השד יוצא מהבקבוק

אודות ההיסטוריה הענפה של הבקבוק

88 שיתופים | 132 צפיות

תושביה הותיקים של המדינה זוכרים בוודאי איך בשנות ה-50, ה-60 ואפילו ה-70 היה נהוג להשאיר בקבוקי זכוכית וכסף מזומן על מפתן הבית, עבור החלבן, שהיה עובר בשעות הבוקר המוקדמות ומחליף את הבקבוקים הריקים בבקבוקים מלאי חלב. בעלי הממון של שנות ה-30 אף בנו לצורך זה "חלונות חלב" בצד הדלת. בינתיים הזמנים השתנו, החלבן כבר מזמן לא פוקד את דלתות ביתנו ובקבוקי הזכוכית הוחלפו זה מכבר במיכלי קרטון או פלסטיק, אבל תעשיית הבקבוקים לעולם נשארת ואפילו מתפתחת לכיוונים רבים ומגוונים.

צבע להגנה מקרני השמש

המילה בקבוק היא למעשה אונומטופיאה – מילה שמחקה את משמעותה: במקרה זה מדובר בחיקוי של הצליל הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק. בעבר יוצרו כלי הקיבול לנשיאת נוזלים מחרס או מעור (נאד המים ששימש במסעות הוא הדוגמא המוכרת), והיום עשויים הבקבוקים מזכוכית או מפלסטיק, ומאחסנים חלב, מים, אלכוהול, בושם, שמן, חומץ, תרופות ועוד. פעמים רבות תכולת הבקבוק היא שקובעת את עיצובו ואפילו את צבעו. בקבוקי בירה או יין יישמרו בדרך כלל, למעט חריגים בודדים, בבקבוקי זכוכית בגוון ירוק כהה (המכונה, כמה מפתיע, "ירוק בקבוק") או בגווני חום או בורדו. זאת כדי להגן על תכולת הבקבוק מפני קרני השמש העלולות לגרום לשינויים כימיים. מאותה סיבה אורזים גם תרופות ושמנים רגישים כשמן פשתן, למשל, בבקבוקים אטומים או צבעוניים.



תכולת הבקבוק היא שקובעת את עיצובו ואפילו את צבעו<br />בקבוקים עם סוודר, "סוהו"" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/531/29531/380×144.jpg?1196673905" />                             </p>
<div>תכולת הבקבוק היא שקובעת את עיצובו ואפילו את צבעו<br />בקבוקים עם סוודר, "סוהו"</div>
</p></div>
<p>השימוש בבקבוקי זכוכית ככלי אחסנה ליין החל במאה ה-17, אלא שאז השתמשו בזכוכית מאיכות נמוכה שפגעה ביין. רק לאחר עשרות שנים פותח בקבוק הזכוכית המתאים לאחסון יין. ב-1821 המציאה חברת "הנרי ריקטס" מבריסטול, שיטה לייצור בקבוקים סטנדרטיים בתבניות. השיטה אפשרה ניפוח מהיר של בקבוקים בפעולה אחת וב-1886 החלה לעבוד באנגליה המכונה החצי אוטומטית הראשונה לייצור בקבוקים. עד אז יוצרו הבקבוקים בשיטת ניפוח ידני, שחייבה דיוק ויציבות של הבקבוק בזמן העבודה. לשם כך נועד השקע המצוי עד היום בקרקעית בקבוק היין – במקור תפקידו היה לייצב את הבקבוק בעת הסיבוב בניפוח הידני. </p>
<p>על פי ישראל פרקר, מומחה ליינות ומקים פורטל היין הישראלי, בטכניקות הייצור החדישות הקיימות היום, אין עוד צורך בשקע זה, והוא עדיין מיוצר מפני שצרכני יין רבים התרגלו לחשוב שהוא עדות ליין משובח יותר.</p>
<p></p>
<div class= בעבר יוצרו כלי הקיבול לנשיאת נוזלים מחרס או מעור והיום עשויים הבקבוקים מזכוכית או מפלסטיק<br />הביטאט" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/532/29532/380×225.jpg?1196674111" />                             </p>
<div>בעבר יוצרו כלי הקיבול לנשיאת נוזלים מחרס או מעור והיום עשויים הבקבוקים מזכוכית או מפלסטיק<br />הביטאט</div>
</p></div>
<h2>סכנת התפוצצות</h2>
<p>כל כך הרבה מסורות קשורות אל בקבוק היין, ששינוי קל בצורה או בצבע הבקבוק עשוי להצביע על תכולה שונה. בבקבוקים כהים נמצא בדרך כלל יינות אדומים וחלק מהיינות הלבנים, בדרך כלל הקלים שבהם, יבוקבקו בבקבוקים בעלי אותה צורה מזכוכית לבנה. גם למבנה הבקבוק יש חשיבות. עוביו, שפתו העבה והגומה שבתחתית בקבוק השמפניה, למשל, כולם מעוצבים כך שיוכלו להכיל שמפניה הנתונה בלחץ רב, תוך צמצום סכנת "התפוצצות" והיפתחות הפקק מעצמו. סביר להניח שעיצוב בקבוק השמפניה שאנו מכירים היום, התפתח לאחר שהבקבוקים הקודמים נשברו והתפוצצו, לא תמיד במקום ובזמן הנכון.</p>
<p></p>
<div class= בתחום המשקאות הקלים נדחקו לפינה בקבוקי הזכוכית הנפתחים באמצעות פותחן, על ידי בקבוקי פלסטיק עם מכסה קל לפתיחה ידנית<br />מימין לשמאל:  בקבוקי זכוכית, "סוהו" , רשת The cook store " src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/533/29533/380x225b.jpg?1196674439" />                             </p>
<div>בתחום המשקאות הקלים נדחקו לפינה בקבוקי הזכוכית הנפתחים באמצעות פותחן, על ידי בקבוקי פלסטיק עם מכסה קל לפתיחה ידנית<br />מימין לשמאל:  בקבוקי זכוכית, "סוהו" , רשת The cook store </div>
</p></div>
<p>את חשיבותה של צורת הבקבוק גם לגבי תדמית היין, ימחיש אולי יותר מכל המקרה של יצרן היין המחוזק "סיסקו". היין, המכיל 20 אחוז אלכוהול, נארז בבקבוקים שדמו לבקבוקי יין קל, המכיל ארבעה אחוזי אלכוהול בלבד, ובשל כך הציבו בעלי החנויות את בקבוקי ה"סיסקו" על מדף אחד עם בקבוקי היין הקל. עקב כך הפך שמו של המשקה החזק מקושר עם אלימות בני נוער, שכינו אותו "קראק נוזלי". כדי לבדל את היין המחוזק מהיין הקל, החליט היצרן לארוז מחדש את המשקה בבקבוק בעיצוב בוגר וגברי – שונה בתכלית מכל משקה קל שנמכר בשוק.</p>
<p></p>
<div class= שינוי קל בצורה או בצבע הבקבוק עשוי להצביע על תכולה שונה<br />מימין לשמאל: רקאנטי רוזה, רוזמנט" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/541/29541/bb3.jpg?1196674917" />                             </p>
<div>שינוי קל בצורה או בצבע הבקבוק עשוי להצביע על תכולה שונה<br />מימין לשמאל: רקאנטי רוזה, רוזמנט</div>
</p></div>
<h2>הסוד הוא בניחוח</h2>
<p>כשמדובר בבשמים, צורת הבקבוק הבושם חשובה לא פחות מהניחוח, לפחות בשלב הראשון. בקבוק בושם שצורתו וצבעו מעניינים ומושכים את העין, גורמים לצרכן המצוי להושיט יד ולהתנסות בו – כן, קודם כל הצורה ורק אחר כך מבחן הריח. ההבנה הזו, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה, הביאו יצרני בשמים רבים להשקיע ולהקדיש מחשבה וכסף גם בנושא הבקבוקים ואריזות הבושם.</p>
<p>בתחום המשקאות הקלים והתוססים נדחקו לפינה בקבוקי הזכוכית הכבדים הנפתחים באמצעות פותחן, על ידי בקבוקי פלסטיק עם מכסה קל לפתיחה ידנית ועם אפשרות לסגירה חוזרת. את בקבוק הפלסטיק למשקאות תוססים וקלים המציא נתניאל וויאת', יליד פנסילבניה. וויאת' פיתח את הבקבוק, שהיה אחת מהמצאותיו החשובות ביותר, אחרי ניסויים רבים ונרחבים בפוליאתילן טרפתלאט, המוכר יותר בכינויו "פט". </p>
<p></p>
<div class= בקבוקים עשויים להתגלות גם כמימין לשמאל: בקבוק וויסקי סוהו, בקבוק שמן קזנובה" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/539/29539/bb.jpg?1196674724" />

בקבוקים עשויים להתגלות גם כ"חומר גלם" מפתיע לעבודות אמנות שימושיות ומיוחדות
מימין לשמאל: בקבוק וויסקי סוהו, בקבוק שמן קזנובה

תהליך הפיתוח לא היה קל ותגובתו של מנהל המעבדה, שתהה מדוע מבוזבז כל כך הרבה כסף על בקבוק "מעוות ומזוויע" שכזה, לא הייתה מעודדת. אבל וויאת', שהיה מרוצה להשיג לפחות תוצאה התחלתית חלולה, התמיד במאמציו וכך בא לעולם בקבוק הפלסטיק שהיום קשה לדמיין את העולם בלעדיו. פיתוחו הפך גם את המים המינרליים, שנחשבו בעבר למוצר יוקרה ושווקו בבקבוקי זכוכית, למוצר להמונים הקיים בכל מקום בעולם. החיסרון הגדול ביותר של בקבוק הפלסטיק הוא, כמובן, הפגיעה באיכות הסביבה, למרות שעם השנים הבעיה הזו מצטמצמת בשל המודעות הגוברת לחשיבות המחזור וזמינות מיכלי המחזור הפזורים ברחבי הערים.

אחד הבקבוקים שהפך לסמל אמנות ושולב בעבודותיהם של אמנים רבים, הוא הבקבוק של חברת "קוקה קולה", שנרשם כפטנט על שמו של אלכסנדר סמואלסון, מחברת הזכוכית האמריקנית Root, בשנת 1915. במוזיאון קוקה קולה, הסמוך למשרדי החברה באטלנטה, מוצגת, בין השאר, אחת מעבודותיו המפורסמות ביותר של מי שנחשב לאחד האמנים החשובים של תרבות הפופ, אנדי וורהול. זהו צילום בשחור לבן של בקבוק קוקה קולה, לצד פחית שימורי מרק עגבניות של חברת "קמפבל", הנחשבת גם היא לפופ-אייקון של האמן.

לכל בקבוק יש פקק

פקקי בקבוקים מיוצרים בשיטות שונות ולמטרות שונות:

  • פקק חד פעמי – מיועד לבקבוקי בירה, למשקאות אלכוהוליים תוססים אחרים, ולחלק מהמשקאות הקלים, כמו קוקה קולה בבקבוק זכוכית.
  • פקק מחוזק בחוט תיל – מיועד לבקבוקי שמפניה ושומר עליו סגור בחוזקה.
  • פקק פלסטיק בעל סגירה חוזרת – מיועד לבקבוקי משקאות קלים ומים מינרליים.
  • פקק שעם, עטוף ביריעת מתכת – לבקבוקי יין. בשל התמעטות השעם בעולם משתמשים היום לעתים קרובות בחומר פלסטי.
  • פקק שואב אוויר – לאטימת בקבוקי יין לאחר שימוש חלקי.
  • פקק ספורט – ניתן לפתיחה באמצעות השיניים ומהווה גם פיה. מותאם לספורטאים.

בקבוקים עשויים להתגלות גם כ"חומר גלם" מפתיע לעבודות אמנות שימושיות ומיוחדות, לפחות על פי עבודותיו של עידו לאור, מעצב פנים רהיטים וגופי תאורה. עיצוביו של לאור הם אסופת גימיקים מחומרים ומעולמות שונים המשתלבים בחיי היומיום, וכאן הוא יוצר גופי תאורה מפתיעים מבקבוקי וודקה ובושם. האמן הישראלי, גיא זגורסקי יצר באחת מעבודותיו הלא שגרתיות מערך של בקבוקים, מבחנות וצינורות זכוכית שמולאו בנוזל ירוק זרחני. את כל חלקי הסט יצר זגורסקי בעצמו בניפוח זכוכית, תוך שהוא מנסה להדגים באמצעותם את חוק הכלים השלובים, הגורס כי בזמן מעבר של נוזל בין כלים, גובה פני הנוזל ישאף להיות שווה בכולם.

בקבוקים מיוצרים בכל כך הרבה צורות וצבעים, שדמיונם הפרוע של אמנים ומעצבים רבים מתעורר, והם מוכיחים שוב ושוב, ביצירות שונות ומגוונות, שמדובר בהרבה יותר מכלי קיבול לנוזלים.

 

מתוך: מגזין DO

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה