הפרעות קשב אצל הורים

אם הילד שלכם אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, כדאי שתבדקו אם גם אתם סבלתם מבעיה דומה כילדים, או אף סובלים ממנה עד היום. להפרעות קשב וריכוז יש בסיס תורשתי, ורבים מההורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים מהבעיה הזו בעצמם, מבלי להיות מודעים לכך. ד"ר זיוה שגיא, מאמנת ומטפלת בבעיות קשב וריכוז לילדים, למתבגרים ולבוגרים, ומנחת קבוצות הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, מסבירה: "לילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז יש סבירות של 80 אחוזים שגם אחד מהוריו סובל מבעיה דומה, ולעתים קרובות אפילו שני ההורים.

עוד בהורים וילדים:

ריאיון מצחיק עם שי ורועי, כוכבי הילדים

5 המלצות לכל המשפחה

לא פעם הבעיה הדומה היא היוצרת את החיבור בין בני הזוג, מכיוון שיש להם בסיס משותף להתקשרות. הורים לא תמיד יודעים שהם סובלים מאותה בעיה כמו הילד, ולכן חשוב לדבר על המרכיב התורשתי. אני יכולה להעיד על כך שגם בעלי ואני סובלים מהבעיה, וכך גם שלושת ילדינו. הבנתי זאת רק במהלך הלימודים בקורס אימון אישי באיגוד המאמנים האישיים להפרעות קשב וריכוז. עד אז לא הייתי מודעת לכך".

דימוי עצמי נמוך

"אני מציעה להורים להיזכר בילדותם, ולבדוק אילו ילדים הם היו ולאילו בוגרים הם הפכו", אומרת ד"ר שגיא. "הפרעת קשב מייצרת אצל האדם נטייה לשקוע במחשבות שליליות אוטומטיות. צורת החשיבה הזו אינה מולדת, אבל היא מתפתחת כתוצאה מניסיון החיים כבר מהגיל הרך. ילדים עם הפרעות קשב מתחילים לשים לב שיש הבדל בינם לבין ילדים אחרים, מכיוון שהם מצליחים פחות מבני גילם. הדימוי העצמי שמתפתח אצלם כתוצאה מכך הוא נמוך.

הילד מרגיש שהוא לא מצליח כמו חבריו. הוא צופה כישלון בכל מה שהוא חולם לעשות. אם בנוסף לתחושה הקשה שמלווה אותו הסביבה כועסת עליו כל הזמן, המחשבות השליליות מתגברות. בתוך תוכו הילד חש שהוא מסוגל, אבל בפועל התוצאות נמוכות ממה שהוא מרגיש שהוא מסוגל לעשות, והפער בין התחושה הפנימית לתוצאות מחריף את הדימוי העצמי הלקוי. אין זה אומר שהסובלים מבעיות קשב וריכוז נכשלים כל הזמן – לעתים הם חווים גם הצלחות, אבל כשילד/ אדם מתייחס לעצמו כאל כישלון, המוח מתייחס רק לעדויות של כישלון ומתעלם מהראיות להצלחות. ילד/ אדם כזה מודע רק לכישלונות שלו ולא להצלחות, וזה מחזק את המחשבות השליליות שלו. הדימוי העצמי הנמוך והמחשבות על כישלון מביאים לחוסר תקווה ולייאוש.

"אצל אנשים הסובלים מהפרעות קשב, המבנה המוחי הפנימי האחראי על תגובת ההתמודדות 'הילחם או ברח', הנקרא אמיגדלה, פעיל יותר. הביטוי לכך הוא התפרצויות זעם תכופות. כל אירוע זניח עלול לעורר תגובת 'הילחם', מכיוון שהפירוש של האירוע הוא של סיכון קיומי. תכיפות של התפרצויות זעם יכולה לאותת על הפרעת קשב וריכוז".

אם הילד שלכם אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, כדאי שתבדקו אם גם אתם סבלתם מבעיה דומה כילדים. צילום: shutterstock

קשה פי כמה

"הורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מעלה סוגיות משפחתיות קשות רבות", ממשיכה ד"ר שגיא. "כשהילד היפראקטיבי מאוד, אינו מציית לחוקים, מתקשה לקום בבוקר ולהתארגן לבית הספר – אף על פי שההורים מתאמצים מאוד שיעשה את המוטל עליו, פעמים רבות ההורים מתפצלים בגישתם וכל אחד תופס צד קיצוני אחר. כשאחד ההורים נוקשה מאוד, דורש ומקפיד – פעמים רבות ההורה האחר הופך להיות האמפתי, המגן, השומר. מצב זה מייצר מתיחות בין ההורים.

"לעתים ההתנהגות של הילד גורמת גם לביקורת רבה מצד הסביבה הקרובה. המשפחה הגרעינית אינה מוזמנת לאירועים עם המשפחה המורחבת, מכיוון שהזמנה כזו מסתיימת פעמים רבות בכך שהילד מכה, מתפרץ או לא מכבד את כללי הבית המארח. ההורים נתפשים כהורים שאינם מקפידים על החוקים וזוכים לביקורת רבה מהסובבים. כך, לא רק שהם מתמודדים עם בעיות בתוך המשפחה, אין להם גיבוי וסיוע מהסביבה הקרובה, שהיתה יכולה לספק משענת ברגעי משבר. הורים כאלה חיים באשמה גדולה ולא פעם תופשים את עצמם כהורים לא טובים, ולתחושות אלה מתלווה גם בדידות חברתית ומשפחתית".

הורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז היא קשה גם כך, אבל כשההורה עצמו סובל מהבעיה, המצב קשה פי כמה. "כאמור, לאנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יש נטייה לסבול ממחשבות שליליות אוטומטיות", אומרת ד"ר שגיא. "במקרים אלה, המחשבות האלה נמצאות לא רק אצל הילד – אלא גם אצל ההורה הסובל מהפרעות הקשב. הדבר גורם להורה לייחס כוונות שליליות לאחרים.

לעתים הפרשנות שלו להתנהגות המתסכלת של הילד היא שהילד מתנהג כך כדי לפגוע בו. המחשבות השליליות של ההורה יכולות להיות מיוחסות לבן הזוג, וכל מה שבן הזוג עושה כדי להתמודד עם הבעיה נעשה גם כן 'נגדו'. הורה הסובל בעצמו מהפרעות קשב וריכוז צופה ביקורת של הסביבה הקרובה על ההורות שלו, מכיוון שהוא חושב שכל החיים התייחסו אליו כאל כישלון. הדימוי ההורי במצב הזה פגוע מאוד".

גם אני הייתי ילד כזה

ד"ר נעמי וורמברנד, מאמנת אישית לאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז, מתמחה בחינוך מיוחד, מנהלת מרכז "דרך מהות" בסמינר הקיבוצים לטיפול ולאבחון בני נוער ומבוגרים הסובלים מבעיות קשב וריכוז ולקויות למידה, מסביר כי כשהורה עם הפרעות קשב וריכוז רואה את הילד שלו סובל מאותן בעיות שמהן הוא סבל בילדותו, יש שני סגנונות התמודדות בולטים:

* "גם אני הייתי ילד כזה, והסתדרתי": התמודדות המאפיינת יותר את האבות, אבל לא רק. השאלה היא מה המשמעות של "להסתדר". לרוב כדי "להסתדר" האדם סיגל לעצמו סגנון חיים נמנע. הוא לא התמודד על תפקידים שבהם חשק באמת, פעמים רבות התמודד עם קושי במציאת עבודה, עם דיכאון ועם הרגשה שהעולם נגדו. לעתים "להסתדר" פירושו שאדם משיג רק מחצית ממה שהיה יכול או רוצה להשיג. הוא מרגיש שיש לו את כוחות היצירה הדרושים, אבל הוא לא מצליח להגשים אותם.

כשההורה שואל את עצמו אם היה רוצה שילדו גם כן יתפשר על 50 אחוזים מהיכולת להגשים את הפוטנציאל שלו, תשובתו היא שלילית. כל הורה צריך להבין שכשהוא אומר שהילד שלו יסתדר כפי שהוא הסתדר – ללא טיפול, צריך לזכור שאי אפשר לדעת מה יקרה. העובדה שההורה חי בתחושה שהוא הסתדר, אינה אומרת שהילד ילך בדרכו ויסתדר גם כן. למעשה, הורים רבים שמבינים שהילד עלול לשכפל את חייהם הלא ממומשים, מפנים את הילד לטיפול.

* "די, תוותרו לו! הוא סובל": סגנון התמודדות הורי אחר הוא לוותר לילד. סגנון זה הוא אימהי בדרך כלל, אבל אינו מצוי רק אצל אמהות. אמהות שזוכרות כמה קשה היה להן להתמודד בילדותן, מרגישות צורך לגונן על הילד ועושות הכל במקומו כדי שיצליח: הן יושבות כל יום שלוש שעות עם הילד על השיעורים, מארגנות עבורו את הילקוט ומסייעות במשימות פשוטות, כגון: התלבשות וצחצוח שיניים. התמודדות כזו מביאה למצב שבו "הילד בן 30 שוכב על הספה בבית הוריו" הופך להיות בלתי נמנע. החוויה של ילדים כאלה בבגרותם היא לא שוויתרו להם, אלא שוויתרו עליהם. הם הופכים למבוגרים שאינם מסוגלים להתמודד עם שגרת חיים תקינה של לימודים, עבודה ויחסים.

בלגן אחד גדול

ההורות היומיומית יכולה להיות קשה במיוחד כשההורה סובל מהפרעות קשב וריכוז. ד"ר שגיא מפרטת את ההתמודדויות:

* חיים בכאוס: הפרעות קשב וריכוז הן בעיות נוירולוגיות פיזיולוגיות המקשות מאוד על יכולת ההתארגנות. כשלהורה יש קושי בתכנון זמן – לילדים אין שעת שינה מסודרת, ארוחות הערב אינן מוכנות בזמן והמקלחות אינן בשעה המתאימה. הבית כאוטי בערב, ולכן לילדים קשה להתעורר בבוקר. אין זמן מוגדר להכנת שיעורים, והילדים נוטים לאחר ללימודים, להגיע ללא הציוד המתאים ואף להיענש על כך בבית הספר.

* ללא גבולות: חוסר העקביות בהתנהגות עלול להיות מכשול גם בחינוך ובהצבת גבולות. לעתים התנהגות מסוימת של הילד שדורשת התערבות הורית, אינה זוכה להתערבות כזו. לעתים הילד נענש על התנהגותו, אבל העונש לא נאכף מכיוון שההורה שוכח ממנו. הקושי ההורי להתארגן ולהציב גבולות ברורים ועקביים מתבטא גם ביכולת להתמיד בחוקים שהוא הציב, ולכן החוקים אינם מתקיימים באופן סדיר. הילד חי בחוסר ביטחון, מכיוון שאינו מצליח להבין מתי התנהג כראוי ומתי לא. מכיוון שהוא מבולבל, הוא חוזר לעשות מעשים לא ראויים, ונחשב לילד ללא גבולות וללא מעצורים.

* בעיה בהתמדה: הכאוטיות בהתנהלות היומיומית מייצרת אצל ההורה בעיה בהתמדה ובשמירה על מקום העבודה, והורים עם בעיות קשב וריכוז עלולים לסבול מתקופות ארוכות של אבטלה.

* זעם בלתי נשלט: הורה עם הפרעות קשב וריכוז עלול לסבול מהתפרצויות זעם תכופות. הילד יכול לעשות דברים קטנים שירגיזו את ההורה ויציתו התפרצות זעם לא נשלטת. לעתים ההתפרצות מלווה במכות פיזיות ולעתים ב"מכות רגשיות" לילד, המתבטאות בעלבונות קשים כלפיו. ההורה המתפרץ מאשים את עצמו ונשבע בכל פעם שלא יתפרץ יותר, אבל פעמים רבות הוא מתקשה להשתלט על עצמו. לא מן הנמנע שבמצב כזה ההורה יהפוך להיות הורה מכה.

* בעיות בזוגיות: הבעיות מתבטאות גם בקושי בזוגיות. אנשים הסובלים מבעיות קשב וריכוז מתקשים להימצא באינטימיות. אף על פי שאוצר המילים שלהם תקין, הם מתקשים לבטא את רגשותיהם – מה שגורם להעצמת הבעיות בזוגיות. בזמן אמת הם לא מוצאים את המילים כדי להסביר את עצמם. השעמום התכוף גורם להם לחפש ריגושים, ולכן הם מתקשים לבלות זמן עם המשפחה. לעתים הצורך המיני מוגבר, ולעתים הוא חסר, מכיוון שיש קושי להתמיד בריכוז בגוף במהלך האקט המיני. פעמים רבות הפרעת הקשב קשורה גם לבעיות בוויסות חושי, כך שריח, טעם ומגע, הנוכחים במגע המיני – מפריעים להם.

אז מה עושים? פתרונות טיפוליים להורים

ד"ר זיוה שגיא וד"ר נעמי וורמברנד מספרות כי הטיפולים לסובלים מהפרעות קשב וריכוז מוצעים גם למבוגרים, ולא רק לילדים. הן מפרטות את האפשרויות:

• טיפול פסיכולוגי: כדי להתמודד עם הדימוי העצמי הנמוך מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל המתמחה בהפרעות קשב וריכוז. חשוב שהגורם המטפל יוסמך לטיפול בבעיות אלה, מכיוון שהמבנה הנוירולוגי של אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז גורם להם להתנהג באופן מסוים המוכתב על ידי הפיזיולוגיה של מערכת העצבים שלהם. מטפלים שאינם מכירים את הדפוסים האלה עלולים להחריף את דפוסי ההתנהגות במקום למצוא להם פתרון.
• טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי המוצע לילדים זמין היום גם עבור מבוגרים. כדי לשמור על שגרת חיים תקינה, הורה יכול לפנות לקבל ריטלין מגורמים רפואיים המתמחים בהפרעות קשב אצל מבוגרים, כגון פסיכיאטרים.
• אימון אישי: אימון המתמקד במתן כלים ומיומנויות להתמודדות עם התופעה מסייע מאוד. במהלך האימון לומדים להתמודד עם הבעיות היומיומיות באופן קוגניטיבי. כך אפשר לשלוט בהתפרצויות הזעם. יש טכניקות שמלמדות איך לייצר סדר יום עקבי ואיך להתמודד עם הדחיינות שהפרעת הקשב גורמת. בסדרה של 15-12 מפגשים אישיים או קבוצתיים אפשר לייצר שינוי משמעותי בחיים.
• הדרכת הורים: הדרכה כזו מסייעת להורה הסובל מהפרעת קשב לארגן את החיים, מכיוון שהיא עוזרת לו להבין מה הוא רואה ונותנת לו כלים להתמודד עם הילד ועם הקשיים שלו עצמו.

עכשיו בנישה:

מלונות הבוטיק היפים בישראל

בית מקסים של מעצבת