הצימר הפרטי שלכם

חדר השינה הוא בדרך כלל החלל שמקבל הכי פחות התייחסות, וחבל. רוב תשומת הלב מופנית לריהוט חדרי הילדים ולצרכים שלהם בפינת שינה, פינת משחקים ופינת לימודים, אבל מה עם הצרכים של בני הזוג? הרי חדר השינה הוא המקום שבו מסיימים את היום. זה צריך להיות המקום הכי מסודר, מעוצב ונעים. פינת מרגוע.

בבתים רבים שבהם ביקרתי גיליתי כי חדר השינה של ההורים משמש פעמים רבות גם כחדר שינה של הילדים ואפילו כחדר משחקים וטלוויזיה. כך גם בחדר השינה של בני הזוג שאצלם ביקרנו החודש. אבי המשפחה, ירון, יזם את הפנייה אלינו בטענה שאינו מצליח למצוא בבית אף פינה מסודרת, בה יוכל להירגע ולנוח. לדבריו, הבית נראה "על גלגלים" רוב שעות היום, וזאת למרות שרק לאחרונה בני המשפחה עברו לבית גדול יותר, בתקווה שלכל אחד מבני המשפחה תהיה פינה משלו וכדי שיהיה מקום לאחסן את כל החפצים.

פגישה ראשונה והיכרות

כבר בכניסתי לבית המשפחה הם קיבלו את פני בשורת התנצלויות: "בלגן כזה בטח לא ראית בשום מקום". יש לציין שכל אחד חושב שהבלגן אצלו בבית הוא דבר שלא רואים במקומות אחרים, אבל האמת שראיתי בתים במצב הרבה יותר גרוע.

לבני הזוג ירון והילה (השניים ביקשו שלא להיחשף בשמם המלא) יש שלושה ילדים. הם עובדים בתחום ההיי-טק ומנהלים קריירה מוצלחת. את הבית פוקדת עוזרת פעם בשבוע, אך שעות ספורות אחרי עזיבתה הכול מתמוטט במהירות ואין זכר לביקורה של העוזרת. לדבריהם, נושא הבלגן הפך לנושא קבוע למריבות ביניהם. ירון טוען כי "כדי להיכנס למיטה אני צריך לזרוק לרצפה את ערימות החפצים שיש עליה". לדבריו, הוא בן אדם מסודר, אך ללא שיתוף פעולה מצד הילה הוא מאבד שליטה ומוצא את עצמו מתוסכל וכועס רוב הזמן. הילה טוענת כי אין לה כוח לעבודות הבית וזה גם לא מעניין אותה. כאשר הם מזמינים אורחים זה הופך להיות פרויקט שדורש הכנות של יומיים, מכיוון שכל פינה בבית מבולגנת.

כאמור, עיקר חילוקי הדעות והמריבות הן סביב התנהלות הבית. בני הזוג אף היו בטיפול זוגי בעבר, אך ללא הועיל.

כבר בביקור הראשון בבית ניכר כי אין שום התנהלות ארגונית יומיומית. מגבות לאחר שימוש נזרקות על המיטה, נעליים פזורות בכל פינה והבגדים מכסים את הרהיטים. הילדים לא מתאמצים לשמור על הסדר וירון מתקשה להעיר להם, בעיקר משום שהילה נוהגת כך. הם טוענים שאמא מרשה ושממילא העוזרת מגיעה ביום ראשון ומסדרת.

מומלץ לארגן מקום קבוע ומאוורר לתליית מגבות

הבית

הבית של ירון והילה מרווח ומעוצב, למעט וילונות, תאורה וחפצי נוי שונים. לכל ילד חדר מאובזר ומרוהט כהלכה עם ארון, ספריה ומיטה, אבל למרות התנאים האופטימליים הכל גולש החוצה. הסלון נראה כמו חנות בגדים ונעליים, שלא לדבר על ערימות ספרים, עיתונים ומשחקים בכל פינה. המטבח מוזנח לחלוטין. נראה כאילו בני המשפחה מסיימים לאכול וקמים מהשולחן בציפייה לפיית קסמים שתופיע לפנות ולנקות הכל. לא אחת, לאחר ארוחות הצהריים והערב, המטבח נותר באי סדר עד ליום המחרת. גם חדרי השינה עמוסים: בגדים, נעליים, ניירות, ספרים, משחקים, דיסקים, צלחות וכוסות שהובאו לחדרי הילדים בזמן שאירחו חברים, והשיא – שקיות של חטיפים פזורות על הרצפה.

סיכמתי עם ירון שנביא את כל הבית ל"נקודת אפס" ולאחר מכן נקיים סדנה משפחתית לניהול הבית ותחזוקתו.לבקשתו, התחלנו בחדר השינה שלו ושל הילה.

חדר השינה

חדר השינה של ירון והילה בעל פוטנציאל: החדר מרווח ומואר; מהחלונות נשקף נוף מדהים; בצד החדר ניצב ארון גדול ודלת צדדית מובילה למקלחת צמודה, אבל שום דבר מזה לא ניכר לעין בגלל עומס הפריטים הנערמים על המיטה: ספרים, עיתונים שהילה אוגרת כי היא לא מספיקה לקרוא, טיטולים, נעליים, מגבות ותכשירי קוסמטיקה. מכיוון שהילה לא רצתה שידות ליד המיטה, בני הזוג אלתרו כיסא ושרפרף, שרק מגבירים את תחושת אי הסדר בעיניים.

תהליך המיון והארגון

קודם כל התחלנו עם ארון הבגדים. הילה טוענת כי "אין לה מה ללבוש", טענה נפוצה אצל נשים רבות. ירון אומר שהוא אף פעם לא הבין למה, כי הארון עמוס בבגדים. בדיקה מדוקדקת גילתה שרוב הבגדים כבר לא עולים עליה, ולכן הם אינם בשימוש. הוצאנו אותם, פינינו מקום במדפים וסידרנו מחדש את הארון. ירון, כמחווה לשיתוף הפעולה, יצא עם הילה בערב לקנות בגדים חדשים.

השלב הבא היה לשכנע את הילה להיפטר מהעיתונים הישנים. הסברתי לה שפשוט יותר להיכנס למיטה עם עיתוני היום בלבד, לדפדף ולקרוא. מה שלא הספיקה כבר אבוד, כי הרי מחר יהיו עיתונים חדשים. זרקנו הכול מבלי לעלעל אפילו.

את תערוכת החפצים שעמדה על ראש המיטה פינינו, הטיטולים עברו למקום מבטחים בחדר התינוק, הספרים הוחזרו לספרייה המשפחתית שיצרנו במרתף הבית וכל המגבות כובסו וקופלו. תוך כדי התהליך הרגשנו שמשהו טוב עובר על הילה. היא נדבקה במוטיבציה ובחדוות יצירה ושיתפה פעולה במרץ.

עיצוב החדר

האביזר הראשון שהבאתי להילה הוא מעמד לעיתונים. ברוב הבתים הוא נמצא בסלון, אבל לא מעט אנשים אוהבים לקרוא עיתון במיטה, ומשם איכשהו הוא מתגלגל לרצפה. מעמד לעיתונים בחדר השינה מגדיר את מקומם בחלל זה ולא מאפשר להם להתפזר בכל החדר. דבר

נוסף: כשיש מעמד בחדר, ברגע שהוא עמוס אין מנוס מלמיין ולזרוק את העיתונים הישנים.

השלב הבא היה לשכנע אותה בנחיצותן של שידות לילה שיוצבו לצדי המיטה. הוצאנו את השרפרף והשולחן שהיו שם קודם, ורונן הנגר מ"נגריית רונן" התאים למיטה של בני הזג צמד שידות נאות.

דורית בר שלום מ"בד בבד", הוסיפה לחדר של בני הזוג וילונות מקסימים שנותנים מעט אווירה רומנטית שהייתה חסרה קודם לכן, ותפרה ראנרים תואמים לשידות הלילה. את האבזור השלמנו עם סט מצעים יוקרתי, מנורות לילה ושאר פריטים עיצוביים לנרות שהונחו מעל המיטה.

לאחר שסיימנו את הסידור והעיצוב, לא היה גבול לאושרם של ירון והילה. היא הודתה שלא תיארה לעצמה עד כמה שינוי כל כך קטן עשוי לרומם את ההרגשה. ירון זכה ממנה להתנצלות על כל השנים שבהן התעלמה מבקשותיו לסדר וניקיון.

חדר השינה לאחר סידור

תוכנית עבודה

לאחר שעברנו בשלום את משוכת חדר השינה, ישבנו כולנו והכנו תוכנית עבודה משותפת לניהול הבית, בה כל אחד יידע מה תפקידו. הילה הסכימה לקחת על עצמה את כל נושא הכביסה, קיפולה, החזרתה למקום ותפזורת העיתונים בבית. המלצתי לה שלא לצבור כמויות כביסה, אלא להפעיל כל יום מכונה. כשמטפלים כל יום בכמות כביסה קטנה, מגלים שהשד לא כל כך נורא.

ירון התחייב לדאוג לקניות, לסידורם ולהכנת אוכל, והילדים הגדולים הבטיחו לסדר את המטבח בכל ערב, לאחר הארוחה, והכי חשוב: כל אחד מהם התחייב להחזיר את חפציו למקום.

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה