הסולו של הקָצב

אל הבמה במועדון הבארבי התל אביבי עולה זמר מבויש, בעל שיער בהיר המגיע כמעט לכתפיו וגוף צנום. הוא מתיישב על כיסא בקדמת הבמה ולוקח את אחת משלוש הגיטרות הממתינות לו ומתחיל לפרוט.

הפריטה שלו מדהימה ואפילו מהפנטת. האצבעות שלו מלטפות ללא מאמץ את המיתרים והגיטרה מפיקה צלילים שנוגעים ללב, עוד לפני שהוא מתחיל לשיר. כשזה קורה השילוב מדהים. קולו צלול ומלטף, עדין ועוצמתי כאחד ופריטת הגיטרה משלימות אותו לכדי שלמות. הוא שר באנגלית ("כי זה פשוט מתאים לי כרגע"), ולמרות שהיו כמה מילים שקצת פספסתי זה לא גרע מההנאה שלי מהשירה (העוסקת באהבה, בחיים וכדו') ומטכניקת הנגינה שלו, המושפעות מאליוט סמית', ניק דרייק וג'וני מיטשל.

הזמר הזה הוא עמית ארז, אמן אינדי צעיר ששר, כותב ומלחין, ואם עדיין לא הכרתם אותו – כדאי שתכירו, ויפה שעה אחת קודם. ארז הוא דמות מוכרת ומוערכת בסצנת המוסיקה האלטרנטיבית, גם כגיטריסט להקת 'איטליז' וגם כאמן סולו. אין ספק כי הוא מהווה אלטרנטיבה משובחת בים האמנים לרגע, ולמרות שזו היתה הפעם הראשונה בה התוודעתי לשיריו, התאהבתי (ורצתי לקנות אלבום שלו).

לאחר כמה שירים שבהם ריגש ארז את הקהל בשירתו ובפריטתו, עלו הנגנים הנוספים: רן יורגנסון על התופים וקולות הרקע, דודי ברקת על הבס ואדם שפלן ואור בהיר על הגיטרות החשמליות (השניים האחרונים הם גם חבריו של ארז ללהקת 'אטליז'). ההופעה עם ההרכב מטריפה ומשלבת רוק כבד, פופ, בוסה נובה ועוד. כמעט כל שיר מתחיל בקטע סולו נגינה ושירה קצר של ארז, מה שמוכיח, שוב, שהוא נשמע טוב עם ההרכב שאיתו, אך נשמע טוב גם לבד.



עמית ארז הוא דמות מוכרת ומוערכת בסצנת המוסיקה האלטרנטיבית

עמית ארז הוא אמן שכדאי לתת לו הזדמנות ולקפוץ להופעה שלו, גם אם אתם לא מכירים אותו. אני יכולה להבטיח לכם שברגע שתשמעו אותו – תתאהבו. במלודיות המרגשות שלו, בפריטה המדהימה שלו על הגיטרה או בשירים האנרגטיים יותר שלו. רק תבחרו.

יש בארז משהו כן. ההתרגשות אמיתית, היצירה אמיתית, הקול אמיתי, והשירה באנגלית אינה מגיעה ממקום של פוזה (כפי שרבים מחובבי המיינסטרים היו חושבים) – פשוט יש דברים שבאנגלית נשמעים יותר טוב.

אלבום הבכורה של עמית ארז (שלא בהקלטה ביתית) יצא תחת הלייבל "אנובה מיוזיק" (Anova), המייצג ומטפח אמנים בתחילת דרכם מתחום מוסיקת רוק ופולק אלטרנטיבית/עצמאית. אלה בדרך-כלל אמנים לא מוכרים, שלא מתחילים מיד למכור אלפי עותקים – מה שלא גורם ללייבלים גדולים לרדוף אחריהם. מטרתו העיקרית של הלייבל אינה מטרת רווח, וכל מה שהם רוצים הוא לקחת את האמנים הצעירים והמוכשרים ולתת להם דחיפה קלה אל עבר ההצלחה ואל תודעת הציבור בארץ ובעולם. בין האמנים שלהם תוכלו למצוא שמות מוכרים יותר ומוכרים פחות, בהם רוקפור, אטליז, נועה בביוף ועוד. עם אג'נדה כזו ואמנים כאלה, אין ספק כי אנובה מבצעים שליחות חשובה בהבאת מוסיקה איכותית וקצת אחרת אל קדמת הבמה.