חטיפה ולידה בגיל 14: הסיפור המטורף של נציגת קפריסין
טמטה גודואדזה גדלה בגאוגרגיה, נחטפה על ידי החבר שלה, נכנסה להריון בגיל 14, עברה ליוון, התמודדה בריאליטי והפכה לכוכבת. עכשיו היא נציגת קפריסין לאירוויזיון
צהרי היום בלובי של מלון מפונפן סמוך לתל אביב. באיחור אופנתי, מגפיים מוזהבות, קארה בלונדיני בוהק, שמלה לבנה הדוקה וענק זהב עם גדילים שלא יביישו שנדליר, טופפת על עקביה טמטה גודואדזה, נציגת קפריסין לאירוויזיון 2019 ואחת הדמויות המסקרנות בו. ההייפ סביבה התחיל ביוון ובקפריסין בעקבות סיפור חייה המטורף, המשיך בזכות קולה הנדיר והתפשט לשאר הגלובוס עם דירוגה בצמרת טבלאות ההימורים לאירוויזיון. מי שהכיר אותה אי אז בגאורגיה כהריונית קשת יום בת 14, ודאי לא תיאר לעצמו שתופיע בסוף שנות השלושים לחייה בגרסת ההוט-קוטור הנוכחית, כשמאחוריה ארבעה אלבומים ושירים שכבשו את מצעדי הפזמונים. אני שואלת אותה לשלומה, והיא עונה לי בקול נמוך וישיר שמפתיע אותי, "אני תשושה מחזרות של 12 שעות וארגונים, אבל אני בסדר".
בעוד שבוע מהיום האירוויזיון בתל אביב. מה תעשי עד אז?
"ראיונות, קידומים… לא יהיה לי זמן לשבת על החוף, אבל אני תמיד אומרת שכשאהיה מבוגרת יותר יהיה לי זמן לנוח. אז כל עוד אני צעירה, לא אבזבז זמן על לחשוב שהייתי רוצה לישון. אני תמיד עייפה אבל תמיד גם מתרגשת שאני עושה דברים שאני אוהבת, ההתרגשות גדולה מהכל".
בכל מילה וחיוך טמטה משדרת נונשלנטיות אופטימית שעומדת בניגוד לסיפור החיים המטלטל שלה. הקלילות שבה היא לוקחת את עצמה נובעת, כנראה, מכך שגוללה את סיפורה בכל כך הרבה ראיונות עד שהוא נשחק בפיה, אבל זו לא הסיבה היחידה. נדמה שיש שם שמחה פנימית אמיתית. "כשאני מספרת את הסיפור שלי, מבינים שהוא לא אפל בכלל. אם משווים את חיי בין 20 שנה אחורה לעכשיו רואים שאלה חיים שונים לגמרי, אדם שונה לגמרי. זו הסיבה שאני מספרת את הסיפור שלי, לא לדכא, אלא לשמח".
"הוא שכנע אותי להיכנס למכונית כדי לדבר בצורה נורמלית, וברגע שנכנסתי התחלתי לבכות, כי הבנתי שהוא וחבריו לא עומדים לעצור בשום מקום ולהוריד אותי"
בקצרה: טמטה גודואדזה נולדה בשנת 81׳ אל המציאות הסוציו אקונומית האכזרית של גיאורגיה. שם גדלה עם אמה, שפירנסה את שתיהן לבד בדירת 24 מ"ר מרובע. הן התנהלו בנינוחות יחסית עד שהגיעה גודואדזה לגיל 14, אז התרחשה תפנית שישנתה את חייה. "מדברים על זה שנחטפתי אבל זו לא הייתה חטיפה, זה סיפור מורכב יותר", מנסה להרגיע אותי טמטה. "הכרנו זה את זו, הוא היה מאוהב בי. הייתי בת 14, הוא היה בן 16. הוא גם היה ילד".
ובכל זאת: מה?!
"בואי ניקח את זה צעד אחר צעד. היינו ידידים, הוא התאהב, אני לא רציתי אותו. אמא שלי הבינה שהוא מאוהב ואמרה, 'אם אתם מאוהבים זה בסדר, אבל לאט לאט, תרגעו'. הוא לקח את זה קשה מאוד, ואמר לי "אמא שלך לא רוצה שנתראה יותר".
את מציגה את זה בצורה משעשעת למדי.
"ברור. עכשיו, הוא התחיל לדבר איתי ואמר לי שהוא רוצה שנשוחח במקום שקט. זה היה אקט מטופש וילדותי. הוא שכנע אותי להיכנס למכונית כדי לדבר בצורה נורמלית, וברגע שנכנסתי התחלתי לבכות, כי הבנתי שהוא וחבריו לא עומדים לעצור בשום מקום ולהוריד אותי. הגענו לבית של חברים שלו. לא חזרתי הביתה. גאורגיה מדינה קטנה, כולם הבינו מה קורה ומצאו אותנו. אמא שלי התחננה שאחזור הביתה, אבל אחרי זה לא רציתי לחזור. בגאורגיה זה נחשב רע מאוד לאבד את הבתולים לפני חתונה, בלי קשר לגיל, והסתובבו עליי שמועות. ידעתי שאם אחזור הביתה יצביעו עליי, לכן התחתני איתו ונשארתי איתו שש שנים. אבל אל תסתכלי עליי במבט עצוב כזה, יש לי את אנני שלי".
כך קרה שילדת בת לפני גיל חמש עשרה. היה רגע שאמרת, "אני לא מאמינה שיש לי ילדה בגיל כל כך צעיר"?
"לא. מהרגע שנכנסתי להריון, הייתי אמא שלה".
אמא שלך בטח נבהלה.
"זאת לא הייתה סיטואציה נורמלית כמובן, אבל הייתי הרבה יותר עצמאית מבת 14 טיפוסית, וברגע שאת יולדת את נעשית מבוגרת יותר מידית. גידלתי אותה בעצמי ואני שמחה על זה. אנשים מזדעזעים, כי כביכול פספסתי את השנים הכי טובות בחיי. אבל כפי שאני רואה את זה, בחיים מפסידים משהו ומרוויחים משהו. כשהיא הגיעה לגיל שנתיים, שמתי אותה בפעוטון ויכולתי לחזור ללמוד".
מצאת זמן בין לימודים לאמהות לפתח קריירת שירה?
"לא, לא יכולתי, אבל ברגע שהיה לנו חשמל בבית הייתי מדליקה את הרדיו ושרה. שרתי כי אהבתי לשיר. עד גיל 14 הייתי מתאמנת באופן מקצועי יותר, הלכתי למקהלה, השתתפתי בשיעורי מוזיקה, מגיל 14 עד 22 הייתי פשוט עושה כיף עם שירים בבית".
בזמן הזה, למיטב הבנתי, גם נגמרו הנישואים שלכם.
"בגיל 20 חשבתי לעצמי שלא נולדתי בשביל לשבת בבית ולעשות את כל הדברים של ה"אישה". החלטתי להתגרש. זה לא היה קל כי הוא היה עדיין מאוהב, אבל הכל הלך בסדר והחלטתי לבקר את אמא שלי, שעברה אז לגור ביוון. לא התכוונתי להישאר שם, אבל אמא שלי עבדה קשה ודאגה לנו, לי ולילדונת. היא התעקשה שלא אקרע את עצמי כמוה.
"אחרי שנה וחצי אמא סיפרה לי ששמעה על אודישנים לתכנית בשם 'גריק איידול'. היא שמעה על זה כי הייתה מנקה בביתו של מפיק התכנית. אמרתי, 'נו, אמא, אני סתם אתאכזב, אני לא מבינה את השפה ולא את התרבות'. בסוף הלכתי לאודישן, ועברתי, ועברתי, ועברתי ועברתי והגעתי לטופ 10. זה נתן לי המון מוטיבציה, והתחלתי ללמוד יוונית. סיימתי במקום שני, וזו הייתה ההתחלה".
מתי נעשה החיבור שלך עם פופ ועם הסטייל שלך כפי שהוא עכשיו?
"בחיים לא הייתי זמרת פופ גנרית, תמיד קצת משוגעת. אהבתי לבטא את עצמי בלבוש ובשירה והפופ פשוט התחבר לזה".
הקליפים שלך הציפו בראש שלי את השם ליידי גאגא.
"אני רחוקה ממנה, היא בטופ של הטופ. אבל כן הייתי משוגעת מהתחלה, אולי קצת בגלל אמא שלי. בין כל העבודות שלה היא הייתה מתפרנסת גם מתפירת תלבושות. כל פעם שהייתה מסיבה בבית ספר אמא שלי רצתה שאיראה שונה ותפרה לי משהו מיוחד. כך שלא לקח הרבה זמן לחשוב על הסטייל שלי, זה היה שם. אני לא אוהבת ללכת על בטוח, אני אוהבת ללבוש דברים שאף אחד לא יצליח לחקות".
השנה קפריסין מגישה לאירוויזיון את אחיו התאום של פוואגו (השיר של קפריסין לשנת 2018 שהגיע למקום השני), השיר "ריפליי" שנכתב על ידי אותו כותב וזכה לאפקטים מוזיקליים כמעט זהים. הקפריסאים הבינו שנוסחה עובדת לא צריך להחליף, ואפשר להבין אותם; הם היו זוכים בשנה שעברה אלמלא הגיישה הישראלית המטורפת שצצה להם בדרך. אף על פי כן, השנה דורגה קפריסין במקום השישי בטבלאות ההימורים, שזה לא רע, אבל מאכזב באופן יחסי.
נראה שיש לך הצלחה בטוחה בקהילת הגייז, מה שאומר סיכויים גבוהים במיוחד באירוויזיון.
"אני מקבלת המון תמיכה מהקהילה הגאה. למען האמת, לא הכרתי הומואים בגאורגיה. מן הסתם היו, אבל אף אחד לא ידע עליהם, כך שלא ידעתי מה הם אוהבים ומה לא. הם אלה שהסבירו לי שאוהבים אותי כי אני צבעונית ומופרעת. אני אוהבת להכניס צבעים בהירים לחיי".
בצד השמחה והגאווה, יש גם חשש לקראת האירוע הגדול?
"אני לא רואה סיבה להפוך את ההזדמנות הזאת, את הדבר הבהיר הזה לחשוך. אין לי מושג מה קורה בטבלאות ההימורים, אני לא מסתכלת. בעצם לאף אחד אין מושג מה יקרה, הכל השערות. לא חושבת שצריך להיצמד למה שאנשים אומרים. אעשה את הכי טוב שלי, ונראה מה יקרה".
בהתחשב ברף הגבוה שהציבה קפריסין בשנה שעברה, הסכמתה של טמטה להשתתף בתחרות איננה מובנת מאליה. "כשהציעו לי להתמודד חשבו שאסרב, כי אחרי ההצלחה של שנה שעברה כולם מפחדים לאכזב. אמרתי, 'אין פאקינג מצב׳. זאת הזדמנות ענקית. אם הייתי מסרבת, יכול להיות שהייתי מחכה בבית עוד עשר שנים להזדמנות נוספת'. בכל מקרה, גם אם אזכה וגם אם אפסיד זה לא יהפוך אותי לזמרת טובה יותר או פחות ביום שלאחר מכן. אם אצליח לגרום גאווה לאנשים שהקיפו אותי בשנים האחרונות – אמא שלי, החברים שלי – עשיתי את שלי".
בשנה שעברה הוצע לגודואדזה להתמודד עם "פוואגו". "אנשים שואלים אותי אם אני מתחרטת שלא הסכמתי להצעה, אבל אני אומרת שאי אפשר לדעת"
מאז פתחה בקריירת הפופ שלה תמיד חלמה גודואדזה להופיע באירוויזיון, אבל עיסוקיה הרבים מנעו ממנה. "הופעתי במחזות זמר, שפטתי ב'אקס פקטור יוון' וגם בגאורגיה. אחרי שהם היו שופטים אותי, חזרתי לשפוט אותם", היא עוקצת בחיוך. "סתם, אני צוחקת. הייתה לי ילדות קשה שם, אבל יש לי המון הערכה לגיאורגיה היום. המצב שם שונה לגמרי".
למעשה, זוהי לא הפעם הראשונה שמציעים לה להשתתף באירוויזיון: בשנה שעברה הוצע לגודואדזה להתמודד עם "פוואגו". "אנשים שואלים אותי אם אני מתחרטת שלא הסכמתי להצעה, אבל אני אומרת שאי אפשר לדעת. יכול להיות שאם זו הייתי אני שמופיעה שם – הייתי מגיעה למקום אחרון. אז אני לא מתחרטת, ואלני (אלני פוריירה, הנציגה שנה שעברה – א"ס) הייתה מעולה".
אלני חזרה להופיע כאן מול הצופים שהתאהבו בה באירוויזיון, ואם לשפוט לפי זה, סביר להניח שגם לך יחכה כאן קהל אוהד.
"הלוואי. בחיים לא תיארתי לעצמי שאופיע במקום ענק מול כל כך הרבה קהל שצורח מהתרגשות. לא היה לי מושג שכל כך הרבה אנשים צופים באירוויזיון. תמיד אני רוצה עוד ועוד, תמיד אני רוצה להשתפר, אבל עכשיו זה חלום שמתגשם. תחשבי על מאיפה באתי, ואיפה אני היום. זה מוכיח לי שהכל בראש".
