאה היא הישג בפני עצמו.

נסיכת ג'נוביה בג'ינס

הלוק האחרון שלה הוא דוגמה מצוינת לכך. לפרמיירה בלוס אנג'לס של "בסוף רחוב האלון" היא הגיעה בשילוב לא צפוי של ג'ינס רחב וטופ-קייפ פיסולי בגוון תכלת-קרח, עם צווארון גבוה, מכפלת א-סימטרית ושובל דרמטי שנמשך עד הרצפה ומעבר לה. דווקא החיבור בין פריט בעל נוכחות של שמלת ערב לבין הדנים היומיומי הוא שהופך את המראה למעניין, וכך גם הבטנה האדומה שמציצה מתחת לתכלת ומוסיפה לו הבזק צבעוני. הבטן החשופה נמצאת ממש במרכז הסילואטה, כחלק מהאופן שבו הלוק בנוי.

יש כאן משחק מוצלח בין גבוה לנמוך: מצד אחד ג'ינס שנראה כמעט אגבי, ומצד שני חלק עליון עם נפח, שובל וגימור שמגיעים מעולם שמלות הערב. התוצאה הופכת את הגוף המשתנה לחלק מהרעיון האופנתי עצמו. באופן די צפוי, הלוק עורר גם לא מעט תגובות ברשת, כולל גולשים שהחלו לפקפק באותנטיות של הבטן שלה, הערות שאולי מספרות יותר על האופן שבו התרגלנו לראות גוף בהיריון על השטיח האדום מאשר על האת'וויי עצמה.

הבחירה הזאת מתחברת היטב לקו האופנתי שלה בתקופה האחרונה. היא אוהבת צלליות נשיות, פריטים עם נפח ונוכחות ותכשיטים שהם המשך הסיפור של הלוק. אבל כמעט תמיד יש שם אלמנט שמוציא את המראה מאזור הנוחות: פרופורציה לא צפויה, שילוב בין גבוה לנמוך, חשיפה במקום לא שגרתי או פרט שמפריע בכוונה להרמוניה. וזה בדיוק מה שהופך אותה למעניינת אופנתית. היא יודעת להיראות כמו כוכבת קולנוע הוליוודית מהאסכולה הישנה, בלי להיראות כאילו היא מחופשת לאחת. היא משתמשת בקודים של זוהר קלאסי, אבל מעבירה אותם דרך פילטר עכשווי, קליל ולעיתים אפילו שובב.

גם ההיריון לא גורם להאת'וויי ללכת על בטוח מבחינה אופנתית. להפך: הגוף המשתנה הופך לחלק מהמשחק. במקום לטשטש, להסתיר או להתאים את עצמה לנוסחה מוכרת של אופנת היריון על השטיח האדום, היא מאפשרת לגוף להיות חלק מהסטיילינג. וזה אולי מה שהופך את 2026 לשנה של אן האת'וויי משום שנדמה שהיא נמצאת בשלב שבו כל החלקים מתחברים: השחקנית, האישה, האימא, כוכבת הקולנוע ואייקון האופנה. ובעיקר, היא נראית כאילו היא גם נהנית מכל הטוב הזה.