הסיפור של אמנדה נוקס הוא באמת בלתי ייאמן, אבל גם מטעה
בשונה מסדרות אחרות המבוססות על סיפור אמיתי, "הסיפור הבלתי ייאמן של אמנדה נוקס" (דיסני+) מנסה להביא אותה בטוויסט מפתיע - אבל כשהסיפור האמיתי כה פסיכי, כל המוסיף גורע
אנחנו אוהבים סיפורי רצח. הם מעניינים, אלימים כשהם ממש טובים, הם מצליחים לייצר גם מחשבות ותהיות סביב נושאים מהפינות האפלות של האנושות. ב-"הסיפור הבלתי ייאמן של אמנדה נוקס" החדשה של דיסני+ יש לא מעט מזה, עם סיפור באמת לא יאומן (אך אמיתי לגמרי) על צעירה אמריקנית שהסתבכה עד מעל לראש בפרשת הרצח של שותפתה לדירה באיטליה. הלוקיישן מצוין, הסיפור מועבר באופן ייחודי, הדיאלוגים מצוינים – רק חבל שהסדרה לא לגמרי יודע איפה לשים את הדגש.
>> סדרה לאמיצות: הקומדיה המרירה והמעולה שלכן חזרה – ועוד 11 המלצות צפייה חמות
הסדרה עוקבת אחר אמנדה נוקס, צעירה מסיאטל שיוצאת לשנת לימודים באיטליה. והיא אמנם מצליחה להסתדר באיטליה על דירת שותפות, עבודה ואפילו בן זוג איטלקי בשם רפאל, אבל מתקשה להשתלב בסביבה האירופאית, ונשארת בעמדת העוף המוזר. התכונה הזו באה לעוכרה כאשר בוקר אחד היא חוזרת לדירת השותפות, ומוצאת מעט דם במקלחת, וגוש ענק של חרא באסלה, אך אף שותפה לא בבית. רק כשהמשטרה מגיעה מתגלה הנורא מכל – מרדית' שותפתה נרצחה. אך אמנדה לא מגיבה לרצח כפי האיטלקים מצפים – היא לא מתפרקת מבכי או יוצאת מהכלים, אלא עומד מחוץ לזירת הרצח, מנשקת את בן זוגה. ההתנהגות שלה, ופערי השפה, מעוררים את החשד אצל השוטרים המקומיים, ואמנדה מוצאת את עצמה כחשודה המרכזית, בדרך להילחם במערכת קרה ואכזרית, גם אם צודקת בכוונותיה הכנות לפתור את הרצח.
הקאסט עצמו כולל לא מעט שחקנים מעולים, כולל גרייס ואן פאטן ("מבוסס על שקרים") שמגלמת את אמנדה, ופרנצ׳סקו אקוורולי ("סובורה") בתפקיד התובע. הסיפור שבלב הסדרה בוחן ברצינות כמה מהר חיים של בן אדם יכול להשתבש, אך הסדרה מצליחה להביא את הצופה גם לנקודת מבט שמבינה את התובע, למרות שהוא בבירור טועה. גם אני הייתי מתחיל לחשוד בצעירה האמריקנית שמתנהגת יותר מדי בנונשלנטיות ביחס לרצח שהתרחש בדירה שלה. גם אלמנט ההזדהות עם התובע, כולל פלאשבק לילדותו האיטלקית, גורם לכך שתרצו מאוד שהוא יצליח, במקביל לרצון שאמנדה תזכה לצדק, כי היא חפה מפשע – למרות שהסדרה מנסה לטשטש זאת ככל האפשר.
לאורך פרקי הסדרה, דמותה של אמנדה שותלת רמזים שאמורים, כביכול, לשחק בראשו של הצופה – קריצה שובבה כאן, חיוך זדוני שם, והופ, גם אתם חושדים. וזה נכון שלא מדובר בסיפור עלום – מי שזוכר את האירוע המקורי מהעשור הראשון למילניום, או ראה את אחד התכנים התיעודיים, או אפילו קרא את הסיפור המלא בוויקיפדיה כבר יודע מה קורה בסוף. אז למה יוצרת הסדרה קיי.ג'יי סטיינברג מתעקשת לשים דגש על טשטוש האמת? לא ברור, אבל זה בהחלט לא מה שמעניין בסיפור של אמנדה נוקס.
זה היה יכול לקרות לכל אחד. החיים של נוקס נהרסו נטו כי היא היתה במדינה אחרת, בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון, מבלי לדבר את השפה ומבלי לבקש עורך דין. מה שמעניין בסיפור הזה הוא העובדה שצעירה שהגיעה למדינה זרה, דג מחוץ למים מאין כמוהו, עליה נגזר למחוק 4 שנים מהחיים. והסיפור לא צריך יותר מזה. כל הרמיזות שאולי היא בכל זאת רצחה את השותף שלה מיותרות לגמרי. למעשה, אם כבר, הסיפור היה מעניין יותר בלעדיהם, במיוחד בזכות האופן בו הוא מסופר – דרך קטעי קריינות של דמותה כמספרת כל יודעת, לאורך חלק גדול מהסדרה. זה מספק פן סיפורי, וכשזה מגיע עם פסקול נהדר וצילום מעולה (בעיקר כי איטליה, מה לעשות, היא מקום פוטוגני), מקבלים יצירה שהיא כיף גדול.
"הסיפור הבלתי ייאמן של אמנדה נוקס" הוא לא סיפור שצריך לשפוט אותו על פי שחור או לבן. מדובר בסדרה מצוינת שיש בה הכל – צילום, קאסט מוכשר, דיאלוגים טובים ותמונה קורעת לב של צעירה שעולמה חרב עליה ברגע – אך מצד שני, נוצרה על ידי אנשים שלא ידעו על מה לשים דגש, ואיזה אלמנטים לחזק. הנופים של איטליה והאווירה הסיפורית באמצעות קריינות בהחלט נותנים לה עוד כמה נקודות בונוס, ואני בהחלט שמח לראות שגם בעידן של היום – בו אנחנו רואים כל כך הרבה שיבוטים של סיפורים מסוג "מבוסס על סיפור אמיתי" – אנחנו מקבלים עיבוד שעדיין מחפש לעשות דברים חדשים, ולאתגר את גבולות הז'אנר.
"הסיפור הבלתי ייאמן של אמנדה נוקס", דיסני+, פרק חדש מדי יום חמישי