השד יוצא מהבקבוק

אודות ההיסטוריה הענפה של הבקבוק
תושביה הותיקים של המדינה זוכרים בוודאי איך בשנות ה-50, ה-60 ואפילו ה-70 היה נהוג להשאיר בקבוקי זכוכית וכסף מזומן על מפתן הבית, עבור החלבן, שהיה עובר בשעות הבוקר המוקדמות ומחליף את הבקבוקים הריקים בבקבוקים מלאי חלב. בעלי הממון של שנות ה-30 אף בנו לצורך זה "חלונות חלב" בצד הדלת. בינתיים הזמנים השתנו, החלבן כבר מזמן לא פוקד את דלתות ביתנו ובקבוקי הזכוכית הוחלפו זה מכבר במיכלי קרטון או פלסטיק, אבל תעשיית הבקבוקים לעולם נשארת ואפילו מתפתחת לכיוונים רבים ומגוונים.
צבע להגנה מקרני השמש
המילה בקבוק היא למעשה אונומטופיאה – מילה שמחקה את משמעותה: במקרה זה מדובר בחיקוי של הצליל הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק. בעבר יוצרו כלי הקיבול לנשיאת נוזלים מחרס או מעור (נאד המים ששימש במסעות הוא הדוגמא המוכרת), והיום עשויים הבקבוקים מזכוכית או מפלסטיק, ומאחסנים חלב, מים, אלכוהול, בושם, שמן, חומץ, תרופות ועוד. פעמים רבות תכולת הבקבוק היא שקובעת את עיצובו ואפילו את צבעו. בקבוקי בירה או יין יישמרו בדרך כלל, למעט חריגים בודדים, בבקבוקי זכוכית בגוון ירוק כהה (המכונה, כמה מפתיע, "ירוק בקבוק") או בגווני חום או בורדו. זאת כדי להגן על תכולת הבקבוק מפני קרני השמש העלולות לגרום לשינויים כימיים. מאותה סיבה אורזים גם תרופות ושמנים רגישים כשמן פשתן, למשל, בבקבוקים אטומים או צבעוניים.
מימין לשמאל: בקבוק וויסקי סוהו, בקבוק שמן קזנובה
תהליך הפיתוח לא היה קל ותגובתו של מנהל המעבדה, שתהה מדוע מבוזבז כל כך הרבה כסף על בקבוק "מעוות ומזוויע" שכזה, לא הייתה מעודדת. אבל וויאת', שהיה מרוצה להשיג לפחות תוצאה התחלתית חלולה, התמיד במאמציו וכך בא לעולם בקבוק הפלסטיק שהיום קשה לדמיין את העולם בלעדיו. פיתוחו הפך גם את המים המינרליים, שנחשבו בעבר למוצר יוקרה ושווקו בבקבוקי זכוכית, למוצר להמונים הקיים בכל מקום בעולם. החיסרון הגדול ביותר של בקבוק הפלסטיק הוא, כמובן, הפגיעה באיכות הסביבה, למרות שעם השנים הבעיה הזו מצטמצמת בשל המודעות הגוברת לחשיבות המחזור וזמינות מיכלי המחזור הפזורים ברחבי הערים.
אחד הבקבוקים שהפך לסמל אמנות ושולב בעבודותיהם של אמנים רבים, הוא הבקבוק של חברת "קוקה קולה", שנרשם כפטנט על שמו של אלכסנדר סמואלסון, מחברת הזכוכית האמריקנית Root, בשנת 1915. במוזיאון קוקה קולה, הסמוך למשרדי החברה באטלנטה, מוצגת, בין השאר, אחת מעבודותיו המפורסמות ביותר של מי שנחשב לאחד האמנים החשובים של תרבות הפופ, אנדי וורהול. זהו צילום בשחור לבן של בקבוק קוקה קולה, לצד פחית שימורי מרק עגבניות של חברת "קמפבל", הנחשבת גם היא לפופ-אייקון של האמן.
בקבוקים עשויים להתגלות גם כ"חומר גלם" מפתיע לעבודות אמנות שימושיות ומיוחדות, לפחות על פי עבודותיו של עידו לאור, מעצב פנים רהיטים וגופי תאורה. עיצוביו של לאור הם אסופת גימיקים מחומרים ומעולמות שונים המשתלבים בחיי היומיום, וכאן הוא יוצר גופי תאורה מפתיעים מבקבוקי וודקה ובושם. האמן הישראלי, גיא זגורסקי יצר באחת מעבודותיו הלא שגרתיות מערך של בקבוקים, מבחנות וצינורות זכוכית שמולאו בנוזל ירוק זרחני. את כל חלקי הסט יצר זגורסקי בעצמו בניפוח זכוכית, תוך שהוא מנסה להדגים באמצעותם את חוק הכלים השלובים, הגורס כי בזמן מעבר של נוזל בין כלים, גובה פני הנוזל ישאף להיות שווה בכולם.
בקבוקים מיוצרים בכל כך הרבה צורות וצבעים, שדמיונם הפרוע של אמנים ומעצבים רבים מתעורר, והם מוכיחים שוב ושוב, ביצירות שונות ומגוונות, שמדובר בהרבה יותר מכלי קיבול לנוזלים.
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה