הקרם של בוואריה
טיול בדרך הקסומה מאגם קימזה לטירת נוישוונשטיין הנפלאה
הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
לא כוכבי הכדורגל של באיירן מינכן, אלא דווקא מלך בוואריה לודוויג השני (1845-1886) הוא שנחשב כבווארי המפורסם ביותר בעולם. תהילתו מבוססת על שגעונו: עם עלייתו לכס המלכות לקה המלך ספק בשיכרון גדלות ספק בשיכרון חושים והחל לבנות טירות וארמונות מפוארים ובזבזניים, כמו נוישוונשטיין (Neuschwanstein), שליד העיר פוסן (Füssen) שבדרום מערב בוואריה, והרנקימזה (Herrenchiemsee), בהתעלמות מופגנת מאילוצי תקציב קופת המדינה.
טירת נוישוונשטיין, המפורסמת והמפוארת מבין טירות המלך, מעולם לא הושלמה, ואורח חייו הבזבזני של המלך הפך אותו למאוד לא פופולארי בעיני העם, ששילם את המחיר הכלכלי. ב-13 ביוני 1886 נמצא המלך ללא רוח חיים ליד אגם שטרנברג-זה (Starnberger See), ועד עצם היום הזה עוסקים בבוואריה בשאלה האם מדובר ברצח, בהתאבדות או בסתם טביעה באגם.
אחרי מותו המסתורי השתנתה תדמיתו של המלך הססגוני. הוא הפך לבווארי המפורסם בעולם, ומורשתו האדריכלית מפארת את האזור עד עצם היום הזה.
נפלאה ככל שתהיה טירת נוישוונשטיין, אל תשכחו שלפעמים הדרך אל היעד לא פחות חשובה מן היעד עצמו, וזה נכון במיוחד לגבי הדרך אל הטירה מכיוון אגם קימזה (Chiemsee), העוברת בנופים מרהיבים, לטעמי מבין היפים שאפשר לחוות בדרום גרמניה. המרחקים אינם גדולים, אך רוב הנסיעה אינה על כבישים מהירים. נסיעה ללא עצירות תארך כשעתיים-שלוש, אולם מומלץ להקדיש לפחות יומיים או שלושה לכל המסלול.
יצאתי מאגם קימזה ולא התאפקתי מלעצור אינספור פעמים בדרך. ביקרתי בכפרים ציוריים ובאגמים שלווים, ונהניתי מנופים עוצרי נשימה. טריק קטן: כוונו את ה-GPS על "המסלול הקצר ביותר" ולא על "המסלול המהיר ביותר", וכך המכשיר יכוון אתכם לנסיעה קסומה בכבישים הקטנים והצרים ביערות ובכפרים. מדי פעם כבו את המכשיר וסעו לכיוון המראות שמושכים אתכם.
נויבוירן, באד טואלץ
יצאתי מן העיירה פּרין (Prien) שליד אגם קימזה, ועצרתי אחרי כ-20 קילומטרים בנויבוירן (Neubeuern), עיירה ציורית ושלווה, שמסיבה בלתי מובנת לא נכבשה על ידי התיירות ההמונית. טירת נויבוירן העתיקה משקיפה על העיירה הפסטורלית, אבל האטרקציה האמיתית ממוקמת למרגלות הגבעה בכיכר הכפר: בכל בוואריה תמצאו אמנם בתים מצוירים ומקושטים, אך את היפים מביניהם מצאתי כאן.
מכאן המשיכו לבאד טולץ (Bad Tölz), עיר עתיקה על גדות נהר האיזר (Isar) הנחשבת כפנינה שבין עיירות בוואריה. טיילו לא רק במרקט שטרסה (Marktstrasse) (רחוב השוק), אשר בלב של העיר העתיקה, אלא גם בסמטאות הקטנות החוצות את המדרחוב המרכזי. בימים שטופי שמש הופך הרחוב לבית קפה אחד גדול.
בתים צבעוניים ומצוירים מהמאה ה-18 מהווים עדות לסגנון הבנייה בימים ההם. שלושה בתים ברחוב הראשי נחשבים ליפים במיוחד: Hoeflingshaus, Metzgergebraeuhaus ו-Sporerhaus. בניין העירייה הישן הפך למוזיאון עירוני בשם דאס טולצר (Das Tölzer Stadtmuseum).
ארץ חמשת האגמים
מכאן אפשר להמשיך לאזור שנוצר בתום תקופה הקרח האחרונה לפני כעשרת אלפים שנה ומכונה "ארץ חמשת האגמים". אגם שטרנברגר הוא הגדול מבין החמישה, אך העיירה שטרנברג (Starnberg) עצמה מעט רועשת מדי לטעמי. כשני קילומטרים מכאן אפשר לטייל בעמק מאיזינגר (Maisinger Schlucht) לאורך נחל שופע מים. המסלול מוביל היישר למסעדת Maisinger See.
דרומית לאגם ישנה שמורת טבע סביב מערכת של 21 אגמים קטנטנים המכונים אגמי האוסטרזין (Osterseen), שגם הם נחשבים חלק מארץ חמשת האגמים. האזור הוכרז כשמורת טבע ולחלק גדול מן האגמים אפשר להגיע אך ורק בשבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. אגם אמרזה (Ammersee) הקרוב, השלישי בגודלו בבוואריה, שליו יותר משכנו הרועש, אגם שטרנברגר.
מן הגדה הצפונית אפשר להצטרף להפלגה של כשעתיים מסביב לאגם, ובעיירות אוטינג (Utting), רידרַאוּ (Riederau) ושונדורף (Schondorf), הממוקמות בחוף המערבי, אפשר לטייל לאורך הטיילת או בשבילים מסביב לאגם או סתם לסעוד על גדות הנהר. מבין שלושת האגמים הקטנים הנוספים, העדפתי את אגם פילזנזה (Pilsensee), מוקף היערות, על האגמים וֵסְלינגר (Wesslinger See) ווארטזה (Woerthsee).
לא הרחק מאגם פילזנזה נמצא מנזר אנדקס Andechs, אתר פופולארי במיוחד לעולי רגל נוצרים. יודעי דבר משוכנעים שהנזירים הצליחו לפתח נוסחת קסם ולייצר בין כתלי המנזר את הבירה הטובה ביותר בבוואריה. אפשר לאכול ובעיקר לשתות במרפסת המנזר שמשקיפה על נוף הררי וירקרק, ואפשר להצטרף לבווארים שיושבים ב"גינת הבירה" המסורתית.
מכאן תיסעו כ-70 קילומטרים לכיוון פוסן. ככל שתתקרבו אל רכסי הרי האלפים, הנופים יהפכו פחות מיוערים ויותר פתוחים. קרוב לעיר פוסן נמצא אגם פורגנזה (Forggensee). עם כל הכבוד לאגמים הרבים שראינו עד כה, אגם זה וסביבתו הם לטעמי האזור היפה ביותר בכל המסע.
העיר פוסן מהווה בסיס לינה נעים. מי שלא התפתה ללון באחד הפנסיונים או הצימרים הרבים שבדרך, יכול לבחור כאן בין כמה בתי מלון. העיר היא נקודת מוצא למסלול פופולארי אחר, שלא נתאר כאן, המכונה "הדרך הרומנטית" (Romantische Strasse).
טירת נוישוונשטיין
מבט מן העיר פוסן וסביבתה לכיוון דרום יזכיר לכל מי ששכח לנוכח הנופים, האגמים והבירות את יעד המסע: בין היערות, בולטת כבר ממרחקים טירת נוישוונשטיין, המבנה הבולט ביותר מבין חמשת הארמונות והטירות של המלך הבזבזן לודוויג השני.
אם תשאלו כיום את תושבי בוואריה אודות המלך, תשמעו ודאי התבטאויות נלהבות שנובעות כנראה מן ההכנסות האדירות שכ-50 מיליון מבקרי הטירה הזרימו לקופת המדינה. כך או אחרת, האיש הוא אגדה, והטירה היא המציאות שבגללה הגעתם.
טירת נוישוונשטיין היא גולת הכותרת של האתרים התיירותיים לא רק בבוואריה אלא בגרמניה כולה, והיא מושכת מבקרים מכל העולם. לכן קרוב לוודאי שלא תהיו שם לבד, אך אל תוותרו על ביקור בטירה המצועצעת, שמהווה לא רק אתר עלייה לרגל של תיירים אלא גם תפאורה לאינספור סרטי קולנוע רומנטיים.
לא תוכלו לצלם בתוך הטירה וגם לא לבקר לבדכם אלא רק בליווי מדריך. חשוב לרכוש כרטיסי כניסה במרכז הכרטיסים בעיירה הוהנשוונגאו (Hohenschwangau) בטרם העלייה לטירה.
מתוך: מגזין מטיילים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה