"למה אנחנו לא רואים אנשים עם מוגבלויות בקמפיינים? לא חסר כאלה שאוהבים את עצמם"

נועה גרץ, נוי צברי ואלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, נועה: גולף: בל אנד סו, מכנסיים: אוסף פרטי, נוי: חולצה: טרס, מכנסיים: בל אנד סו, גרביים: אוסף פרטי, אלה: חולצה We Must Shop, מכנסיים: אוסף פרטי
נועה גרץ, נוי צברי ואלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, נועה: גולף: בל אנד סו, מכנסיים: אוסף פרטי, נוי: חולצה: טרס, מכנסיים: בל אנד סו, גרביים: אוסף פרטי, אלה: חולצה We Must Shop, מכנסיים: אוסף פרטי

איך אישה נכה אמורה להיראות? נועה גרץ, אלה פרל ונוי צברי שמו לעצמן מטרה להראות שגם אנשים בעלי מוגבלויות יכולים לעסוק באופנה. ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבליות כדאי שכולנו נפנים את המסר

88 שיתופים | 132 צפיות

"ככל שנראה אנשים נכים בפרונט זה כבר לא ייראה כל כך שונה ומפחיד"

"אני אלה פרל, בת 23 מירושלים. כרגע לומדת ניהול מדיה חברתית. נולדתי עם חולשת שרירים, שנקראת 'נמלין מיופתיה', ובעקבותיה אני מתניידת על קלנועית. עד גיל עשר הצלחתי ללכת והייתי די עצמאית, אבל אז עברתי ניתוח ברגל, ולצערי השיקום שלו לא צלח. אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות לחזור ללכת, ותקופה ארוכה שעוד לא לגמרי קלטתי שאצטרך להעביר את שארית חיי על כיסא גלגלים, הגיעו ההבנה וההקלה. מאז, כיסא הגלגלים הוא בשבילי כמו סוג של כיסא מלכות. זהו המקום הבטוח והמוגן שלי, שאיתו אני מרגישה שאני יכולה לעשות כמעט הכול ולהגיע כמעט לכל מקום, ושאני לא תלויה בהליכה הלא יציבה שהייתה לי לפני הניתוח.

אני חיה חיי חברה רגילים לחלוטין ומוקפת בחברים אהובים. מעולם לא הרגשתי שונה בקרב הסביבה הקרובה שלי, אלא להפך. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד אהבתי להתלבש, להתאפר, לטפח את עצמי וגם להצטלם. עד לפני כמה שנים היה לי קשה מאוד לפרסם תמונות של עצמי שבהן רואים את כיסא הגלגלים, אבל אז הבנתי שאם אני לא אקבל את עצמי, איך אני רוצה שהסביבה תקבל אותי? הסביבה מתייחסת אלינו לפי מה שאנחנו משדרים כלפי חוץ, וזה גם הגיוני. אם אתייחס לעצמי כאל מסכנה, ככה גם הסביבה תתייחס אליי. מה ששינה את הגישה שלי היה ההבנה שזאת אני, וגם אם ממש ארצה, אני לא יכולה לשנות את זה. הפתרון הוא לא להסתגר בבית ולהתמסכן, אלא להפך – לאהוב, לקבל ובעיקר להיראות ולא להתחבא.

אלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, שמלה: טופשופ
אלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, שמלה: טופשופ

"ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור לאנשים עם מוגבלויות בתחום האופנה"

 

לאחרונה החלטתי ללכת צעד אחד קדימה בנושא, והתחלתי להעלות לאינסטגרם סרטונים מתרגולי פיזיותרפיה לצד סרטונים שבהם אני מראה איך אני מתאפרת ביד אחת – בגלל עקמת קשה בגב אני יכולה להיעזר רק ביד אחת. מטרת החשיפה הזאת היא לתת מוטיבציה למי שיצפה בסרטונים.

בשנתיים האחרונות התחלתי לשים לב שישראל נמצאת מאחור בכל הקשור לאנשים עם מוגבלויות בתחום האופנה, וכך גם בכל עולם הדוגמנות והפרסום. התחלתי לחשוב למה בעצם אנחנו לא רואים אנשים עם מוגבלויות מככבים בקמפיינים ובתוכניות טלוויזיה. הרי לא חסרים אנשים מוכשרים עם מוגבלויות שונות שאוהבים את עצמם, אפילו יותר מאנשים 'רגילים'.

הבנתי שזהו, שנת 2021 הגיעה ואיתה הגיע הזמן לשינוי. אני מאמינה שככל שנראה אנשים נכים בפרונט – בטלוויזיה, בקמפיינים, בסרטים ובסדרות – זה כבר לא ייראה כל כך שונה ומפחיד".

אלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, חולצה: We Must Shop
אלה פרל | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, חולצה: We Must Shop

"כשרואים פגם נוטים ישר לשנוא אותו, למה פגם לא יכול להיות מושלם?"

"אני נועה גרץ, בת 19, ואני חולה בנמלין מיופתיה. זוהי מחלה שמתבטאת בחולשת שרירים בגוף ובפנים. אני עיתונאית אופנה, מייסדת מגזין האופנה "Newrivista", שמוקדש ליוצרי תוכן צעירים ועסקים קטנים, ובלוגרית אופנה מתחילה.

מאז ומתמיד יש לי תשוקה מטורפת לאופנה. החלטתי שאני חייבת להגשים את כל החלומות שלי בכל הכוח, ולא לתת לחוסר ביטחון או למחלה שלי לפגוע בזה. כבר מגיל אפס היה לי קשה מאוד להשיג מטרות ודברים שעבור אדם רגיל נחשבים קלים. אני עדיין צריכה לעבוד קשה יותר מכולם, להתאמץ בשביל לעשות פעולות שעבור אחרים הן פשוטות, כמו לעמוד על הרגליים וללכת. אמנם כל חיי למדתי במסגרות רגילות, הייתי כמו כולם ולא מנעו ממני כלום, אך הפער היה מורגש.

נועה גרץ | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, סריג ומכנסיים: אוסף פרטי
נועה גרץ | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, סריג ומכנסיים: אוסף פרטי

אני חושבת שתמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק באופנה. כבר בהיותי קטנה חיטטתי בארון של אימא, ענדתי את התכשיטים של סבתא וניסיתי להתחבר לאופנה מכל כיוון אפשרי שרק יכולתי. בגיל 15 האינסטגרם נכנס לחיי ופתחתי את פרופיל הלייף סטייל הראשון שלי. העליתי לשם פוסטים שקשורים באופנה, טיולים ולייף סטייל. קיבלתי המון הודעות מאנשים שאמרו שאני נותנת להם השראה ורעיונות לאאוטפיט היומי שלהם, ושהם אוהבים את התוכן שלי.

"הפגמים הם חלק ממני, הופכים אותי למי שאני היום ומייחדים אותי מאחרים"

 

כשהגעתי למחשבות של 'מה אני רוצה לעשות בחיים', החלום שלי היה עיצוב אופנה. אחר כך הבנתי שזה לא נכון עבורי, ושהמקום שלי הוא ביצירת תוכן. בכיתה י"ב עשיתי פרויקט גמר במסגרת מגמת אמנות שעסק בפגמים שלי וחשף אותם. בחנתי כל פגם ופגם מול המראה, עד שהגעתי למסקנה שכל הפגמים הם חלק ממני, הופכים אותי למי שאני היום ומייחדים אותי מאחרים. הבנתי שאף שהם ההפך ממה שמגדירים כשלמות, הם משלימים אותי כמי שאני. כשרואים פגם נוטים ישר לשנוא אותו, רצים לטשטש ולהסתיר – אז שאלתי את עצמי: למה פגם לא יכול להיות מושלם?

השנה הבנתי שהגיע הזמן להגשים את עצמי. עשיתי חושבים והבנתי שהייעוד האמיתי שלי הוא לתת השראה לאנשים ולעשות שינוי. הבנתי שאם לא אתגבר על חוסר הביטחון, זה יפגע בהגשמת החלומות שלי. נתקלתי באלי גולדשיין, דוגמנית בריטית בת 18 עם תסמונת דאון, שהשתתפה בקיץ שעבר בקמפיין ביוטי לגוצ'י. הקמפיין עורר הרבה הדים בתקשורת, וכיום היא פרנזטורית של בית האופנה. למה כאן בארץ זה לא ככה?".

נועה גרץ | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, גולף: בל אנד סו, מכנסיים ונעליים: אוסף פרטי
נועה גרץ | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, גולף: בל אנד סו, מכנסיים ונעליים: אוסף פרטי

"אני רוצה להראות שיש נשים וגברים בעלי מגבלה פיזית שהם פשוט יפים"

"אני נוי צברי, בת 27 מתל אביב. אני זקוקה לכיסא גלגלים בעקבות קפיצת ראש לא נכונה לבריכה, שהותירה אותי משותקת בארבע גפיים בגיל 12. היום אני אחרי תואר ראשון, עובדת בעיריית תל אביב־יפו, מדריכה סדנאות מנהיגות לבני נוער ומרצה על סיפור חיי ועל צמיחה ממשברים. ספורט, במיוחד גלישת גלים, הוא אהבת חיי, ובשנים האחרונות גם אופנה מעסיקה אותי.

"מבטי הרחמים ומשפטי ה'תרגישי טוב' שהייתי מקבלת ברחוב, התחלפו ב'את באמת נכה? לא, כי את לא נראית"

 

השנים הראשונות שלי בכיסא היו קשות מאוד. בהתחלה לא התעסקתי בכלל במראה החיצוני שלי מתוך מחשבה שעד שאני לא הולכת, שום דבר לא משנה. הדימוי העצמי שלי היה נמוך, העצמאות התבטלה לחלוטין והגוף הפך למשאב מיותר וחסר משמעות. עם ההתבגרות, הגיעו גם התובנות של 'אוקיי, זה בסדר לרצות לחזור ללכת, אבל אף אחד לא יודע מתי זה יקרה, ועד שזה יקרה, למה לא לעשות את הכי טוב שלי בהכול? למה לא לעוף על עצמי גם ככה?'. התחלתי להתאפר ולהשקיע במראה החיצוני, ושמתי לב שמבטי הרחמים ומשפטי ה'תרגישי טוב' שהייתי מקבלת ברחוב, התחלפו ב'את באמת נכה? לא, כי את לא נראית'. כאן התחלתי לשאול את עצמי איך נכה אמורה להיראות. שמתי לב שאנשים תופסים נכות בצורה מסוימת מאוד ומוטעית – כחולי, חולשה וחוסר אסתטיות.

נוי צברי | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, חולצה: טרס, מכנסיים: בל אנד סו
נוי צברי | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, חולצה: טרס, מכנסיים: בל אנד סו

בעיניי זה הזוי שבשנת 2021 עדיין יש תפיסה מסוימת של איך אנשים עם נכות 'אמורים' להיראות. אני חוקרת, מתעניינת וסוקרת את האופנה ברחבי העולם ששמה בפרונט ובגאווה, ולא מתוך רחמים, גם אנשים עם מגבלות. אנשים שאם לא הייתה להם מגבלה נראית לעין, כמו כיסא גלגלים, פרוטזות או קביים, הם כנראה יכלו לדגמן. מחוץ לישראל זה כבר קורה, יש סוכנויות דוגמנות שמייצגות דוגמנים ודוגמניות בכיסאות גלגלים, לצד דוגמנים קטועי גפיים. ישראל באיחור משמעותי בנושא הזה ואני שואלת – למה?

החלום שלי הוא לעשות שינוי בעולם האופנה, להראות שיש חיה כזאת – אישה יפה וסקסית, עם ביטחון, סטייל וחוכמה, שיש לה הרבה מה להציע לעולם האופנה בפרט ולעולם בכלל. אני רוצה להתחיל בשינוי קטן שמתמקד באופנה, אבל משליך על כל כך הרבה תחומים נוספים. אני רוצה לעשות שינוי בתפיסה שגדלנו עליה, שלפיה נכות שווה מחלה, עצב, מסכנות ורחמים – ולהראות שיש נשים וגברים בעלי מגבלה פיזית שהם פשוט יפים. לא 'למרות ה־' ולא 'בהשוואה ל־'. פשוט ככה, יפים".

נוי צברי | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, סריג ומכנסיים: בל אנד סו
נוי צברי | צילום: רותם לבל ל־Artbook, ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: נועה נוזיק, איפור: רונאל גושן, שיער: אדיר אמרגי ל־Artbook, ארט: מיה אגם, סריג ומכנסיים: בל אנד סו

>> מה נלבש בעולם שהשתגע?