הרוצח השקט של הרומנטיקה: איך תזהו אותו בזמן ותצילו את הזוגיות?

הרוצח השקט של הרומנטיקה הוא השגרה. אז נכון, בשנים האחרונות המילה הזו כמעט לא הייתה חלק מהחיים בישראל. אבל היא קיימת, ומגיע הרגע שבו היא מתגנבת גם לזוגיות הכי יציבה. זה קורה כשילדים כבר קצת גדלו, הקריירה על המסלול, הכסף פחות לוחץ, ואנחנו, כביכול, "בטוב". ואז, לאט ובשקט, נכנס משבר השגרה. הוא לא עושה רעש, רק מזדחל אל תוך הקשר, עד שיום אחד אנחנו מתעוררות ומבינות שנקלענו למלכודת. אני לא פוחדת ממשברים כאלה. להפך, אני רואה בהם הזדמנות. גם אישית, גם זוגית.

אז איך אפשר למנוע מהאורח הבלתי־קרוא הזה להיכנס לחיים שלנו ולהתרווח לנו בסלון הלב? האמת, הוא יגיע בכל מקרה, וטוב שכך. פעם בעשור, לא מזיק לנער את שמיכת הנישואין, להתאוורר, ולטפל קודם כל בעצמנו. הכנתי עבורכן רשימת מכולת קטנה להפחתת עוצמות השגרה. 

>> פאוזה לטובה: 3 דברים חשובים שכדאי לך לעשות לפני גיל המעבר

1. להשקיע בעצמנו בארבעת הרבדים – פיזי, רגשי, אנרגטי ומנטלי: זאת לא משימה חד־פעמית אלא דרך חיים. לדאוג לגוף; מהתזונה ועד לאיכות המחשבות. כי המחשבות שלנו יוצרות רגשות, והרגשות מובילים להתנהגות.

2. לזכור, "אני מספיק טובה": "I am enough", כמו שאומרת ברנה בראון: כשאני מבינה שאני מספיק טובה, אני מפסיקה לצעוק ומתחילה להקשיב. ואז, כמעט בלי להתאמץ, אני הופכת לנעימה וטובה יותר כלפי אחרים, ובראש ובראשונה כלפי עצמי.

3. לאהוב את עצמנו קודם: בדיוק כמו בטיסה, קודם מסכת חמצן לעצמנו, ורק אחר כך לילדים. אם נדאג לעצמנו, נוכל להיות במאה אחוז כוח עבור המשפחה, הילדים ובן או בת הזוג.

4. להיות אותנטיים במערכת היחסים, ולהכיר את שלושת סוגי המשברים: אני מחלקת את המשברים שנולדים, בין היתר, מהרוצח השקט, לשלושה סוגים. המשברים הקטנים – כמו הבמפרים בכביש. פשוט עוברים מעליהם. בזוגיות, מדובר בטרדות יומיומיות שבן או בת הזוג יכולים לפתור בכוחות עצמם, על כוס קפה או שיחה קצרה. המשברים הבינוניים – הבורות בכביש. צריך להקיף או למלא אותם במלט. אלה משברים עמוקים יותר, שנגררים לאורך זמן. כאן, לרוב, דרוש סיוע של יועץ חיצוני כדי באמת לצאת מהם. המשברים הגדולים – כביש ללא מוצא. כאלה שעלולים למוטט את הקשר: בגידה (רגשית, פיזית או כלכלית) או אירוע שמפרק את האמון מהיסוד. אפשר לצאת גם מהם אבל זה דורש זמן, רצון, התמדה ועבודה אישית לפני שהולכים לעבודה זוגית. כמובן, הסעיף הזה לא חל על מערכות יחסים רעילות או מסוכנות.

5. להבין את מסע החיים המשותף: כשרובנו מקימות משפחה בגילאי העשרים המאוחרים או השלושים המוקדמים, אנחנו נכנסות לעשורים הכי אינטנסיביים בחיים: קריירה, הורות, משפחה מורחבת, חברים, בריאות. כל זה לצד בן או בת זוג שגם עוברים את המסע האישי שלהם. האתגר הוא להמשיך לצעוד יד ביד, או לפחות להחזיק את אותה מפת ערכים. ואז, יום אחד, הילדים עוזבים את הבית ואנחנו מוצאים את עצמנו זוג יונים אפורות בני 60. אם ידענו להשקיע בקשר, להסתכל מדי פעם על המפה המשותפת ולתקן אותה כשצריך, נוכל לגלות מחדש תחומי עניין משותפים, כמו בהתחלה. רק עם קצת יותר קמטים והרבה יותר חוכמת חיים.

6. להשקות את הגינה, כל השנה: מדי פעם שווה פשוט להציץ לצדנו, לבדוק מה שלומו של החצי השני שלנו, באמת. זוגיות, כמו כל דבר בטבע, יכולה לצמוח או לקמול. אי אפשר להגיע אחרי עשר שנים לגינה שלא הושקתה ולצפות למצוא בה פריחה צבעונית. אותו הדבר בזוגיות: היא זקוקה להשקעה, לטיפוח, ולפחות ציפייה ויותר עשייה. כמו שאמרה ימימה ז"ל: "המצפה – מצפה להתאכזב".

זוגיות טובה לא קורה מעצמה – היא תוצאה של בחירות יומיומיות, של השקעה גם כשקשה, ושל האומץ לעצור רגע לפני שמחליטים לפרק. "לבחור באהבה" זו לא רק כותרת של ספר, זו הזמנה לחיות מתוך מודעות, הקשבה ולב פתוח, גם בזמנים של סדקים ומשברים. לפעמים, הצעד המשמעותי ביותר הוא פשוט רגע אחד של בחירה.

הכותבת היא עו"ד קארין פילוסוף זרניצקי, מומחית לדיני משפחה, מגשרת ומפתחת "שיטת הבחירה", מחברת הספר "לבחור באהבה". נשואה ואימא לשלושה, מנחת הפודקאסט "לבחור נכון בזוגיות".