הצייד שהפך לצלם טבע

כנצר למשפחת ציידים, אך טבעי היה לרואה החשבון יעקי הדומי להמשיך לטעון את הרמינגטון 0.12 אינץ' ולצאת לציד חזירים, אבל ברבות השנים החליפה עדשת המצלמה את הקנה הלוהט. הדומי, 63, ממיר זה תשע שנים את כל שלמד בשדות הציד הנצחיים ללכידת יופיין של ציפורים ועופות מים במצלמה. סיפור אנושי עם Happy end לציפורי הבר.

כך הכל התחיל

השעה כבר הייתה אחרי תשע בערב; זה למעלה משלוש שעות שהם שוכבים במארב, נלחמים בעייפות, בערפל הסמיך ובשלפוחית השתן. עננים גלשו במורד הוואדי שליד חורשן, יתושי חורף התעקשו לעקוץ, המרפקים כאבו – ואף חזיר לא בא.

תרמוס הקפה התרוקן, הסבלנות פקעה והדומי כבר ראה את עצמו חוזר הביתה בלי ארוחה. ב-21:37 נשמעה לפתע נחרה מוכרת מרחוק, התנשמות מהבילה, טפיפת רגליים ופצפוץ ענפים.

הדומי וצייד נוסף בשם עודד נדרכו והגבירו ריכוז, ואז חלפה מחשבה מפתיעה בראשו של הדומי: "שרק לא יבוא לי חזיר עכשיו, אין לי כוח לכוון ולירות, לחלץ ולפרק, למה לי כל זה?".

באותו לילה חמק חזיר הבר מגורלו האכזר, ורק הדומי נשאר עם השאלה המהדהדת: כיצד קרה שלאחר 20 שנות ציד, שעתיים נסיעה והכנת מארב ושלוש שעות של המתנה סגפנית – שהוא דווקא שמח בחלקו של חזיר הבר האלמוני, שנמלט ברגע האחרון ממעשנת הבשר?

בין ברכות הדגים הדומי מנציח את עופות המים

גוזל שחפית מתאמן על תעופה

וכיתתו חרבותיהם לעדשות

זה היה רגע מכונן. לפני כמה שעות יצא הדומי לדרכו כצייד ממוקד מטרה, ועכשיו חזר הביתה כפציפיסט שהחליט להפסיק להרוג כדי לאכול. נדרש לו זמן כדי להבין שלעולם לא יחזור לצוד, אבל העיסוק החלופי כבר המתין לו בבית. הוא החליט להמשיך ללכוד בעלי חיים, אבל בעדשת המצלמה. מצלמת האולימפוס הקשישה מצאה את דרכה לאחד הילדים, ניקון רפלקס דיגיטלית הבהיקה על המדף, והעדשות הלכו ורבו.

עוד בהיותו ילד היה הדומי מתלווה לאביו ולדודו, שהיו יוצאים לצוד בבריכות הדגים של מעגן מיכאל; מאז הפכו הבריכות לשמורת טבע ואין בכלל מה לחשוב על ציד בתחומיהן, אבל הזיכרונות שרירים וקיימים. בעיני הדומי, צילום אינו רק בגדר צילום אלא מדיטציה שבאמצעותה הוא ממלא מצברים ומתחבר אל הטבע סביב, השונה כל כך ממקצועו: ראיית חשבון, המורכבת בעיקרה ממחשבים, מדפים וממספרים. בין בריכות הדגים שוכח הדומי את טרדות היומיום ומתרכז בדחף להנציח את עופות המים ולקלוט אותם שולים מהמים את דגי הבריכה; אפשר לומר שהצייד לשעבר מצלם את ציידי ההווה.

כיועץ הצילום של הדומי אני חייב לציין שבתחילת דרכו כצלם היה מוצלח פחות מכפי שהיה כצייד. אבל הדומי בחור עקשן וסבלני והוא החל ליישם את ניסיון הציד שלו בצילום בעלי חיים. כצייד ידע לעולם למצוא את כיוון הרוח, כיום הוא מחפש גם את כיוון האור; הענפים שאותם קושש לבניית מסתור חזירים הוחלפו באוהל צלמים מתקפל; הידע הנחוץ לקביעת מיקום המארב שודרג לתובנה המאפשרת לו לדעת היכן לארוב לשרקרקים, מתי תצלול האנפה הלבנה למים ומאין תגיח שחפית הים.

המארבים הליליים הוחלפו בצעידות בוקר עם ציוד צילום וחצובה על הגב, והנהנים העיקריים מהחלפת התחביב הם בעלי החיים; הם, וגם חברים הנהנים מצילומי טבע יפים וממוקדים היטב. לאחרונה הציג הדומי תערוכת צילומים בגלריה על האגם ברעננה, שזכתה להצלחה אמנותית ומסחרית. היום מקשטות עשרות מתמונותיו של הדומי בתים פרטיים, כמו גם את קירות המלון בחמת גדר. אז מה אם הפסדנו כמה נתחים מעושנים? הרווחנו רגעי קסם!

רגעי קסם עם הציפורים בטבע

שחפית מאכילה גוזל

ריגושים מקבילים

באופן לא מפתיע התברר להדומי שיש דמיון רב בין צילום ובין ציד: שני העיסוקים יוצרים חיבור בלתי אמצעי עם הטבע ושניהם מתבססים על פעולה אינטואיטיבית המשולבת במיומנות טכנולוגית. הסבלנות הרבה מתוגמלת בפרץ אדרנלין ובריגוש הנובעים מלכידת הרגע, "תפיסה טובה" בלשון צלמי הציפורים.

לא לחינם משתמשים האנגלים במונח Photo hunting או במילה Shoot לתיאור שתי הפעולות, ירי וצילום. אחד ההבדלים בכל זאת בין השתיים הוא שכאשר הצייד חוזר לביתו, הוא יכול להתארגן במהירות יחסית ולצפות בטלוויזיה, ואילו עבודת הצלם רק מתחילה כשהתמונות מוזנות במחשב: מיון ועיבוד מאות תצלומים, גיבוי והעשרת אתר האינטרנט.

כדי להשביח את כישוריו השתלם הדומי בהכשרות מקצועיות: קורס צילום טבע אצל אייל ברטוב ורונן וטורי, סדנת צילום עם יוסי אשבול והשתלמויות בנושאי פוטושופ והגדלת תצלומים. במסגרת התחביב יצא גם לספארי צילום באפריקה ובאירופה. הדומי וחבריו צלמי הטבע נפגשים מדי חודש ומתפתחות היכרויות חדשות, האנשים מחליפים ביניהם עצות ומטיחים ביקורת בעל פה ולא רק באתרי אינטרנט השוקקים צלמי טבע מרחבי העולם.

"עבורי הצילום הוא סוג של מדיטציית בוקר", הוא מעיד, "נסיעה רגועה לאתר הצילום, צעידה חרישית בין קני הסוף, התמקמות והמתנה רגועה לבוא הציפורים, ולאחר מכן – פרץ אדרנלין פתאומי וצרור הקלקות מצלמה". הדומי ממקד את עדשותיו במבחר גדול של עופות: הוא מבקר קבוע בבריכות הדגים של מעגן מיכאל אבל מרחיק נדוד גם לגליל ולשמורת החולה, ואינו חוסך קליקים גם מעופות דורסים בנגב.

בדומה לכל כת מסתורית, גם לצלמי הציפורים יש סודות מקצועיים משלהם: מידע סודי על עטלפי פירות השוכנים במערה זו או אחרת נמסר בחשאיות, מושבת קינון חדשה של שרקרקים מעוררת בקהילה התרגשות ונקודת האכלה חדשה לחוויאים מצדיקה מסע צילום בצהרי היום. והעיקר, הדומי יכול להתבונן היום בלבן של עיני הציפורים ולדעת שהוא מנציח את יופיין בלי לפגוע באיכות חייהן. את כל היופי הזה הוא חולק עם כולנו, ויפה שכך!

יעקי הדומי. גילה שיש דמיון רב בין צילום לבין ציד

הדומי ממקד את עדשות המצלמה במגוון רחב של עופות

מושבת קינון חדשה של שרקרקים מעוררת התרגשות בקהילת צלמי הטבע

הכותב הוא טייל, צלם, איש שטח ועיתונאי רכב