השיבה הביתה: ביקור בדירה מודרנית בתל אביב
בני זוג שילדיהם עזבו את הקן עברו מבית צמוד קרקע גדול לדירת ילדותו של הבעל בלב תל אביב לאחר ששופצה מן היסוד. התוצאה: דירה מודרנית ומפנקת, ששומרת על נוף הילדות
עיצוב פנים: עדי שטיינהוף
שטח בנוי: 100 מ"ר
משך הפרויקט: מתחילת התכנון כחודשיים
עלות: כ־600,000 שקלים
לאחר שנים ארוכות שבהן חיה משפחת בן שושן בבית צמוד קרקע גדול בפתח תקווה, ולאחר שבגרו הילדים ועזבו את הבית, החליטו בני הזוג לשוב אל דירת ילדותו של אבי המשפחה בלב תל אביב ולשפצה מן היסוד. הבית הגדול נמכר, הרהיטים נמכרו או נמסרו, והמעבר לדירה העירונית המעוצבת והמשופצת אירע בדיוק ביום ההולדת ה־100 של אביו של הבעל, שרכש את הדירה בשנות ה־50. למרות המעבר הלא פשוט מבית מרובה חדרים אל דירה צנועה בלב העיר הגדולה, הוא מספר כי הסתגלו אל השינוי במהרה וכי הוא גורם להם הנאה רבה. "מהיום הראשון לא הסתכלנו אחורה. חזרתי אל נוף ילדותי". אחד האתגרים המרכזיים בשיפוץ, לצד התמודדות עם תשתיות החשמל והצנרת של הבניין הישן, הייתה גם ההתמודדות עם הרעש המאפיין את רחוב אבן גבירול הסואן. מעצבת הפנים עדי שטיינהוף, שתכננה וליוותה את השיפוץ עד אחרון הפרטים, מספרת כי בדירה הותקנו חלונות טריפלקס תלת שכבתיים האוטמים את הדירה מפני הרעש כמעט לחלוטין, וכי הקירות החיצוניים והפנימיים נעטפו בחומר בידוד תרמי מיוחד המסייע הן בשמירה על טמפרטורת המיזוג והן בבידוד הרעש.
בני הזוג, המרבים לארח, שאפו לייצר שטח ציבורי פתוח ורחב ידיים שבו הסלון, המטבח ופינת האוכל וכן פתרונות אחסון רבים. "באנו מבית פרטי עם שני מחסנים גדולים והמון שטח, והיה חשוב לנו שגם בדירה פחות גדולה יהיו שטחי אחסון מרובים", מספר בן שושן. ואכן, המטבח הקטן והסגור שהיה בדירה בוטל וחלוקת הפנים שונתה כדי לבנות סלון, מטבח ופינת אוכל פתוחים הנמצאים באותו חלל. בכל החללים הוצנעו ארונות קיר גדולים וחלקי דלתות המספקים שפע של חללי אחסון. הדירה עוצבה בקווים נקיים ובמונוכרומטיות ניטרלית (גוני אפור) כדי שכל פריט שיתווסף אליה יבלוט בה – בעיקר פריטי הטקסטיל הצהובים שבסלון. השטחים הציבוריים רוצפו בבטון מוחלק – משאלה מפתיעה של בעל הבית ששטיינהוף שמחה לממש. הבטון החשוף חוזר ומהדהד בשני אלמנטים נוספים בחלל – עמוד תומך שלא ניתן היה להסיר והפך למרכיב עיצובי מרכזי, ונישה שנבנתה בכניסה לבית ומוסיפה טאץ' עכשווי המקשר בין חלקי הבית השונים. לצד הבטון החשוף מתאפיין הבית בשימוש רב בשחור ובהרבה עץ, בעיקר בעבודות נגרות מיוחדות שהותאמו לפינותיו השונות – כולן בהזמנה מיוחדת ובביצוע מוטי ירחי. מסגרות האלומיניום של החלונות, עבודות המסגרות בבית, גופי התאורה בחלל המרכזי ופתרונות ההצללה – כולם בשחור. גם שני מאווררי התקרה – בסלון ובחדר השינה – שחורים ומצטיינים בעיצוב בסגנון וינטג'.
עץ אלון, ברזל ו־ OSB
המטבח הגדול מורכב מארונות תחתונים מעץ אלון ומולם ניצב ארון מזווה גדול – אף הוא מעץ אלון – המתפרס על פני קיר שלם ומצניע את המקרר. בלב המטבח נבנה אי שחור ענק שכולו מגירות גדולות ועמוקות המוסיפות לו שטחי אחסון. שורה של כיסאות מתכת שחורים נפרשת לאורכו של האי, ומעל הארונות התחתונים נבנו מדפי כוורת ממשטחי עץ אלון המשולבים בקונסטרוקציית ברזל שחורה. מלבד העניין הוויזואלי שמייצרת יחידת המדפים במטבח, היא מהדהדת גם את ספריית הקיר שנבנתה במיוחד לפינת האוכל ומשמשת אלמנט עיצובי בולט בחלל. בספרייה משולבות מסגרות עץ שחורות וקופסאות מלוחות עץ (OSB), המייצרות נישות עמוקות וגדולות להצגת חפצי נוי וספרים. "גם אם איננה מלאה לחלוטין, הספרייה מכניסה עניין לחלל ויוצרת מראה של קיר שלם מעוצב", מסבירה שטיינהוף שתכננה את הספרייה. פינת האוכל רוהטה בשולחן עץ גדול ומסיבי בעל רגלי ברזל כבדות, ובשורה של כיסאות רשת שחורים בסגנון איימס (פיק אפ) המוסיפים לו קלילות. מעל פינת האוכל נתלתה מנורת עכביש דומיננטית ומרשימה בעיצוב רון גלעד למותג Moooi, המורכבת ממעגל של 12 מנורות שולחן משרדיות השולחות זרועות כעכביש. ניתן להדליקן גם בקבוצות של ארבע מנורות.
הסלון אינו גדול אך מצטיין בתחושה אוורירית ופתוחה, הן בשל מפתח החלון הגדול שנבנה במקום המרפסת שסופחה לדירה והן משום שהוא פתוח למטבח ולפינת האוכל. הוא רוהט בספה אפורה נוחה ורחבה, בשולחן מעוגל מעץ בסגנון וינטג, בצמד כיסאות מרופדים בצהוב אוקר עז (כולם מקסטיאל As is) ובשטיח במראה מיושן הצבוע בגוון חרדל. כורסה ישנה (הרהיט היחיד שהועבר מן הבית הקודם) רופדה מחדש בבד מפוספס בגוני שחור ולבן ולצדה ניצב אהיל זכוכית ישן שהותקן על רגל ברזל מעוקלת והפך למנורה עומדת. שידה שחורה נבנתה בהזמנה מיוחדת לפי ממדי הקיר ומסך הטלוויזיה התלוי עליו.
חדר השינה מתאפיין במבנה צר וארוך ובקיר מתעקל שהיה אתגר תכנוני. הדרישה המרכזית ליצירת מקומות אחסון מרובים חזרה גם כאן, ושטיינהוף החליטה לא לחלק את החדר לחדר ארונות ולאזור שינה כדי לא להקטינו וכדי לא לחסום את החלון המרכזי בחדר. במקום חדר ארונות הותקנו בחדר שלושה ארונות קיר גדולים ולבנים שדלתותיהם החלקות ונטולות הידיות מסייעות להם להיטמע בקירות ומייצרות מראה חלק ונקי. אי נייד על גלגלים נבנה אף הוא בהזמנה מיוחדת. יש בו מגירות שניתן לפתוח משני הצדדים ומשטח עבודה רחב במיוחד המייצר מעין שולחן גיהוץ או קיפול כביסה. גווניו של החדר בהירים ומרוככים מאלה של שאר הבית. החדר רוצף בפרקט אלון והצבע שנבחר למנורות התקרה הוא לבן. גב המיטה הגדולה חופה באריג אפרפר בעל טקסטורה זהה לזו של כיסאות הסלון כדי לתרום לאחידות העיצובית בין חלקי הבית השונים. לצד המיטה הוצבו שתי שידות צד עגולות, שחורות ומבריקות (אייטמס), ובפינת החדר הוצבה כורסת יחיד שחורה (קסטיאל As Is). גולת הכותרת של החדר, מספר בעל הבית, היא חדר הרחצה הגדול. "מעולם, באף אחד מהבתים שגרתי בהם בחיי, לא היה לי חדר רחצה בגודל כזה" הוא מתוודה בהנאה, "לא חדר שינה, ולא חדר רחצה". חדר הרחצה הופרד מחדר השינה בדלתות זכוכית חלביות, המייצרות הפרדה אך גם שומרות על קשר בין החדרים ומחדירות פנימה אור יום מן החלון הנמצא בחדר הרחצה מבלי לפגוע בפרטיות. הוא רוצף באריחי גרניט פורצלן גדולים בגוון חלודה, המטפסים גם על קירות המקלחת ומגיעים עד התקרה. "זה מייצר מראה מיוחד שלא נראה כמו קרמיקה", מסבירה שטיינהוף את הבחירה, "והאפשרות לייצר מן החומר משטחים גדולים ללא חיתוכים מבטלת את הצורך ב'רובה' בין האריחים ושומרת על ניקיון פונקציונלי וצורני גם יחד". לצד האריחים הדומיננטיים נבנו בחדר פריטי נגרות שחורים. שאר קירות החדר חופו בשליכט לבן כדי לא להעמיס על החלל אריחים נוספים ולשמור על מראה נקי.
על קצה המזלג -עם עדי שטיינהוף
אני מאמין
"חשוב שהפרקטיקה תשתלב בעיצוב. שאחד לא יבוא על חשבון השני. לא כדאי להילחם על רעיונות עיצוביים רק משיקולים אסתטיים, חשוב שהם ישרתו את נוחות המגורים בבית".
גישת עיצוב
"אני נוטה לעצב בתים בקווים נקיים ובצבעוניות ניטראלית שתמיד אפשר להלביש עליה אביזרים מתחלפים בגוונים ססגוניים ובטקסטורות עשירות יותר. אני אוהבת במיוחד את השילוב בין הצבע השחור לגוון העץ, שמייצר בעיניי שילוב בין עוצמה לחום".
טיפ עיצוב
"גם כשמשפצים מאפס ומחליטים להיפרד מחפצים, כדאי להעביר כמה חפצים ישנים לבית החדש. הם יוצרים קשר בין הבית הישן לחדש ונותנים תחושה של בית".
לא כדאי
"להתפשר על איכות החומרים והעבודה על התשתיות הבסיסיות בבית. ספה תמיד אפשר להחליף, ריצוף לא".
