הנוער העובד

אחרי שכל מחזורי הקייטנות הסתיימו, ואחרי שסבא וסבתא ביקשו בנימוס אתנחתה מהנכדים, עוברים לתוכנית ב': העסקת בני נוער שמחפשים עבודות מזדמנות לצורך הטיפול בילדים שלנו שעדיין חופשים בגדול.

הבחירה בבני נוער נפוצה בעיקר כי עלות העסקתם נמוכה יחסית. יורם בר-קובץ, רכז האיגוד המקצועי לנוער של "הסתדרות הנוער העובד והלומד", מסביר מה החוק מתיר ומה הוא אוסר במקרה שמחליטים להעסיק בני נוער.

וכן, אל תתפלאו, זה מתאים גם למי שמעסיק בני נוער "רק" לשבועיים האחרונים של החופש הגדול, למשך כל זמן שהותם של ההורים בעבודה.

מהם הכללים המקובלים בחוק להעסקת בני נוער?

• חוק הודעה לעובד: כמעסיקים מוטלת עלינו החובה למסור לעובד תוך שבוע מיום העסקתו הודעה המפרטת את תנאי עבודתו. במסמך זה יש לרשום את השם ואת תעודת הזהות שלנו, ופרטים כמו: תאריך תחילת העבודה, משך תקופת העבודה, עיקרי התפקיד, גובה השכר לשעה, אורכו של יום העבודה ושל שבוע העבודה.

• תשלום על התלמדות: גם בתקופת ההתלמדות חלה חובה לשלם שכר עבור כל שעת עבודה, החל מהשעה הראשונה.

• שעות עבודה: לפי החוק מותר להעסיק בני נוער לכל היותר שמונה שעות ביום, ולא יותר מ-40 שעות בשבוע.

• הפסקות: אחרי שש שעות עבודה חובה לתת לעובד הפסקה של 45 דקות למנוחה ולסעודה, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. אם הם נדרשים להשגיח על הילדים או לעשות משהו במהלך ההפסקה, כדאי לסכם מראש (ועדיף בכתב) את עניין ההפסקה.

• נסיעות: יש לשלם החזר הוצאות נסיעה. לכל היותר 22.70 שקלים ליום עבודה.

• שכר המינימום לבני נוער: לעובדים עד גיל 16 – 15.74 שקלים לשעה, בגילאי 16-17 – 16.87 שקלים לשעה, בגילאי 17-18 – 18.66 שקלים לשעה, ומגיל 18 ומעלה – 20.92 שקלים לשעה.