הפרויקט של דביבו

עדי ורבין ושי לניר מסטודיו Dvivo הם זוג מעצבי אתרים ששואפים לעצב למותג גדול. עד אז הם עובדים על אתר משלהם, מציגים בתערוכות ומשתעשעים בעיצוב מוצרים מלאי הומור. הכירו את הדבר הבא בעולם העיצוב
עדי ורבין ושי לניר (בני 30), זוג בחיים ובעבודה, הכירו במהלך תקופת הלימודים בבצלאל. בחיפושיו אחר דירה לקראת תחילת שנת הלימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי, פגש שי בעדי, שכבר הייתה בשנה ב' ללימודיה במחלקה לתקשורת חזותית, והשאר היסטוריה.
לקראת סיום הלימודים, לפני כשלוש שנים, החליטו להקים את הסטודיו שלהם. "מאז שעברנו לגור יחד לא נפרדנו אפילו ל-24 שעות", אומרים השניים. הסטודיו שלהם, הממוקם בדירתם בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב, מתמקד בעיקר בעיצוב אפליקציות ואתרי אינטרנט ולעתים אף בעיצוב מוצר. על בחירת השם המיוחד לסטודיו, דביבו, הם מוכנים לומר רק שמדובר בכינוי חיבה.
הממד השניים וחצי
ההתמקדות בתחום האינטראקטיב נובעת לדבריהם מהעובדה שזהו העולם הנוכחי. "מושג הבית הולך ומשתנה לנגד עינינו", הם אומרים. "כיום, כשאנשים מגיעים הביתה הם מתחברים מיד למחשב, ובמקרים רבים הם מוצאים את עצמם יושבים באותה תנוחה גם אחרי שעות. אם נודה באמת, 'זמן האיכות' של מרבית האנשים בעידן הנוכחי הוא מול המסך, וכשמדברים על 'איך הבית שלך נראה', מדברים בעצם על איך נראה שולחן העבודה שלך.
לדברי לניר, אנחנו נמצאים כיום בתקופת מעבר, כי אף על פי שהעולם כולו צועד לעבר העידן הדיגיטלי, אנשים רבים עדיין מתקשים להבין מהי אפליקציה, שהיא תוצר עיצוב בדיוק כמו הכיסא למשל. "אף שנעשים צעדים בכיוון, נראה שבאקדמיה אין עדיין מספיק חשיבה על העולם המתקדם", אומרת ורבין. "התחום שבו אנחנו עוסקים – העיצוב האינטראקטיבי – משלב את כל הערכים של העיצוב הקלאסי, של הפרינט, של אימג'ים, של קומפוזיציה ושל צבע עם הממד של התנהגות, חוויה ושימושיות – כמעט כולם צריכים את זה היום".
"אנשים אינם מסתפקים עוד באתרים שקוראים בהם טקסט אלא זקוקים לערך מוסף. כל חוויית הקנייה מתחילה מול המסך", אומר לניר, "ואם להסתמך על התחזיות, הרי שבעוד כמה שנים כל הקניות תתבצענה דרך האינטרנט".

מתוך התערוכה "2.5 D" צילום: דורון קדלץ

מודעת קונספט למשרד הפירסום מקאן אריקסון. צילום: שי לניר
עיצוב מעורר מחשבה
בני הזוג חזרו לא מכבר משבוע העיצוב שנערך בסופיה, בולגריה, לשם הוזמנו במיוחד כדי להציג את תערוכת היחיד שלהם, "2.5 D", שהוצגה קודם לכן בגלריית החווה בחולון. התערוכה, אשר הרשימה את אוצרי שבוע העיצוב הבולגרי, עוסקת במרחב שבין תלת-ממד לדו-ממד ובוחנת את היחסים שביניהם, כגון האופן שבו עיצוב דו-ממדי מתקיים על פורמט תלת-ממדי או הדרך שבה פיסות דו-ממדיות מרכיבות אובייקט תלת-ממדי. את המרחב הזה מכנים השניים "הממד השניים וחצי".
"באופן כללי אנחנו אוהבים ליצור דברים שהם אינם חד משמעיים", אומר לניר. "דברים שהצופים צריכים לפענח בעצמם, לתהות על קנקנם ולהתחבט במשמעותם. אנחנו נמנעים מלהאכיל את הצופים בעבודות שלנו בכפית".
מרכז התערוכה הוא 21 פרצופים העשויים מלוחות עץ בחיתוך לייזר. כל פרצוף צבוע בצבע אחיד, וחלקי הפנים השונים מודגשים בעזרת חתיכות בולטות. קבוצת הפרצופים הקרויה: "People we know, people we like" ("אנשים שאנחנו מכירים, אנשים שאנחנו מחבבים") היא למעשה קולאז' של פרצופים אמיתיים של חברים ומכרים של בני הזוג, מתוך תמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק, שעברו עיבוד גרפי.
"כותרת התערוכה מרמזת על הזמן הממושך שאנחנו (ורבים מאתנו) מעבירים מול מסך המחשב וכן על החיים מול העולם הווירטואלי, מה גם שהמשפט הזה קיבל טוויסט עדכני הודות לפייסבוק", אומר לניר. זהו בדיוק התחום שבו עוסק הסטודיו. "סטודיו דביבו עוסק בדיזיין ארט. אף על פי שמדובר כביכול בשתי אסכולות שונות, דיזיין וארט מתפקדים בעבודה שלנו כאסכולה אחת של עיצוב. אנחנו חושבים עיצוב ועושים עיצוב ואיננו מתיימרים להיות אמנים".

פוסטר ללהקת האחים רמירז

איור תלת מימדי לחברת הייטק
החלום ליצור
מקורות ההשראה שלהם מגוונים ולקוחים מהעולם סביב, כגון עולם הקומיקס ותחום הגרפיקה, אך העיצוב שלהם מקורי לחלוטין. "העיצוב שלנו הוא יצירת דברים מאפס", הם מסבירים.
עם לקוחות הסטודיו נמנות חברות המבקשות עיצוב לאתר תדמית או למוצר ממשי שלהן, ואז מתחיל תהליך מחקרי שמטרתו למידה לעומק של התחום. זה גם אחד ההיבטים המרתקים של עבודתם, המאפשרת להם ללמוד כל הזמן דברים חדשים. "תפקידנו הוא לעזור ללקוח לשדר את המסרים שלו", הם אומרים. "תחום העיצוב עדיין לא חלחל דיו ללקוחות", אומרת ורבין.
"עיצוב, זה קודם כל לחשוב את הדבר ורק אחר כך לעשות אותו. הרבה אנשים עדיין רואים בעיצוב סוג של קישוט ואינם מבינים כלל את תפקיד המעצב". לניר מוסיף על דבריה: "יש צורך בשינוי תפיסה כי התחום האינטראקטיבי עדיין נחשב לשולי".
כאמור, השניים אינם מגבילים את עצמם רק לעיצוב האינטראקטיבי, ופה ושם מממשים פנטזיות בדמות עיצוב מוצרים. דוגמה לכך היא בובות עץ קטנות שיצרו, המתארות טיפוסים שונים עם הרבה הומור, או סדרת תכשיטים שהתחילו לאחרונה בעיצובה. לצורך עבודות עיצוב המוצר השניים אפילו מחזיקים בביתם מכונה לחיתוך לייזר. "איננו רוצים להיות וירטואליים לחלוטין אלא להמשיך ולמשש חומר אמיתי", אומר לניר.
אחד החלומות של בני הזוג הוא לעצב סדרת דמויות מפלסטיק לילדים. "זה מתחבר לאיורים ולשפה האישית שלנו", הם מסבירים. חלום נוסף הוא לעבוד על פרויקטים כוללים של מיתוג ועיצוב מוצרים: "אנחנו שואפים ללוות מותג גדול בכל ההיבטים – המקוונים והמודפסים, ולקבל את החופש להגות הכל בשיתוף עם הלקוח. השאיפה שלנו היא להגיע למצב שבו אנחנו פחות מספקים שירות ויותר יוצרים".

עיצוב עמוד הבית לחברת אינטרלוד

"ציון" – דמות עץ בהשראה מקומית
לעשות את הדבר הבא
כמו במקרים רבים גם כאן הסנדלרים הולכים יחפים, ובניית האתר של סטודיו דביבו עדיין לא הושלמה. למרות הכיוון הברור שלהם, מנסים ורבין ולניר להיות נטולי הגדרה. "כאשר סיימנו את הלימודים לא הייתה קיימת בכלל המילה אפליקציה, והנה היא הפכה למונח שגור. אנחנו מעדיפים לחשוב על עצמנו כעל הסטודיו שעושה את הדבר הבא", הם אומרים.