המשפחה העברית הראשונה

הורה שקורא היום את "הבכור לבית אב"י", ספרה של דבורה עומר שחזר בהוצאה מחודשת, אינו יכול שלא להזדעזע מהדרך בה אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה גידלו את בנם הראשון בן ציון (שינה שמו לאיתמר בן אב"י).

הספר מתמקד בילדותו של בן ציון, "הילד העברי הראשון", שאביו אליעזר הנחשב ל"מחייה השפה העברית", החליט לגדלו על טהרת השפה העברית. אף שפה אחרת לא היתה מותרת בבית, והילד גדל בבידוד כמעט מוחלט עד גיל 7 והחל לדבר רק בגיל 4.

אשתו של אליעזר, דבורה, מוצגת כקדושה מעונה ההולכת אחר בעלה, ללא כל רצון משלה או החלטה לגבי עתידה ועתיד ילדיה. האדם לו היא נשואה מקריב את אושר משפחתו ואת בריאותו למען חזונו הגדול. בן ציון היה הילד הראשון בירושלים ששפת אמו עברית ולכן רבים הגיעו לחזות בפלא הגדול.

חייו של בן ציון היו רצופים קשיים והתמודדות עם רעב, עוני, מחסור ומחלות קשות. בנערותו אף איבד את אימו ושלושה מאחיו. בנוסף, על המשפחה היה להתמודד עם חרם והצקות מצד שכניהם החרדים שראו בשימוש בשפת הקודש בחיי היומיום חטא וחילול השם.

דבורה עומר משכילה לתאר, אם כי בשפה מעט גבוהה לנוער של היום, את הקשיים של המשפחה ואת התבגרותו של בן ציון. את אליעזר בן יהודה היא מתארת כאדם נוקשה שחי למען אידיאל שמקשה על משפחתו בחיי היום-יום.

בן יהודה עבד על שני פרויקטים ענקיים: מילון בן יהודה וכן ייסודו של עיתון "הצבי", שבו הוכיח כי ניתן לעשות שימוש יומיומי מודרני בעברית וכך הפיץ את רעיונותיו בציבור.

איתמר המשיך את מפעלו של אביו בפיתוח השפה העברית, ואף המציא מילים רבות. הספר יצא לראשונה בשנת 1967, והוא חלק משורה של ביוגרפיות נוספות שכתבה עומר, נוסף ל"שרה גיבורת ניל"י", "לאהוב עד מוות" ועוד.

 

"הבכור לבית אב"י", הוצאת עם עובד, 69 שקלים