הרמוניה של בית

ביתה של משפחת ב' ברמת השרון מתאפיין בעיצוב נקי ובקווים קלאסיים-מודרניים. בעלת הבית, מעצבת פנים במקצועה, העדיפה שהעיצוב הבסיסי של ביתה יתאפיין בקווים ישרים שנותנים שקט, ושבהמשך יתווספו לו פריטים שונים שיעניקו לו חום. "פעמים רבות הדרך לחמם את החלל היא באמצעות בחירה נכונה של פריטים", היא אומרת.

"לאו דווקא פריטים שמתאפיינים בצבעוניות חמה, אלא אוספים אקלקטיים של חפצים. אני אוהבת לאסוף דברים ממקומות שונים ובסגנונות שונים ולשלב אותם יחד. ברגע שאני אוהבת את הפריט אני לא שואלת את עצמי איך הוא יסתדר עם דברים אחרים בבית. אם אני אוהבת אותו הוא בסוף ישתלב". ואכן, ביתה מתאפיין בשילוב הרמוני של רהיטים מודרניים ישרי קווים, מעט פריטי וינטג' משנות ה-50, פריטים אתניים כמו פסלים אפריקאיים, כלי קרמיקה וזכוכית משוק הפשפשים ובעיקר – אוסף עבודות אמנות עכשווית מרשים של אמנים צעירים מבטיחים לצד אמנים ותיקים יותר.

"עם השנים, כשהתגבש אצלי מכלול עבודות של אמנים צעירים וטובים, נולדה אצלי מחויבות לאיכותו של האוסף והחלטתי להוסיף עבודות של אמנים מדור הביניים שעבודותיהם מתכתבות עם האוסף", מספרת בעלת הבית. "בשלב מסוים החלטתי להתמקד בקניית עבודות של אמנים שאני מכירה, זה מעצים את החיבור שלי לכל עבודה. אני יודעת איפה קניתי אותה ואיפה היא הוצגה, ולפעמים העבודה מזכירה לי תערוכה מסוימת שמאוד אהבתי".

חיבור מהבטן

לעולם האמנות התוודעה לפני כעשור דרך חברים שאוספים אמנות. היא הצטרפה לסיורי גלריות ולסדרות של הרצאות על אמנות עכשווית, ולאט לאט החלו עניינה והידע שלה בתחום להעמיק. "זה התחיל לאט והלך והתגבר עד שהפך לתשוקה", היא מגלה. "ככל שרכשתי יותר, כך העמיק הקשר שלי עם העולם הזה ועם גלריות מסוימות שאני שבה ופוקדת". רוב העבודות נרכשו ב"מעין סוג של הזדמנות", היא מתוודה, "באירועי מכירה מיוחדים ובעיקר בתשלומים אינסופיים".

רבות מהעבודות באוסף מתאפיינות בצבעוניות מונוכרומטית, ובעלת הבית מודה כי "אלה לא עבודות משמחות או עליזות מבחינה צבעונית, אלא עבודות שנעים לי לחיות אתן, כי מאחורי כל עבודה יש רגש או סיפור שאני מתחברת אליהם".

כשהיא מתבקשת לספר על העדפותיה הבאות לידי ביטוי באוסף, היא אומרת: "אני מאוד אוהבת רישומים אז יש כאן הרבה מהם, וגם עבודות השמן מתאפיינות בקוויות מובחנת ולאו דווקא בגודש צבעוני. אני נמשכת גם לעשייה עמלנית אובססיבית, זה משהו שתמיד מרגש אותי, כי אני אוהבת לראות את תנועת היד של האמן בעבודה".

עבודה גדולה על נייר של טליה קינן נתלתה מעל כורסת עור ישנה בפינת הקריאה שבסלון

צמד ציורים על גבי קרשי בניין של אמן הרחוב Klone נתלו במטבח הבית

תוצרת חוץ

המטבח המרווח מתאפיין בקווים נקיים ופשוטים ובצבעוניות לבנה. בלב המטבח ניצבים אי המחופה בבוצ'ר בלוק ופינת אוכל מוארכת מעץ ונגה כהה. מעל שידת צד שחופתה בבוצ'ר בלוק, בדומה לאי, תלוי צמד תצלומים של האמן הסיני הואנג יאן. בתצלומים אלה נראות פניו של האמן כשהן צבועות כציור נוף סיני מסורתי. בסדרה קיימים ארבעה צמדי פורטרטים של פני האמן, ובכל צמד הנוף שצויר על פניו משקף עונת שנה אחרת. "אני מאוד אוהבת את השילוב בין צילום לציור בעבודות האלה, וגם את האתניות שלהן", אומרת בעלת הבית. "קניתי אותן בתקופה שבה הרגשתי צורך להכניס לבית הלבן והנקי פריטים אתניים שיוסיפו לו חום".

מעל ארון לבן במטבח תלוי אובייקט קיר בדמות להקת שחפים ממתכת זהובה, מעשה ידיו של אמן אמריקאי שנרכש בשוק הפשפשים. לצד הארון תלויים שני ציורים שצוירו על גבי קרשי בניין קצרים של Klone, אחד מאמני הרחוב העולים בשנים האחרונות, שהשתלב במגמה של הצגת אמנות רחוב בגלריות ואף במוזיאונים. בשתי העבודות נראית משפחת אנשים-שועלים (השועל הוא אחד היצורים המזוהים עם Klone) על רקע בית, פעם בצבע ופעם בתמונת נגטיב. "הן הומוריסטיות בעיניי ומעלות בי חיוך כי יש בהן משהו חתרני", אומרת בעלת הבית. "הדמויות המצוירות בהן מזכירות לי מקומות שונים בתל אביב שבהם ראיתי אותן כציורי גרפיטי".

מימין: עבודות של יהושע בורקובסקי, שרון פוליאקין וטל מצליח מעל שידה בסלון

מבחר עבודות קטנות המזמינות צפייה אינטימית בפינת העבודה בחדר השינה

צילום גדול של ז'וזף דדון לצד עבודה קטנה על נייר של אנג'לה קליין נתלו מעל המיטה

תוצרת הארץ

בכניסה לבית תלוי ציור שמן מוארך של האמן הוותיק והמוערך לארי אברמסון, ובו רישום קווי שחור ועליו חצי סהר לבן היוצרים מעין תמונת נוף מרומזת ומופשטת. לצדו תלוי תצלום גדול של האמן הצעיר אסף עברון ובו יריעת בד לבנה המגדרת אתר בנייה בתל אביב, שמקצותיה מבצבצים שיחים ירוקים. "אני מאוד אוהבת את הניגודיות בתמונה הזו", מסבירה בעלת הבית את הבחירה, "ואת העובדה שכיוון שמדובר ביריעת בד, הלבן שלה מרוכך ולא חד ומשתלב יפה בבית".

הסלון מרוהט בספות אפורות רכות ובכורסת עור כהה מטולמנ'ס, בשולחן זכוכית משוק הפשפשים ובשידת עץ מעוצבת בסגנון רטרו בשילוב מדף אדום בוהק. מעל השידה עבודה גדולה ובולטת של שרון פוליאקין, זוכת פרס רפופורט לציור לשנת 2010 מטעם מוזיאון תל אביב. בשנת 2011, בעקבות זכייתה בפרס, הציגה את תערוכת היחיד "שדה בור" במוזיאון תל אביב לאמנות, ובה דימויים מן הצומח המקשרים באופן סמלי בין הטבע למעשה היצירה האמנותית.

באופן דומה, העבודה התלויה בסלון נקראת "זר פרחים", אך למעשה נראים בה שפופרות צבע ומכחולים המשתלבים בקבוצת זרדים ויוצרים מעין זר. "על אף השימוש הדשן בצבע", אומרת בעלת הבית על הציור האקספרסיבי, "בעיניי זה סוג של רישום בגלל הקווים השחורים המאוד מובחנים שלו החרוטים בשכבות הצבע". לצד הציור נתלתה עבודה של טל מצליח, אף היא זוכת פרס רפופורט לציור לשנת 2009, שהציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב במסגרת זכייתה בפרס.

עבודותיה של מצליח מתאפיינות בצבעוניות ססגונית וקישוטית ובעמלנות אובססיבית. עבודה זו מורכבת מפיסות אריג שכל אחת מהן מצוירת באינספור משיכות מכחול קטנות, היוצרות מרקם עמוס ורוטט בכחול ולבן. "ראיתי את תערוכת היחיד של האמנית במוזיאון הרצליה, וזיכרון התערוכה הזו לא עזב אותי. היה בתערוכה כל כך הרבה כוח, שהיינו חייבים משהו שיזכיר לנו את התערוכה", היא מספרת. "יש בעבודה האובססיבית שלה סוג של טירוף שמאוד נמשכתי אליו, והסתקרנתי להבין מה עומד מאחוריו". עוד על אותו קיר, דיפטיך (צמד עבודות) של יהושע (שוקי) בורקובסקי. בעבודה הימנית נראים כתמי צבע מטושטשים, כמעט מופשטים, היוצרים מעין צללים של שנדליר, ואילו העבודה השמאלית היא משטח צבע כסוף שאולי מהדהד את אורה הבוהק של המנורה.

צמד תצלומים של האמן הסיני הואנג יאן נתלו מעל שידה במטבח

צמד עבודות של נלי אגסי שמשלבות תפירה ורקמה על נייר נתלו בחדר הרחצה

איכות חמקמקה

בפינת ישיבה צדדית בסלון, מעל שולחן בסגנון וינטג' שנרכש בשוק הפשפשים לפני שנים רבות, תלויות עבודות של דוד עדיקא ושל מירית כהן. תצלומו של דוד עדיקא, שמרבה לצלם צילומים מבוימים של טבע דומם ושל דיוקנאות, מציג נער האוחז בתוכי ירוק ומבליע נימת ביקורת על תפיסות סטריאוטיפיות של השתייכות חברתית ואתנית. לאחרונה הוצגה העבודה בבית האמנים בירושלים בתערוכה "הנמרודים החדשים", שבחנה התייחסויות עכשוויות באמנות הישראלית ל"נמרוד" – פסלו האיקוני של יצחק דנציגר שהפך לסמל של דמות הכנעני החדש. "העבודה הזאת היא אחת מהעבודות בבית שאני הכי מחוברת אליהן", מגלה בעלת הבית.

"אני אוהבת את הנער המצולם, והתוכי שעל ידו מכניס כתם של ירוק עז המתכתב עם הגינה הירוקה הנשקפת מן החלון שלצד התמונה. זו עבודה מאוד לירית בעיניי המייצגת חופש". מצדה השני נתלה רישום עיפרון אינטנסיבי לצד אובייקט קיר קטן מברזל הנראה כפרח סבוך, שניהם של מירית כהן. כהן, הידועה ברישומיה האקספרסיביים המאופיינים בשרבוטים, הייתה אמנית מוערכת שהציגה בארץ, בעיקר בשנות ה-70. ב-1990, בגיל 45, שלחה יד בנפשה בעת שהותה בניו יורק. תערוכה של עבודותיה הוצגה לאחרונה בגלריה גורדון בתל אביב וזכתה לתהודה רבה.

"התרגשתי מאוד מהתערוכה האחרונה שלה בגלריה גורדון", מסבירה בעלת הבית את בחירתה בעבודות, "וגם מאוד התחברתי לסיפור חייה העצוב שהסתיים בהתאבדות. הייתי חייבת שתהיה לי עבודה שלה". בפינת ישיבה נוספת בסלון, המרוהטת בכורסת עור ישנה ורכה של אריק בן שמחון ותחומה בקיר לבנים אדומות, תלויים צמד רישומים קטנים ועבודה גדולה על נייר של טליה קינן, אמנית צעירה מובילה, זוכת פרס האמן הצעיר לשנת 2006 מטעם משרד התרבות ופרס גוטסדינר לשנת 2008 מטעם מוזיאון תל אביב.

קינן מרבה לשלב הקרנות וסוגי מדיה שונים בעבודותיה העדינות, המוסיפים להן איכות חמקמקה. שלוש העבודות שנתלו בפינת הקריאה מצטיינות בצבעוניות מונוכרומטית ובקווים עדינים – שני מאפיינים החביבים על בעלת הבית וחוזרים בעבודות נוספות, כמו ברישום הנוצה הענק של שיבץ כהן שנתלה בגרם המדרגות. כהן, אמן הידוע בעבודות הנייר והגרפיט שלו, צייר בעיפרון בעמלנות אובססיבית נוצה ענקית בזמן שהנייר היה מוצמד אל קיר הסטודיו שלו. התוצאה היא משטח גרפיט, המורכב מאינספור קווי עיפרון המעתיקים גם את הסדקים ואת כתמי הקילופים שעל הקיר. "את הרישום רכשתי מזמן, עוד בשלב תכנון הבית, כשידעתי שיעמוד לרשותי חלל גבוה כזה", מספרת בעלת הבית. "אני מאוד אוהבת נוצות. יש בהן רוך וחופש שעומדים בניגוד לעבודת העיפרון המאומצת של האמן, וכך נוצרת נוצה עם סדק", היא מחייכת.

אובייקט קיר של להקת שחפים שנרכש בשוק הפשפשים ונתלה מעל ארון הקיר במטבח

נשים, גברים ואינטימיות

חדר השינה המרווח והמרוצף פרקט עוצב אף הוא בקווים לבנים וישרים, והוא משדר הרבה שקט ואלגנטיות. אוסף העבודות בחדר משלב תצלום גדול ומרשים של ז'וזף דדון שנתלה מעל המיטה עם מקבץ עבודות קטנות המזמינות צפייה אינטימית באזור פינת העבודה, בהן צמד רישומים של האמנית הוותיקה ביאנקה אשל גרשוני, שלושה ציורי שמן קטנים של אלכס קרמר, נטע ליבר שפר ומאשה זוסמן ועבודה של גל וינשטיין, אמן צעיר ומבטיח, זוכה פרס שרת התרבות לשנת 2006, המציגה דיוקן שנוצר באמצעות הדבקת צמר פלדה על נייר.

וינשטיין מרבה ליצור רישומים בטכניקה ייחודית זו של הדבקת צמר פלדה על גבי הציור, ומשתמש בעבודותיו בחומרים תעשייתיים נוספים כמו שטיחים, דשא מלאכותי ו-PVC. דרגות החלודה השונות של צמר הפלדה הן המעניקות לרישום עומק. מרחוק נראית העבודה כרישום מדויק של הפנים, ורק מקרוב אפשר לזהות בו את חומר הגלם. מעל המיטה נתלה צילום גדול של ז'וזף דדון, אמן וקולנוען ישראלי שנולד בצרפת וגדל באופקים, המרבה להתייחס בעבודותיו לסוגיות של זהות מקומית.

במרכז התצלום דמות יחפה לבושת שחורים הניצבת בתוך המים וזר פרחים לבן בידה. ראשה של הדמות יוצא מן הפריים ומקשה על זיהויה כגבר או כאישה. "יש בעבודה הזו מסתורין, סוג של סיפור שמחכה להיות מסופר – האם מדובר בסוג של חלום או זיכרון או שמא מדובר בהתאבלות או בפרידה, כך או כך יש בה משהו לא פתור שמעורר עניין", אומרת בעלת הבית.

"פרט לכך יש בה מוטיבים של פרחים, של טבע ושל חופש שחוזרים בעבודות אחרות באוסף". נראה כי האיכות החלומית והסוריאליסטית של התצלום הולמת במיוחד את מיקומו מעל המיטה. לצדו נתלתה עבודת נייר קטנה של אנג'לה קליין, אמנית המתאפיינת בעבודות רישום ופיסול מינימליסטיות ומושגיות. במרכז עבודה זו, ההולמת בתכניה את חדר השינה, נראה כתם דיו שחור ומופשט, ובעלת הבית מספרת כי היא "רואה בו שתי דמויות ולכן בעיניי הוא מייצג זוגיות. כתם שחור של זוגיות", היא מחייכת.

צמד עבודות נוסף, שנבחר בין היתר בשל הזוגיות שהוא מייצג, מורכז משתי עבודות קטנות על נייר של נלי אגסי שנתלו בחדר הרחצה של הילדים. אגסי, אמנית צעירה, מגוונת ומוערכת, שבעבר הציגה מיצגי ענק במוזיאונים בארץ ובעולם, מרבה לעסוק בדמות האישה, תוך כדי שילובן של מלאכות נשיות כמו תפירה ורקמה במעשה האמנות. שתי העבודות שנתלו בחדר השירותים מדגימות מגמה זו ומשלבות חוטי תפירה ברישום של דמויות נשיות. בעלת הבית מספרת כי נתקלה בעבודות בתקופה שבה החלה להירקם זוגיות בין אגסי לצלם אסף עברון (שעבודה שלו מוצגת בכניסה לבית), וכי סיפור האהבה היפה בין השניים נגע ללבה ומיוצג בעיניה גם בעבודותיהם. "ככה זה", היא מסכמת. "מאחורי כל עבודה שאי פעם רכשתי מסתתר סיפור, אמיתי או מדומיין".