הנשים שעומדות מאחורי מאגר התוקפים בישראל

אלון קסטיאל בבית המשפט | צילום: פלאש 90
אלון קסטיאל בבית המשפט | צילום: פלאש 90

אלון קסטיאל הורשע היום על ידי בית המשפט בשורת עבירות מין נגד ארבע נשים, ונשלח ל-4 שנות מאסר ותשעה חודשים. חזרנו לשתי הנשים האמיצות שבזכותן התפוצצה הפרשה, ושמענו מהן על המיזם שמצליב עדויות בעילום שם כדי לאתר תוקפים

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"קצת אחרי שהשופט נסים ישעיה אמר שיש 'בנות שנהנות מאונס', הרבה נשים התחילו לכתוב על התקיפות המיניות שעברו. ראיתי שאין מקום שמאגד את כל העדויות, ומראה כמה מקרים כאלה יש", מסבירה גל שרגיל (33), עורכת דין מראש פינה, את הסיבות שהביאו אותה ואת שותפתה שלומית הברון להקים את "אחת מתוך אחת" – עמותה שפועלת נגד אלימות מינית כבר כשלוש שנים ומתפעלת עמוד פייסבוק גדוש עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות מינית.

על רקע החששות הרבים והמובנים להתלונן על אלימות מינית והחתירה של הפרקליטות להעדיף עסקאות טיעון נולד לפני כמה חודשים המיזם האחרון של "אחת מתוך אחת": מאגר תוקפים מינית שמבוסס על הצלבות בין עדויות של נשים. נשים שהותקפו יכולות לפנות למאגר באמצעות טופס מאובטח ולמסור עדות. אם שרגיל מאתרת שנשים שונות מדווחות על אותו תוקף, היא פונה אליהן ומיידעת אותן שאישה נוספת דיווחה עליו, תוך שהיא נמנעת מתיאום עדויות פלילי.

איך מגיבות נשים כשאת מיידעת אותן שהתוקף שלהן פגע גם באחרות?

"בינתיים הרוב הרגישו בעיקר הקלה שהן לא היחידות שהותקפו. הרבה נשים רוצות לצעוק מי פגע בהן ולא יכולות, כי זה עלול להיחשב לשון הרע. אז גם רק השליחה של השם למאגר איכשהו עוזרת להן לצעוק את זה".

לדברי שרגיל, כשנשים מתלוננות במשטרה, לרוב לא יוצא מזה כלום. "לפי המשפט הפלילי, המדינה צריכה להוכיח שהתוקף היה מודע לזה שהמתלוננת לא הסכימה".

כמו בפרשת תא"ל אופק בוכריס.

"בדיוק. במקרה כזה רוב התוקפים משתמשים בהגנת 'טעות במצב הדברים'. בדרך כלל אונס זה רק בין התוקף לנפגעת, בלי עדים, ואז יש קושי להוכיח שהוא לא היה מודע לזה שהיא לא הסכימה. יש כאן בעיה של ניסוח ומדיניות. הפסיקה כן נתנה כלים להתמודד עם זה אבל הפרקליטות לא כל כך רוצה".

נכון להיום כולל המאגר כ־1,000 שמות. מספר ההצלבות אינו גבוה ועומד על עשרה. אחד המקרים הגיע לבית המשפט, השני הוא פרשת אלון קסטיאל. "השם של קסטיאל הגיע אלינו עוד לפני המאגר הזה, לפני שנה וחצי־שנתיים, כשכל פעם נוספה עוד עדות נגדו. ובסופו של דבר קישרנו בין הנפגעות לתקשורת".

שלומית (משמאל) וגל | צילום: עופר קידר
שלומית (משמאל) וגל | צילום: עופר קידר

 

אין בעיה חוקית עם המאגר?

"לא, כי אני לא עושה עם זה כלום אם הן לא הולכות למשטרה להגיש תלונה".

ומבחינה מוסרית? אתן עושות רשימה שחורה.

"הרעיון שלנו הוא לא לעשות רשימה שחורה, אלא רק שברגע שיש הצלבה זה מחזק את הסיכויים של התלונה".

יש פרופיל מסוים לגברים שנכנסים למאגר?

"ממש כולם – כל המקצועות, העדות, הדתות. יש לנו הרבה רופאים. אבל כל מקצוע שתעלי על רוחך – קרוב לוודאי שנמצא במאגר, אולי באמת חוץ מראש הממשלה ונשיא המדינה".

מישהו מהמשטרה אי פעם דיבר אתכן?

"לא, וזה רק מראה כמה הבעיה היא אצלם".

ניתן למסור עדות דרך המאגר המאובטח