"הסתובבתי עם חבורות גברים בעזריאלי ועזרתי להם להתחיל עם נשים"

"איך תזרים שלישייה בשלושה צעדים פשוטים". כך נפתח הסרטון הוויראלי בכיכובה של אביטל צ'רבצקי, בת 24 בסך הכל, ששמה לעצמה למטרה כבר ארבע שנים (כן, כן, חישוב הגיל נכון) – 'להעצים גברים' במרכז להעצמה גברית בתל אביב – אותו היא ייסדה ומתפעלת כמעט לחלוטין לבדה. עד היום צ׳רבצקי קיבלה כבר מאות גברים שהגיעו אליה על מנת "לשחרר מחסומים הקשורים בגבריות ומיניות", כפי שמציין עמוד הפייסבוק שלה. 

>> איגי וקסמן: "הרגשתי שחיללו אותי וחשבתי – מה עשיתי לעצמי?"

עד לא מזמן אביטל הייתה מעצימת הגברים היחידה בנוף, אך לפני כמה חודשים התברר שהיא לא לבד, כאשר צצה באינטרנט תופעה ויראלית חדשה. עמוד אינסטגרם בשם "עירית דייטינג" פרסם מודעה: "רוצה לצאת איתי לדייט לימודי? כמו דייט אמיתי, רק שבסופו אני נותנת לך המון הערות והצעות לשיפור ומתקנת את הטעויות שלך". המודעה הפכה ויראלית וזכתה לאינספור פארודיות בשלל עמודים. אבל האישה היפה שהתנוססה עליה, שמתבררת היום כעירית דייטינג בכבודה ובעצמה – נשארה די באפלה. מדובר בעירית (שם המשפחה נשאר חסוי עקב הצקות מצד עוקבים), יועצת זוגיות ו"פסיכולוגיית הדייטינג" מוסמכת, שייסדה יחד עם שותפה ובן זוגה צחי רוזנטל עסק לאימון גברים בדייטינג ובמציאת זוגיות. גם היא וגם צ'רבצקי שמו להן למטרה לשפר את הדרכים שבהן גברים פונים לנשים ומקיימים עמם מערכות יחסים רומנטיות ומיניות.

"המרכז להעצמה גברית" מבית אביטל צ'רבצקי נמצא במגדלי אלון בתל אביב. מקומה לא נמוכה כלל היא משקיפה על העיר שגברים ונשים מגיעים אליה כדי למצוא אהבה, וזו שגם מפגישה אותם עם שוק דייטינג קטן, תחרותי ולא פשוט כלל. 

"גברים לא יודעים משהו על עצמם, ואם הם ידעו אותו – ההצלחה עם נשים היא בטוחה"

אני חייבת להבין, קודם כל, איך בחורה בת 24, מגיעה לנהל "מרכז להעצמה גברית"?
"אני חושבת שהכל מתחיל מזה שהייתי נערה שהתמודדה עם קשיים חברתיים, חרם חברתי, ובמקביל הייתי ספורטאית מקצועית. היו ממני ציפיות נורא גבוהות, כל הזמן. השילוב בין שני הדברים האלה הוביל לכך שהפכתי להיות ילדה מאוד חסרת ביטחון, ופיתחתי הפרעות אכילה. זה היה הרסני, וכמעט הוביל אותי לאשפוז".

איך זה מתחבר לאומנות הפיתוי?
"אנשים שמתמודדים עם קשיים חברתיים ואישיים פונים הרבה פעמים לספרים, ואני התעניינתי בפסיכולוגיית האדם. גיליתי את עולם ההתפתחות האישית, ובמקביל את עולם אומנות הפיתוי. הרגשתי שמשהו שם מדבר אליי ברמה קיצונית. היום אומנות הפיתוי ידועה לשמצה – אבל אז זה הרגיש לי כמו אמת בלתי מתנצלת לגבי יחסי גברים ונשים, למרות שלא הסכמתי עם כל מה שנכתב שם. אבל הרעיון והיסודות דיברו אליי, הרגשתי טעם של עוד, שגברים לא יודעים משהו על עצמם, ושאם הם היו יודעים את זה – ההצלחה שלהם עם נשים הייתה בטוחה". 

ומתי התחלת בעצם לאמן גברים?
"בגיל 15 הקשיים החברתיים חלפו והחלמתי מהפרעת האכילה. התחזקתי מהחרם, התחלתי לשפוט את עצמי באמות מידה אחרות ונתתי מקום לכל השונות שלי. גם הרגשתי מאוד בוגרת לגילי והיו לי הרבה ידידים בנים. הבנתי שחסר להם חספוס וחסרה להם בעיקר הערכה עצמית, ושאם אני התגברתי על הקשיים שלי בתור ילדה – גם הם יכולים. אז כן, זה לא פלא שזה הקהל שאני עובדת איתו היום. התחלתי לייעץ להם איך להתחיל עם נשים, וגם בנושאי סקס. נער מתבגר לא יכול לדבר עם החברים שלו על קשיים מיניים, ולא יכול לדבר עם בת הזוג שלו כי היא הצד השני של הסיטואציה. אני כמו החבר – אבל עם מוח נשי".

והידע, הוא רק מקריאה או גם מהתנסות?
"בגילאי הנעורים המאוחרים התחלתי לצאת גם עם גברים מבוגרים ממני, ובמקביל גיליתי שאני ביסקסואלית. בגילאי 16-17 השתלבתי בחלק המעשי של אומנות הפיתוי הישראלית. הסתובבתי עם חבורות של גברים בעזריאלי ועזרתי להם להתחיל עם נשים. יישמתי את זה על נשים שהתחלתי איתן גם, כי הבנתי מה עובד ומה לא, אז הרווחתי מזה גם ביחד עם הגברים שאיתם הסתובבתי".

לא מפחיד, או בעייתי אפילו, שילדה בת 17 מסתובבת עם גברים מבוגרים שמחפשים להתחיל עם נשים?
"הייתי ילדה לא פראיירית בכלל, לא דפקתי חשבון אבל ידעתי לשמור על עצמי. היה לי ממש אמון בי, אז לא פחדתי. כשהייתי נערה פשוט הסתובבתי איתם, דיברתי איתם, הלכתי איתם למסיבות, הייתי ממש הווינג-מנית שלהם, לפעמים אפילו הכרתי להם חברות שלי. הרגשתי שחשוב שלגברים צעירים יהיה ביטחון. נשים הן עם מאוד מחוזר והם עשויים לקבל סירוב, אפילו סירוב לא נעים. הם צריכים להתחשל ולהעצים את עצמם כדי להתמודד עם זה".

במהלך שירותה הצבאי, צ׳רבצקי הפכה את התחביב למקצוע. "הייתה קבוצת ווטסאפ שנקראה 'פיקאפ ישראל', שכללה 200 גברים ואותי. היו לי כל מיני מחשבות על התחום במהלך השירות, חשבתי גם שאולי אתחיל תחום אמנות פיתוי לנשים, אבל זה נשאר רק בגדר מחשבה. אחרי השחרור החלטתי שבניגוד ללחצים מהמשפחה הסובייטית שלי, שדחפה אותי לממוצע בגרות של 114, אני לא הולכת לעשות תואר ואני הולכת לעשות משהו אחר".

אביטל צ׳רבצקי. צילום: באדיבות המצולמת

ההורים קיבלו את זה יפה?
"היה עליי חרם של ממש בבית, ההורים שלי אמרו ששברתי להם את הלב ושהם ציפו ממני לכל כך הרבה, אבל אני החלטתי להתחיל דרך אחרת והלכתי להיות מאמנת כושר מקצועית לגברים בהרמת משקולות, התחום שהציל אותי בזמנו מהפרעת האכילה. במהלך האימונים לא שמעתי מילה אחת מגברים על כושר, אלא על כל מיני דברים אחרים שהעסיקו אותם יותר: 'אני לא מרגיש ביטחון, לא מקשיבים לי בחבר'ה, אני לא יודע איך לגשת לבחורה', וכו'. הבנתי שלעבוד איתם על המראה החיצוני שלהם זה פיפס כל כך קטן ממה שהם זקוקים לו, אז התחלתי לתת להם עצות וטיפים. הם פרחו לא רק בפן של הכושר, אלא ברמה האישית".

לא חששת לעשות את זה בתור אישה?
"לגמרי היו קולות שזלזלו בי, אבל ידעתי שאני טובה בזה. התחלתי לעבוד עם חברת דייטינג גדולה וכתבתי עבורם בלוג בנושא של מיניות וזוגיות. כשהציעו לי לאמן ממש ולרדת עם גברים לשטח כדי שיתחילו עם נשים – זה היה מקצוע שגברים שלטו בו. הרגשתי שאני רוצה לעשות מעבר, שאני רוצה לתת לגברים האלה יותר מסתם ללמד אותם טכניקות ומשפטי פתיחה. עזבתי את מכון הכושר ואת חברת הדייטינג, ומאז אלו הם חיי". 

"זה מקצוע מאוד ייחודי ואני מרגישה שזכיתי בו, שאני קמה כל בוקר ויכולה לשנות. התרגלתי להיות שונה, התרגלתי גם לביקורת, זה שווה את זה"

מה בעצם מכשיר אותך "להעצים גברים"?
"היה לי המון ידע כבר, גם מספרים, גם משיחות עם חברים שכבר היו בתוך העולם הזה וגם מהאינטואיציה הנשית שלי. בכל אישה יש את ההבנה העמוקה של איזה גבר היא רוצה לידה. זו לא תורה מסיני. אי אפשר לזלזל באינטיליגנציה הטבעית שלנו כנשים. זה מגיע מהבטן, מהביולוגיה שלנו. הוספתי לעקרונות שרכשתי בעצמי הכשרה מקצועית ב-NLP. זו שיטה מנטלית ורגשית ומתוכה אני עובדת עם המודרכים שלי. זוגיות, מיניות, ביטחון עצמי. לפעמים מגיעים אליי חבר'ה אחרי תהליך שפתאום יש להם גם פריצות דרך בקריירה או חוזרים לדבר  – רק מעצם זה שהם שינו את הפרספקטיבה שלהם".

רק אחרי 100 מודרכים, צ׳רבצקי הקימה באופן רשמי את "המרכז להעצמה גברית", ותהליך טיפולי במרכז עולה בין כמה מאות ועד אלפי שקלים. לדבריה היא בתפוסה מלאה, לא כולל תוכניות קבוצתיות שהיא מנחה, ותוכניות ליווי דיגיטליות שהיא עתידה לפתוח בזמן הקרוב. 

אז איך נראה תהליך כזה?
"אחרי שמודרכים פונים אליי דרך הרשתות או האתר הם עוברים שאלון התאמה, ואחר כך עולים לשיחת ייעוץ שגם היא חלק מתהליך ההתאמה. הרבה חבר'ה שפונים אליי לא צריכים אותי, אבל בשיחת ההתאמה אני מאפשרת להם לקבל שיקוף מדויק של כל הנקודות שעליהן הם צריכים לעבוד כדי להשיג את המטרות שלהם. אלו יכולים להיות משקעים רגשיים מהעבר, חוסר ביטחון לגבי אספקטים מסוימים, אמונות קודמות שלהם לגבי נשים והעולם. אני צריכה לאתר את זה. אחר כך אנחנו מחליטים אם התהליך יהיה תהליך אישי או תהליך קבוצתי. כל התהליכים שלי מתבססים על עיקרון ברור: גבר שלא יתגבר על החסמים הרגשיים שלו, לא משנה איך הוא יתלבש או איזה משפט פתיחה יהיה לו, לא יגיע לזוגיות". 

איך את מודדת הצלחה?
"הצלחה היא מה שהמונחה שלי הגדיר שהוא הצלחה. הוא מגדיר לעצמו את המטרות הנפשיות, הפיזיות או הערכיות. במקרה הטוב ביותר אנחנו מצליחים להגיע דוך למטרה. מטרות כאלה יכולות לנוע בין לעמוד יותר על שלו ולהרגיש ביטחון עצמי, לבין לעבור דייט שני-שלישי בלי לגלוש למיניות. התהליכים לוקחים בדרך כלל בין שלושה-חמישה חודשים, שזה אומר בערך עשרה מפגשים. התהליך הקצר ביותר הוא של שישה מפגשים. אבל חשוב לומר, המדד להצלחה הוא לא זוגיות או מיניות. אנחנו מודדים את ההגעה למטרות בדיווח אישי שקורה בכל מפגש – כמה אני בטוח בעצמי מ-1-10, איפה אני מרגיש שאני עומד מול המטרות שהצבתי לעצמי, וכו'. כל תהליך הוא אינדיבידואלי".

את מתארת כאן קשיים רגשיים של גברים, שנשמע שהם אולי צריכים טיפול נפשי מעמיק. למה את ולא פסיכולוג?
"מי שמרגיש את הצורך ללכת לפסיכולוג וזה יותר מדבר אליו – מעולה. יש לי מונחים שנמצאים גם אצל פסיכולוג, אבל לרוב הוא משקיע אנרגיה בלנבור בטראומה. אין פה פרקטיקה וזה מקשה, בעיניי, להגיע להתקדמות. מה גם שאני צעירה. וקשה לדבר עם פסיכולוג מבוגר על מיניות, על קינק, על פטיש. זה ערך מוסף שאני מביאה. אני פוליאמורי-פרנדלי, אני BDSM פרנדלי, ואני בחיים לא אגרום להם להרגיש לא בנוח עם מה שהם מביאים אליי". 

אביטל צ׳רבצקי. צילום: סון ליבמן

מאחורי המילים הרשמיות, תשומת הלב האמיתית שמשכה צ'רבצקי מגיעה בעיקר מעמודי הטיקטוק והאינסטגרם האקסצנטריים שלה. בהם היא משתמשת בשפה מעט פחות, איך נאמר, מנומסת. בעמודים שלה תוכלו למצוא סרטונים שמתמקדים בעיקר בזוגיות ומיניות, כמו "איך תזרים לשלישייה" ו"איך למקבל נכון?", ובמקביל גם משנות ארוכות שעוסקות בדעתה לגבי יחסי הכוחות בין גברים לנשים. מבחינתה, היא עוסקת באקטיביזם חברתי לכל דבר. 

לגבי סרטון השלישייה, מצטייר בו מצב שהגבר יכול להפעיל צעדים מסוימים כדי "להוביל" שלישייה עם שתי נשים.
"אני מדברת לגבר שרוצה לעשות שלישייה. אני לא אגיד לגבר הזה לחכות שהבחורה תיזום. אתה רוצה? קח על זה אחריות ותוביל. כמו כל דבר בחיים. תקדם את האינטרקציה החברתית הזו. לא כי נשים לא אמורות ליזום את זה, אני מקווה שיזמו".

בעמוד שלך מופיעות הרבה ההגדרות 'אנרגיה נשית', 'אנרגיה זכרית', תפקידים של 'אשה וגבר', זה לא קצת מיושן?
"זו אמונה שמגיעה מעולם הטנטרה וגם מהקבלה. גבר ואישה חייבים להשלים זה את זו, מערכת יחסים שבה שני הצדדים מחוברים לאנרגיה הזכרית שלהם יוצרת כל הזמן התנגשויות בין פרטנרים. זה לא אומר שלכל מגדר אין האנרגיה של המגדר האחר".

איך את מתארת אישה עם אנרגיה זכרית?
"היום זה לא מובן מאליו שאישה תתחבר לאנרגיה הנקבית שלה, המתמסרת, המובלת. מצופה מאיתנו להיות סופרוומניות: בבית, בקריירה, הטופ של הטופ בהכול וגם יפות תוך כדי. אישה שמאפשרת לגבר שלה להיות המוביל, היוזם, הנחוץ – מאפשרת לו מרחב להיות בו זכרי. באותה נשימה, כשהגבר שלה מרגיש שהוא פגיע, שהוא חשוף, שקשה לו, הוא מתחבר יותר לאנרגיה הנקבית שלו, ואז היא יכולה להשלים בזכרי. זה הכול עניין של איזון".

אבל 'נשלטות' כנשית ו'הובלה' כגברית, אלו סטריאוטיפים מגדריים.
"בטבע יש זכר ונקבה, חודר ונחדרת, אקטיבי ופסיבי אם להיות גרפיים. אני לא רואה צורך להתווכח עם זה. ברור שאנחנו יצורים מורכבים, לוגיים ותבוניים, אבל אל לנו לשכוח מאיפה באנו. הפשטות הזו של התמסרות לטבע היא זו שתהפוך אותנו למאושרים. אבל כן, המגדר הרחיק לכת. הוא אמר לנו מה גבר צריך להיות ומה אישה צריכה להיות. אני לא חושבת שאישה צריכה להיות רק נקבית, אבל אני מאמינה שרוב הנשים מרגישות אהובות כשהן יכולות לשים את הראש על גבר ולהתמסר. זה לא מבטל את השאפתנות שלנו. תסתכלי על "50 גוונים של אפור", על "365", למה זה כל כך הצליח? כי זה חשף את הפנטזיות הכי עמוקות של נשים. להתמסר ולהרפות שליטה, בלי להתחשב בציפיות החברתיות מאיתנו בשם הפמיניזם".

מתוך הקורס הקבוצתי של אביטל צ׳רבצקי. צילום: באדיבות המצולמת

את בעצם אומרת שהפמיניזם מקשה על הלקוחות שלך למצוא נשים?
"גם נשים נפגעו מגברים וגם להן יש כעס על גברים הרבה פעמים, אז זה מיתרגם להורדה והקטנה של גברים. אני נגד זה, אני לא נגד פמיניזם. אני שומעת אמירות כמו – 'מי צריך גברים? הם לא חכמים, הם לא רגישים, בואו נלך לבנק הזרע וזהו'. אבל כל מה שגבר רוצה להרגיש הוא שרוצים אותו וזקוקים לו. אני חושבת שהרבה נשים שמנמיכות גברים לא מרגישות שלמות עם עצמן, וזה ממש לא בגלל היעדר גבר בחייהן". 

יש לך זוגיות? איך המאזן האנרגיות הזה נראה בזוגיות שלך?
"גם אני התפתחתי מכל מערכת יחסים שהייתה לי. הפקתי לקחים, עברתי דרך שברונות לב, שגיאות בבחירת בני זוג. גם אני אנושית. היום אני בזוגיות מאושרת, אהבת חיי, גבר שמקבל אותי כמו שאני עם הצדדים הזכריים והנקביים שלי ואוהב ומאמין במה שאני עושה. אני לגמרי מאמינה שההשלמה שלי עם האנרגיות הנקביות שלי, הכניסה את בן הזוג שלי לחיי. רוב חיי הייתי מפתחת גוף, מלאת שרירים, הסתובבתי בעיקר עם גברים, יצאתי בעיקר עם נשים. הדומיננטיות שלי שירתה אותי בבניית העסק והקריירה, אבל במערכות יחסים זה יצר כאוס. כשהסכמתי להרפות מגננות ולהיות פגיעה מול בני הזוג שלי – גיליתי גבר מושלם בשבילי". 

"אנחנו לא רוצות גברים מניאקים. זה שקר שמספרים לנו והוא לא נכון"

ואיך הסביבה מגיבה היום?
"על סרטון השלישייה הרבה כתבו לי שההורים שלי מתביישים בי, אבל באופן משעשע סרטון השלישייה היה בכלל רעיון של אימא שלי. מגיל צעיר היא לימדה אותנו שמיניות זה לא דבר שמתביישים בו, שלא צריך להסתיר שום דבר. התקשורת שלי עם ההורים שלי היא מדהימה. בסופו של דבר, צריך להיות אישה מאוד ספציפית בשביל המקצוע הזה, וזו הסיבה שאנחנו כל כך מעט נשים בתחום. זה מקצוע מאוד ייחודי ואני מרגישה שזכיתי בו, שאני קמה כל בוקר ויכולה לשנות. התרגלתי להיות שונה, התרגלתי גם לביקורת, זה שווה את זה". 

עירית דייטינג. צילום: צילום מסך

אין כניסה למניאקים

עירית "דייטינג", 26, עומדת מאחורי העמוד והעסק "עירית דייטינג והאבירים", שהוקם לפני שלושה חודשים בשיתוף בן זוגה, צחי רוזנטל. השניים אחראים על צוות של מאמני דייטינג, גברים בלבד, בעלי ניסיון של מעל 10 שנים ומספקים ללקוחותיהם שירות הכולל צילומי תמונות לאתרי היכרויות שאמורות להעלות את הסיכוי של הגברים לקבל יותר התאמות, קורס התכתבות באתרי היכרויות ובניית עמוד אטרקטיבי ברשתות. וכמובן – את סימולציית הדייט שפרסמה את עירית ברחבי הארץ. באופן מפתיע, גם צחי הכיר את עירית לאחר שעבר אימון דייטינג בעצמו.

"אנחנו דוגמה די טובה ללמה אנשים צריכים ללמוד את תחום הדייטינג", צוחקת עירית, "השתמשתי ב'אוקיי קיופיד', וכולם היו כותבים לי שם את אותו דבר: 'מה קורה?', 'את מהממת', 'מתי ניפגש?', וכל השטויות האלה. הוא בין היחידים שנכנס לעמוד שלי, קרא עליי קצת, ואז שאל שאלה שמתאימה לי, לא משהו שהוא ישלח לעוד עשר בחורות. הוא ידע איך להוביל שיחה ולגרום לי להתעניין בו. גם כשנפגשנו היה מאוד מעניין, היינו בשלושה מקומות תוך שש שעות, הרגשנו חיבור חזק, רקדנו, אכלנו, הסתובבנו בפארק, אז גם האופן שבו הוא ארגן את הדייט היה מעולה".

כמה חודשים לתוך מערכת היחסים, בני הזוג מבינים שיש להם מה לתת ושהם מבינים מספיק בעולם הדייטינג כדי לחלוק את הניסיון שלהם עם אחרים. לעומת אביטל צ׳רבצקי, עירית נכנסה לתחום מתוך חוסר הסכמה עם קהילת הפיק-אפ שהייתה כבר קיימת בארץ. "תמיד התעניינתי בתחום הזה", היא מספרת, "בשנים האחרונות שמתי לב שיש מאמני דייטים, גברים, שנותנים טיפים טובים אבל לפעמים משתמשים במשפטים שוביניסטיים כדי להוביל את המודרכים שלהם: 'המקום של האישה הוא במטבח', או 'אל תיתן לה להיפגש עם הידידים שלה'. זה עצבן אותי, הרגשתי שהם מלמדים גברים להיות מניאקים עם אישה. זה יכול אולי לעבוד לטווח קצר, אבל בסוף – אנחנו לא רוצות גברים מניאקים. זה שקר שמספרים לנו והוא לא נכון". 

"כל התהליכים שלי מתבססים על עקרון ברור: גבר שלא יתגבר על החסמים הרגשיים שלו, לא משנה איך הוא יתלבש או איזה משפט פתיחה יהיה לו, לא יגיע לזוגיות. המסך ייפול וייחשף"

צחי רוזנטל ועירית דייטינג | צילום: באדיבות המצולמים

"אני בתחום הזה כבר 15 שנה", מספר צחי, "השותף שלי לדירה בזמנו, למשל, למד אצל אמן הפיתוי הכי גדול בארץ. הוא היה חוזר הביתה עם בחורות, אבל הן הלכו מאוד מהר. התחלתי ללמוד, בהתחלה ב'שטח' ואז אונליין". גם עירית עברה קורסים בייעוץ זוגי ובפסיכולוגיית הדייטינג, והוסמכה כיועצת זוגית. "לפני שפתחנו את העסק הזה היו לי הרבה חברים וחברות שהיו מתייעצים איתי בענייני זוגיות. גברים היו שואלים אותי 'מה אני לא עושה נכון?', 'מה אני עושה אם היא מתרחקת ממני?'. עזרתי לפחות לחמישה חברים לחזור לזוגיות שהם לא רצו לאבד". 

צחי, כאמור, הוא בעל ניסיון לא רק בקורסים של מאמני דייטינג בארץ ובעולם, אלא בסצנת הפיק-אפ עצמה. "כשיצאתי עם נשים בהדרכות של מאמני דייטינג הרגשתי שחסרה לי ההיכרות בדייט", הוא מספר, "מאמנים מלמדים איך להתחיל עם בחורה אבל לא איך להמשיך, איך לגשת ולגרום לה לתת מספר טלפון – אבל לא את השלב הבא. בשלב הבא גברים נכשלים: הם מפוצצים לה את הטלפון בהודעות, מתקשרים אל הבחורה כל חמש דקות. היו אצלנו בסימולציות גם גברים בני שלושים וארבעים שהיו להם הרבה בנות זוג, ועדיין הם עושים המון טעויות. הרבה גברים מתביישים להודות שהם לא טובים בזה. בתחילת המחקר לקראת פתיחת העסק פתחנו פרופיל עבור עירית באתר היכרויות מסוים. היא קיבלה 20,000 לייקים, והתחלנו לדבר איתם. ראינו שהרוב הגדול באמת לא יודעים להתכתב. זה הזוי"

עירית וצחי. צילום: באדיבות המצולמים

"יש הרבה דעות קדומות על הנושא הזה, בעיקר מבחורות", אומרת עירית, נשים חושבות על מה היה פעם, כשאמנות הפיתוי הייתה קיצונית ופגעה בנשים. אבל היום אני רואה כמה זה עוזר לאנשים. כשאנחנו מצלמים תמונות של לקוחות שלנו לאתרי היכרויות, אנחנו עובדים עם פלטפורמה שבה נשים יכולות לדרג את התמונות שהעלינו. כמו סקר שוק. אנחנו יודעים בזכות זה באופן מדויק שתמונה יותר טובה – עובדת. התחום הזה צריך לקבל יותר במה והבנה".

מאיפה הגיעה הבחירה לשים את עירית בפרונט?
עירית: "אישה בפרונט זה מקדם את העסק. אם הוא היה מפורסם כעסק שמנוהל על ידי גברים, היה יכול להיות חשש שמדובר במשהו שוביניסטי. אבל כמובן שכתבנו בעמוד שאני לא מנהלת אותו לבד. גבר שבא לחפש עזרה מקבל אצלנו חוות דעת גם מאישה וגם מגבר, וככה אנחנו מאמינים שאין סכנה למסרים לא מכבדים כלפי נשים".

מה כוללת סימולציית הדייטים אצלכם?
עירית: "צחי שם על הלקוח ועליי מיקרופונים, מצלם מרחוק, ומהשנייה הראשונה של הפגישה אני מתנהגת כאילו זה דייט אמיתי שנמשך בין שעה לשעתיים. הכול מצולם, אנחנו מנתחים הכול, עד הפרטים הכי קטנים ומהדייט הזה מיוצר דו"ח ארוך מאוד: אילו שאלות שאלתי את הלקוח? איך הוא ענה? איך הוא התנהג בדייט? הוא היה רגוע או לחוץ? הוא הוביל או לא? מהם נושאי השיחה שלו? כמעט כל שנייה מתועדת". 

צחי: "יש לעירית אוזנייה באוזן, כך שאני יכול להתערב ולומר לה לשאול אותו משהו ספציפי כדי לדייק את הדו"ח. על הדו"חות האלה עוברים מאמני דייטים ותיקים מאוד בארץ שעובדים איתנו בשיתוף פעולה. יחד איתם אנחנו מגבשים חוות דעת שנובעת מהדו"ח ואותה אנחנו מעבירים ללקוח".

איך אתם מודדים הצלחה?
עירית: "אם הוא מתלבט הרבה לקראת מענה על שאלה, מדבר יותר מדי ולא נותן לאישה לדבר, אם הוא קוטע אותי – אלו בעיות. בנוסף, נרצה לראות אם הוא מתנהג כמו ג'נטלמן, באופן מידתי כמובן, כי יש נשים שפחות אוהבות שבנים משקיעים בהן יותר מדי. האם שפת הגוף שלו במהלך הדייט מאפשרת לי להתחבר אליו, האם הוא חותר למגע בינינו, מחזיק את היד שלי וכו'. הרבה גברים חושבים למשל, שדיבור בלתי פוסק הוא טוב, שאם נישאר בבית הקפה לנצח זה אומר שהיה דייט מצוין. זו לא האמת, הכול תלוי בנושא השיחה. אם אין בדייט משהו מעבר יהיה לה קל בהרבה לפסול את הפרטנר ולהמשיך למישהו אחר". 

שברה את האינטרנט? עירית דייטינג. צילום: צילום מסך

מה הכוונה לחותר למגע? את נותנת להם לגעת בך?
עירית: "במהלך הדייט הלקוח יכול לנסות 'לחתור למגע' אם הוא מרגיש שזה הזמן המתאים. זה אומר מגע ביד, בכתף, או במותן, וממש לא במקומות אינטימיים. ניתן גם לנסות להגיע לנשיקה, מה שאומר לנסות להתקרב לשפתיים שלי, אבל לא להגיע לנשיקה באמת. אם הלקוח מנסה לחתור למגע בלי שהוא הצליח לייצר מספיק חיבור ומשיכה, זו נקודה לרעה שתצויין בדו"ח".

ומה הלאה? איך אתם מוודאים הצלחה לטווח הארוך?
צחי: "גם אחרי צילומים לאתרי היכרויות וגם אחרי דייט סימולציה, יש לנו 60 ימים של תמיכה, בהם הלקוח יכול לשאול אותנו כל שאלה.יש לנו כבר 20 לקוחות וכולם הראו שיפור משמעותי בתקשורת שלהם עם נשים, גם הבחורים שהצטלמו אצלנו, שירות אחר מהדייט הלימודי, קיבלו הרבה יותר התאמות אחרי שהחליפו את התמונות שלהם באתר ההיכרויות".

אתם לא חושבים שזה בסך הכל פלסטר? שמה שבאמת יגרום לגברים להצליח עם נשים זו עבודה פנימית עמוקה יותר?
צחי: "שתי התשובות נכונות. אנחנו עוד לומדים ומתכננים להכניס שיעורים בנושא של שיפור ביטחון עצמי והתפתחות אישית בהמשך. כשאנחנו מלמדים תקשורת עם נשים אונליין או תקשורת בדייטים, זה מצריך עבודה על ביטחון עצמי והתמודדות עם דחייה, אבל לא פתרון מהשורש. בנוסף, הרבה מהגברים שמגיעים אלינו הם לא חסרי ביטחון, אלא פשוט צריכים לעבוד על מיומנויות התקשורת שלהם. אם יש לי מיומנויות וידע איך להתכתב ואיך לתקשר בסיטואציה אחד על אחת, אני אצא ליותר דייטים והביטחון העצמי שלי יעלה. שיטה קלאסית בעולם אימון הדייטינג היא לצאת לרחוב ולשאול אנשים מה השעה. גם גברים וגם נשים. אתה מתחיל לדבר עם אנשים ומפתח ככה ביטחון עצמי, על זה נבנית ההתנהלות בדייטים".

איך התמודדתם עם הויראליות התקשורתית, וגם הפרודיות, כשפרסמתם את השירות שלכם?
עירית: "את יודעת מה אומרים, כל פרסום הוא פרסום טוב. גם אם צחקנו עלינו, אנשים שבאמת היו צריכים את זה הגיעו אלינו ועזרנו להם".

צחי: "עירית היא בחורה מאוד אטרקטיבית והמודעה הזו הייתה שנויה במחלוקת, אבל זה התפוצץ בכל הרשתות. זה היה שיווק מעולה, אנחנו גאים בבחירה הזו". 

איך הולך לכם היום, שלושה חודשים אחרי הפתיחה?
צחי: "יש לנו כמה עשרות לקוחות וממשיכים להירשם לשירותים שלנו. אנחנו עדיין השירות הכי זול בתחום, וזה משום שאנחנו רוצים שיותר אנשים יתנסו ויראו שזה יכול לעבוד ולהצליח עבורם".

ולא פחות חשוב, איך זה מרגיש להיות בן הזוג של הפנים של "עירית דייטינג"?
צחי: "מתחילים איתה כל יום 10-20 גברים ברשתות החברתיות. בהתחלה זו הייתה הרגשה קצת מוזרה לראות אותה עם אחרים בסימולציה, אבל יש בינינו אהבה גדולה ואני סומך עליה. עם הזמן התרגלתי".