הריון לנצח
צילומי הריון, פיסול הבטן ועוד דרכים להנצחת ההריון
כאשר הגבר הממוצע מתחתן, הוא חושב שמלבד הטבעת על האצבע הכל יישאר אותו דבר. עד שמגיע ההריון הראשון. כאן אנו מתחילים לקלוט במעומעם שמשהו בחיינו הולך להשתנות. אנחנו אמנם חווים את ההריון בצורה די פאסיבית (יש לנו ברירה?), אבל תנו לי לחשוף בפניכן סקופ: זו תקופה שבה חלים שינויים לא רק בגוף האישה, אלא גם בנפש הגבר שעומד להפוך לאב (ברור שגוף האישה הרבה יותר מהותי, ובכל זאת).
כשהנשים הפרטיות שלנו מתחילות להתעגל, אנחנו מתחילים לראות אותן באור אחר. אתן חייבות להסכים שהריון זה דבר מוזר: כל העניין הזה עם הבטן התופחת, הגוף המתמלא, הבגדים המתרחבים ומצבי הרוח הנלווים לכך (כולל התיאבון המפלצתי, שיהיה לכן לבריאות) – כל זה גורם לנו לחוש כאילו מישהי אחרת נכנסה לביתנו וישנה במיטתנו.
עושים את זה מקצועי
לכן, הנשים, זה אולי נראה טבעי ואף הגיוני שבתוך הבטן החביבה הזו מתחלקים ברגע זה ממש תאים וצומחים להם איברים שירכיבו בסופו של דבר בן אדם חדש וצווחני – אך בשבילנו זה המסתורין האולטימטיבי, תהליך הגובל בסוג של חייזרות. אלוהים, מה כבר עשינו?
לגבי הגבר, אם כן, תקופת ההריון היא תקופת נפילת האסימון. נגמר הקוצ'י-מוצ'י, ברוך הבא לחיים האמיתיים. מי שלא מבין את זה בתשעת החודשים, מקבל ריאליטי-צ'ק עם הצרחה הראשונה שמשחרר מריאותיו היילוד האנרגטי. נסו להבין אותנו: אנחנו לא מסוגלים לקלוט איך אתן מקבלות בטבעיות ואף בשמחה מטלה שנראית לנו לגמרי גדולה על מידותיו של בן אנוש, וכל זה עוד לפני הצירים! בקיצור, בתקופת ההריון אנחנו מתחילים ממש להעריץ אתכן. אז כן, גם אצלנו יש שינויים. אל תיקחו את כל הקרדיט לעצמכן, בבקשה.
ומכיוון שתקופת ההריון היא בסך הכל קצרה למדי, באים לעזרתנו מתעדי ההריונות – אלה שיעזרו לשני בני הזוג לשמר לנצח את הלך הרוח, התחושות המיוחדות, הזיכרונות והלבטים של התקופה.
ודאי תשמחו לשמוע כי באיחור אופייני ולא ממש אופנתי, התפתחה בשנים האחרונות גם בארץ תעשייה ענפה של תיעוד והנצחת הריונות. העניין הפך לטרנד, וגיגול לא נמרץ במיוחד ברשת יגלה עשרות אמנים שרותמים את עצמם למשימה – בפיסול, ציור וצילום. תשכחו מתצלומי אולטרא-סאונד דהויים או מניסיונות פאתטיים של הבעל עם המצלמה הביתית. מעתה תוכלו לעשות את זה מקצועי.
הכל נשאר במשפחה
טרנד צילומי ההריון התחיל בתמונה המפורסמת של דמי מור, שהיתה בחודש השביעי להריונה כשהצטלמה בעירום לשער ה"ואניטי פייר" בשנת 1991. הרעיון נראה נועז בזמנו, אבל היום הוא כבר עניין שבשגרה. "אצלי זה התחיל לפני שלוש שנים, בצילומים שעשיתי לחברה טובה", מספרת הצלמת מאיה חבקין. "החלטנו לצאת לים ולתעד את ההריון, זה הפך לחוויה עוצמתית ובסוף גם הכנתי לה ספר".
חבקין מצלמת את הנשים בתאורה דרמטית, כך שגופן השופע נראה כמפוסל, כמו אייקון של פריון. "זה הכיף שבצילום – להראות את הקימורים, את הנשיות, להראות כמה הגוף יפה", היא מסבירה. כשמגיעות אליה נשים שזה להן כבר ההריון השלישי, זה הופך להיות צילום משפחתי. "הנשים מגיעות ראשונות, אני נותנת לכל אישה את האינטימיות שלה. אחר כך מצטרפים האבות עם הילדים".
למרות שאין לך עדיין ילדים משלך, את יכולה להזדהות עם הנשים שאת מצלמת?
"אני שותפה לזה וזו חוויה נפלאה גם עבורי. אני מתעדת הריונות כי זה עושה לי טוב, זה חיבור לנשיות ולרגישות".
מה הגברים חושבים על התיעוד?
"יש גברים שבכלל לא מבינים את הקטע, וגברים אחרים הם אלה ששולחים את נשותיהם להצטלם".
"אני זה שהעלה בפני אשתי את הרעיון, ואני מרגיש גאווה גדולה על כך", מאשר איתי (39) ממרכז הארץ. "הצילומים יצאו כל כך נפלאים, שאם היא היתה מרשה לי הייתי מגדיל אותם למטר על מטר ותולה על הקיר במשרד. הנושא של דימוי הגוף בזמן ההריון כבר לעוס עד דק. אנחנו לא מהזן המתלהב מכל שטות, אבל העובדה שאשתי עשתה 'בוק' באמת תרמה לה המון. העובדה שיש אנשים שמתפארים ומתגאים בזה, זה דבר מאוד חיובי".
למרות שמדובר כאמור ב"בוק" – ספר צילומים כמו שיש לדוגמניות, בסופו של דבר הכל נשאר במשפחה. "לא מדובר דווקא בצילומי עירום, אבל זה די אינטימי", אומר איתי, "במקרה שלנו אשתי לא הראתה את הצילומים לאף אחד מלבד שני אנשים במשפחה הקרובה, אבל למעשה, הספר הזה הוא של כולנו. כל המשפחה השתתפה בצילומים – היא התחילה ואני הצטרפתי מאוחר יותר, עם הילדים הגדולים. היה כיף, בילינו אחר הצהריים אצל הצלמת".
אז אתה מסכים שגם לנו, הגברים, יש חלק בעניין!
"נכון שזו מזכרת לכולנו מהתקופה, אבל עם כל הכבוד, בוא לא נתבלבל מהגברים האלה שאומרים 'אנחנו בהריון'. האמת היא שהאישה בהריון, והתחושות שלה הן הדבר החשוב. העובדה שהיא מדגמנת תורמת לה כמי שנושאת בנטל העיקרי".
הריון זה יפה
"זה היה ההריון הראשון שלי. הייתי אצל חברה וראיתי תמונות מקצועיות שהיא הצטלמה בהריון. רציתי שתהיה לי מזכרת מהתקופה הזו, שהיא כל כך משמעותית", אומרת טל, 36, מתל אביב.
"בזמן ההריון הנשים עוברות שלבים של התמודדות וקבלה של המראה החיצוני שלהן. החוויה שעברתי אצל מאיה הצלמת חיזקה לי את התחושות לגבי המראה החיצוני. ההריון נראה פתאום הדבר הכי יפה בעולם".
"בהתחלה נרתעתי מהרעיון – מה, אני אצטלם? הרי בדרך כלל אתה מצטלם כשאתה בשיא שלך, ואילו הצילומים נעשים בסוף ההריון, כשהרגשתי כבר כבדה ומסורבלת. אבל מאיה הצליחה ליצור אינטימיות ואווירה מאוד נינוחה וקלילה, ותוך חצי שעה התנהלתי מול המצלמה בצורה חופשית. התמונות יצאו מאוד מיוחדות, חלק מהתמונות הן הכי יפות שהיו לי בחיים. יש בהן פן של נשיות ואימהות שבא לידי ביטוי. לא נשיות ממקום סקסי, אלא ממקום רך – חיבור לבטן, חיבור לעובר. נשארה לי מזכרת מופלאה".
בחלק השני של הכתבה: על הנצחת ההריון באמצעות פיסול הריון בגבס, ציורי גוף על הבטן וסרט תיעודי משפחתי»
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה