הקץ למוצץ

היחס בין הורים למוצצים הוא אמביוולנטי. מצד אחד, כשהתינוקות קטנים מדובר בכלי עזר משמעותי, שמסייע להרגיע ו/או להרדים אותם. מצד שני, כשהתינוק גדל והופך לילד שמסתובב עם מוצץ בפה כל היום, אנחנו כבר לא ממש אוהבים את הקשר החזק שנוצר בין השניים. לרוב זה גם השלב שבו מחליטים שהגיע זמן הגמילה מהמוצץ. אבל איך עושים זאת?

קרן יטיב, מנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, נותנת עצות וטיפים שיעזרו לפעוט ולילד לעבור את שלב הגמילה מהמוצץ.

סימנים לזיהוי תחילת תהליך הגמילה

יש מגוון סיבות לגמילה מהמוצץ: הוא יוצר חציצה בין הילד לבין העולם החיצוני וגורם לו להיות פעיל פחות ופסיבי יותר; רופאי ילדים ורופאי שיניים מסכימים לגבי נזק מצטבר ללסת ולשיניים בשימוש ממושך במוצץ; אצל אחוז גבוה של ילדים שמדברים עם מוצץ בפה, נפגעת היכולת להגות באופן ברור ומדויק את המילים, מה שפוגע בדיבור ועלול לחייב בשלב מאוחר יותר התערבות טיפולית; וכמובן העיסוק האינטנסיבי במוצץ בגן (שלא ייקחו לו בטעות ושלא יאבד) שפוגע בקליטת התכנים שמוצעים לו.

לא תמיד יש סימנים לזיהוי תהליך הגמילה ממוצצים. ברוב הפעמים הגמילה נעשית ביוזמת ההורים ובדחיפתם לתהליך. אך ישנם בכל זאת כמה איתותים שיכולים לעזור לנו לזהות אם הילד בשל רגשית לשינוי:

1. הוא עצמאי ועושה פעולות לבד, כמו התלבשות והתפשטות.
2. הוא שואף כל הזמן להרחבת זכויותיו ויכולותיו העצמאיות.
3. הוא מסוגל לדחות סיפוקים.
4. הוא מסוגל להביע את עצמו ומבין את מה שאומרים לו והוא פעיל ועסוק.

ברוב הפעמים הגמילה מהמוצץ נעשית ביוזמת ההורים. אילוסטרציה: ingimage

עצות לגמילה נכונה ממוצצים

מה כן לעשות?

1. הגדרת גבולות: לפני שגומלים ממוצץ יש לעבור עם הילד תהליך שבו אנו מגדירים גבולות ברורים למוצץ. ברגע שהגבולות הללו הוגדרו והילד פועל לפיהם, תהליך הגמילה עצמו יהיה קל יותר ופחות מכאיב לילד, וצפויות פחות רגרסיות בדרך. בין הגבולות שצריכים להיקבע: לא מדברים עם מוצץ בפה, יש להשתמש בו בזמנים קבועים וידועים (כמו לקראת שינה, או רק אחר הצהריים בבית), לא יוצאים מחוץ לבית עם המוצץ. מומלץ שהמוצץ יונח במקום קבוע בבית, כך שהילד יידע היכן הוא כשירצה להשתמש בו בזמנים שנקבעו.

2. יצירתיות של ההורים: זהו כלל מפתח בגמילה ממוצצים. ככל שהמוח ההורי יהיה יצירתי יותר, כך הילד יזרום עם זה יותר. ישנם הורים שעושים את התהליך באופן הדרגתי, שומרים לעצמם מוצצים לשעת חירום ונותנים לילד אם הוא עושה דרמה גדולה, אך מקפידים על הגבולות שציינו מקודם וסומכים על הילד שיעשה את התהליך לבד. ישנם הורים אחרים שמחליטים לעשות את זה בבת אחת, לזרוק את המוצצים וזהו.

הורים אלה צריכים לדעת שייתכן מאוד שיהיו כמה ימים קשים ושהם יוכלו כמובן להקל על הילד בהרבה תשומת לב, חום, הבנה וסבלנות. ברגעים קשים מאוד אפשר להציע קוביית שוקולד למציצה (אבל חשוב שזה לא יהפוך למנהג קבוע ולא ייעשה בצורה מוגזמת, כדי לא להמיר התמכרות למוצץ בהתמכרות לשוקולד).

3. רעיונות מעשיים:

• המוצצים לסל וחסל: אפשר ללכת עם הילד לפח הגדול שליד הבית ולזרוק לשם, ביחד איתו, את כל המוצצים שלו.
• העברה לתינוק אחר: קונים מעטפה גדולה בדואר ומכניסים אליה עם הילד את המוצצים. סוגרים אותה, כותבים כתובת ומציירים יחד איתו ציור וברכה לתינוק המיועד. מדביקים בול ובצורה חגיגית הולכים אל הדואר ונותנים לילד לשלוח את המוצצים לדרכם.
• זורקים לים: אפשר ללכת עם הילד לים, לעשות טקס קצר של פרידה ולזרוק את המוצצים רחוק רחוק. אפשר גם לקבור אותם בבור מיוחד, שהילד יעמול כדי לחפור ואז לכסות אותו ולהיפרד מהם.
• מדורה: מתאים להורים משקיענים. עושים קומזיץ ומזמינים אליו חברים. במהלך הקומזיץ הילד זורק את המוצצים לאש. אחר כך הוא מקבל מדליה ותעודה, ואפשר להכין גם עוגה מיוחדת (בצורת מוצץ, אמרנו למשקיענים) ולחגוג את בגרותו ועצמאותו.
• טקס סיום: לאחר שהגמילה מבוססת, אפשר לערוך טקס חגיגי מאוד בגן שבו מעניקים לילד מדליה בצורת מוצץ גדול ותעודה של "נגמל מוצץ". הילד יהיה מוקד היום בגן ויקבל הרבה חיזוקים והתייחסות חיובית על עצם היותו גדול ובוגר.

4. עידוד: בכל דרך שבה בוחרים, חשוב לעודד את הילד במילים חמות ובחיזוקים חיוביים, להדגיש את היתרונות של היותו גדול ולהיות סבלניים כלפיו. לא קל לילד, כמו שלא קל לאף אחד מאיתנו להיגמל ממנהג אהוב.

5. היו שלמים עם עצמכם: לפני שיוצאים לדרך, אתם חייבים להיות שלמים עם הבחירה שעשיתם ולדעת שהיא מחייבת אתכם. כמו בכל דבר בחינוך הילדים, אם תהיו בהירים וברורים לעצמכם, תוכלו לשדר בהירות לילד ולהיות שם בשבילו.

אם זרקתם את המוצצים לא כדאי להישבר ולהביא מוצץ חדש. אילוסטרציה: ingimage

מה לא לעשות?

1. אל תישברו: אם כבר זרקתם את המוצצים, לא כדאי להישבר אחרי יום ולהביא מוצץ חדש. נכון, יהיו ימים קשים, אולם אם תישברו – ניסיון הגמילה הבא יהיה קשה אף יותר, כי הילד ילמד שאם הוא בוכה בדציבלים מסוימים, הוא יכול לבטל את התהליך כולו.
2. שינוי אחד בכל פעם: אל תגמלו את הילד סמוך או במקביל לשינויים משמעותיים נוספים שהוא עובר. אם בדיוק נולד תינוק, אתם עוברים דירה או שהילד נכנס לגן חדש – מומלץ לחכות עם הגמילה כמה חודשים. כל שינוי כזה דורש מהילד תעצומות נפש ואנרגיה, והוא קשה לו מספיק. אל תוסיפו לקושי הרגשי העצום בכך שתבקשו ממנו לוותר על אמצעי שמעניק לו נחמה וביטחון.

ספרים שיעזרו בתהליך הגמילה

1. "הקץ למוצץ": ספר ילדים משעשע שמציע להפוך את המוצץ האהוב לצעצוע ובכך להקל מעט על הגמילה. מומלץ להורים שיצירתיות אינה הצד החזק שלהם. מאת: חני נחמיאס, הוצאת אורנית.

2. "המוצצים של ליהיא": ליהיא מאוד רוצה להיגמל מארבעת המוצצים שלה, אבל מתקשה לעשות זאת. לבסוף היא מוצאת דרך מקורית להיפרד מהם לשלום. מאת: טולי ענבר, הוצאת ע. נרקיס.

3. "נעמה והמוצץ": סיפור ותיק על נעמה שנגמלת מהמוצץ רק בעזרת כוח הרצון שלה. מאת: שלמה אבס, ספריית הפועלים

4. "מוצץ המזל": לאיתמר יש מוצץ אחד מיוחד שעליו הוא לא מוכן לוותר. גם לדוד שלו מאמריקה יש מוצץ מזל. אבל יום אחד המוצץ נעלם. מה יעשה איתמר? מאת: אורי אורלב, הוצאת עם עובד.

5. "הצצי האחרון": מפלצון שומר בקנאות ומסירות על המוצץ שלו שעליו הוא לא מוכן לוותר. הוא עושה זאת עד הרגע בו הוא מרגיש שהוא מוכן לומר לו שלום. מאת: ג'יל מרפי, הוצאת מטר.

6. "כשמתרגלים קשה להפסיק": סיפורה של תמי בת החמש, שעדיין מוצצת מוצץ, ושל הוריה, אביה שמעשן ואמה שאוהבת שוקולד. לכולם קשה להפסיק עם ההרגל. מאת: נירה הראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

7. "עדי, אבא וארבעים המוצצים": איך הגיעו למיטה של עדי הקטנה כל כך הרבה מוצצים? הכל התחיל מזה שאמא ואבא פשוט לא רצו לקום אליה בכל לילה כשהיא בכתה. מאת: עמליה ארגמן-ברנע, הוצאת כתר.

8. "המוצץ שהתרוצץ": ליעל היה מוצץ כל הזמן – גם בבית גם בגן. איך היא תיפרד מהמוצץ האהוב? מאת: צילה דגון, הוצאת ספר לכל.

9. "מסיבת המוצץ של תמר": תמר כבר גדולה מספיק כדי להיפרד מהמוצץ והוריה מבטיחים לה שיערכו לכבודה מסיבה ביום שבו תאמר לו שלום. תמר רוצה למסור את המוצץ שלה למישהו, אבל כולם מסרבים. מי ייקח את המוצץ של תמר? מאת: אנט לנגן, הוצאת שוקן.