הנשים המוסלמיות שתומכות בישראל: "העולם חייב להתעורר"

זה נראה כמו מחזה סוריאליסטי: קבוצת נשים מוסלמיות עם כיסוי ראש, עמדה במגרש משחקים עירוני במרכז העיר המטווחת שדרות, וחיבקה את מרב, דודתו של סהר ברוך, שנחטף מקיבוץ בארי לעזה על ידי חמאס בשבעה באוקטובר. הן שמעו ממנה על אודות סיפור החטיפה של סהר, ועל אחיו עידן, שנרצח לאחר שקפץ מחלון הממ"ד בניסיון להימלט מתופת הרימונים שנזרקו לעברו.

>> פעילת השלום הישראלית-פלסטינית סאלי עבד: "חמאס הוא אסון לעם הפלסטיני"

בתוכנית המקורית, קבוצת הנשים תכננה לבקר בקיבוץ בארי, או אם לדייק, מה שנשאר ממנו, כדי לראות מקרוב את גודל הזוועה שביצעו המחבלים השטניים במקום ובאנשיו. התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות קריסת הפסקת האש וחידוש הלחימה.

משלחת הנשים המוסלמיות עם דודתו של סהר ברוך שנחטף לעזה בשבעה באוקטובר | צילם: יואב לין

בעוד החבורה נמצאת בעיבורו של גן המשחקים לילדים – שבימים כתיקונם היה מלא בקולות צחוק – פילחה אזעקת צבע אדום את השקט העצוב ואת המועקה שעמדו בחלל האוויר. וכך, שש הנשים המוסלמיות שהגיעו לישראל כדי לחבק ולהביע זעזוע עמוק על אירועי המלחמה הקשים, חיפשו מקום להסתתר בו יחד עם מארחיהם הישראלים. כולם מצאו את עצמם מצטופפים מתחת למתקן ילדים צבעוני, עד יעבור זעם.

"תתחבאו ותשימו ידיים על הראש, כדי להגן על עצמכן", ביקשו מהם המארחים הישראלים. והנה לכן, עוד תמונת מלחמה. חברות המשלחת התארחו גם בביתה של רחל אדרי מאופקים, וראו את קירות המבנה המחוררים בעשרות כדורים – עדות אילמת למה שהתרחש במקום. רגע מרגש במיוחד היה כאשר נשות המשלחת ערכו יחד עם פעילי שלום מישראל תפילת שלום בין-דתית משותפת בביתה של אדרי.

קבוצת המוסלמיות הגיעה לישראל לביקור הבעת סולידריות ותמיכה בישראל, ובעיקר בנשות ישראל. המשתתפות במשלחת הן פעילות זכויות אדם וזכויות נשים, נשות חינוך ועורכות דין הפעילות בנושאי חופש ושוויון מגדרי. הזעזוע של מה שחוו כאן, ניכר בהן מן הרגע הראשון. הן התקשו לעכל את עוצמת האירועים בעדות בלתי מתפשרת פנים אל פנים. יש מהן שמתקשות לבטא בקול את הזעזוע העמוק, אבל ארשת פניהן מעידה בהן כאלף עדים את תחושותיהן הקשות. לאחר מכן, הן הביעו את עמדתן הבלתי מתפשרת ברשתות החברתיות.

אנילה עלי ומשלחת הנשים המוסלמיות שהגיעו לתמוך בישראל | צילם: יואב לין

בראש המשלחת עומדת אנילה עלי, בת 56, אם לשניים, שהיגרה מפקיסטן לארצות הברית בצעירותה. היא מורה לשעבר, וכיום פעילה חברתית ודיפלומטית, מנכ"לית AAMWEC, ארגון שקם כאלטרנטיבה לארגונים גבריים מוסלמים ותיקים ושמרניים, המקדם העצמה של נשים מוסלמיות ומחנך לסובלנות וכבוד הדדי בין בני הדתות השונות. התנועה שלה נחשבת לתנועת זכויות האזרח המוסלמית הגדולה ביותר, ובנוסף היא הקימה עמותה הדוגלת בחינוך בנות והעצמה נשית. הארגון חבר בקואליציה של מעל 750 ארגונים מרחבי העולם, שבה חברה גם התנועה למאבק באנטישמיות (CAM), שהזמינה את הקבוצה ואירחה אותה בישראל.

התנועה הוקמה בשנת 2019 והפכה לקול חדש ומוביל במאבק הבינלאומי בנגע החברתי העתיק ששמו אנטישמיות. בצד השתיקה הרועמת של ארגוני נשים ברחבי העולם, ונוכח זה שרק אחרי כמעט שישים יום הואיל ארגון הנשים של האו"ם לגנות את מעשי הטבח של חמאס, לא לפני שפתח את הידיעה בהבעת צער עמוק על חידוש הפעילות הצבאית בעזה – ביקור שכזה מהווה בהחלט נקודת אור מפתיעה.

"עצוב שהעולם נמנע מלהכיר בזה שנשים נאנסו על ידי החמאס רק כי הן ישראליות", אומרת עלי, "איך אפשר להיות אדישים ואיך אפשר שלא לבכות על הבנות שנאנסו על ידי הטרוריסטים. אני מאוד מזועזעת מהשתיקה של העולם על ההתעללות המינית שעברו הנשים הישראליות. זה מאוד מעציב אותי שהעולם נמנע מלהכיר בכך שנשים נאנסו, אי אפשר להיות אדישות מול הקורבנות. אי אפשר להיות סלקטיביים בתמיכה בקורבנות, ולתמוך רק בזכויות נשים שאינן ישראליות".

"אני לא מקבלת את זה שפעילי זכויות נשים עומדים מהצד כשזה נוגע לישראל, וזה רק מחדד אצלי את הצורך והרצון להיאבק על האמת", היא ממשיכה. "העולם חייב להתעורר ולהתנער מהצביעות, ללא כל קשר לעמדה פוליטית כזאת או אחרת. ארגוני הטרור מקדשים את המוות, מעודדים איסלמופוביה ואינם מייצגים את האסלאם", היא אומרת ומעבירה מסר חד וברור לאימהות הפלסטיניות: "אתן צריכות להפסיק לקדש את המוות ואת הג'יהאד ולחנך את הדור הצעיר לשאוף לשלום".

אגב, עלי ביקרה בישראל בפעם הראשונה לפני שנתיים, ואז אמרה כמנהיגה מוסלמית- אמריקאית: "אני גאה להיות חלק מה'נורמלי' החדש". היום היא אומרת: "לפני חמש שנים איזכור השם ישראל היה גורם להרמת גבה. היום אנחנו כאן, כמוסלמים-אמריקאים שמאמינים בדו קיום ובשלום, ובשביל לראות מה אנחנו יכולים לקחת חזרה לאמריקה ולמולדתי פקיסטן".

משלחת הנשים המוסלמיות בכותל | צילם: יואב לין

סשה רויטמן דרטווה, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, הקים לפני מספר שנים את מדור הניו מדיה בדובר צה"ל וניהל אותו במהלך מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן". הוא גם עמד בראש המאבק בדה לגיטימציה של ישראל בעולם במסגרת הקונגרס היהודי העולמי. הוא מודע היטב לחשיבות הביקור ולהשפעה הגדולה שלו בהיבט של ההסברה הבינלאומית. "נדרש אומץ יוצא דופן מצד מנהיגות מוסלמיות שבחרו להגיע לביקור הזדהות בישראל, ולקיים כאן סיורים שינגישו את הסיפור הישראלי בלי הפילטרים של התקשורת הבינלאומית", הוא אומר.

סוראייה דין, ילידת סרילנקה, מודה: "באתי להיות עדה ולראות מקרוב מה קורה, להפגין סולידריות ולהגיד ליהודים שאנחנו לצידם באהבה ודאגה. הייתה לי תקווה לגבי הקונפליקט אבל כשפגשתי ערבים-ישראלים ודיברתי איתם, ראיתי שאין אמון. כשיושבים במכונית רואים את הכל מסביב, אבל כשמסתכלים במראה הקטנה במכונית – רואים רק מאחור – וחבל שזה מה שרואים מכאן. אנחנו נשים ואנחנו אימהות שחושבות על ילדי העולם. אם ילד יהודי נפגע זה צריך לשבור את ליבן של כל האימהות, גם של הפלסטיניות".

את המשלחת ליוותה בביקורה בישראל תת אלוף במיל' סימה וואקנין-גיל, לשעבר קצינת מודיעין בחיל האוויר, הצנזורית הראשית בצה"ל ומנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים. היא גם ממקימות תנועת CAM למאבק באנטישמיות וחברה בבורד. היא מקדישה את זמנה ואת ניסיונה העשיר למאבק פרו-אקטיבי באנטישמיות, אחרי שלדבריה: "נחשפתי למימדי השנאה ליהודים ולישראל עד לרמה של סיכון של ממש לביטחון העם היהודי בארץ ובתפוצות. תופעה שהיה נדמה שפסה מעט מן העולם, אבל חוזרת במלוא עוצמתה בעשורים האחרונים".

אנילה עלי וסימה וואקנין-גיל שליוותה את משלחת הנשים המוסלמיות לישראל | צילם: יואב לין

על רוע הטרור של השבעה באוקטובר היא אומרת: "זהו אירוע הטרור והאנטישמיות הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה – אך כזה שלא פסח גם על בני העדות האחרות החיים בישראל – הבדואים והדרוזים למשל".

"חשוב לנו כארגון לפעול בכל הכוח להביא קולות מתונים לקדמת הבמה, במאבק ארוך השנים הזה בשנאת יהודים", היא ממשיכה, "הגעתה של המשלחת בימים אלה מעבירה מסר מהדהד, דווקא לאור שתיקתם הרועמת של ארגוני הנשים בעולם והאיחור הרב של ארגון נשות האו"ם".

"ימים אלה אינם קלים למי שבחרו לעמוד לצד ישראל באופן גלוי, תוך תשלום אישי כבד מאוד", היא מוסיפה, "על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנשים מוסלמיות, המנסות להציג את האמת אל מול גל הדיווחים הכוזבים, הבורות והשנאה שמאפיינים את הקהלים אליהן הן פונות. במאבקים חברתיים ופוליטיים, חשוב שקולן של נשים יישמע, שכן הוא מביא הסתכלות שונה על המציאות – כזו שתוביל להתנהלות מפוכחת, מכילה ומתונה. כזו שיכולה להגיע לקהלים רבים ולסתור במעט את ההקצנה הקיימת".

חברת המשלחת זאבה זובונסה, שגדלה בסרי לנקה, הודתה במהלך הביקור ברהט עם נשים מקומיות: "באתי הנה בשם הסולידריות. קשה לי מאוד להסביר איך אני מרגישה להיות כאן. דיברנו עם הרבה משפחות בדואיות מוסלמיות והבענו את תנחומינו". לרגע היא נשברת ומוחה דמעה. "אני מתנצלת שאני מאוד רגשנית כרגע, האסלאם לא סובל שום שנאה. עלינו להתמקד באהבה הדדית ובכבוד הדדי".

אנילה עלי סיכמה: "אף אחת מאיתנו לא תחזור בדיוק כפי שהגיעה לכאן".