זוגיות בקו האש: המלחמה על הבית מתחילה עכשיו

המלחמה הגיעה לסיום המיוחל, אך מלחמה אחרת, שקטה, חודרת ועמוקה רק מתחילה עכשיו. זו המלחמה על הבית, על התא המשפחתי, על הקשר הזוגי שנפגע, נסדק או נשבר לנוכח חודשים ארוכים של חרדה, אובדן, לחץ ושהות ממושכת במצב קיצון. אילנית האס-ארד מגשרת ועורכת דין לענייני משפחה מסמנת את קווי החזית החדשים, אלו שמתחילים בסלון הבית.

>> טיפול נפשי בחינם: מטפלים מכל העולם מציעים לנו את עזרתם

הנושא כאוב ורגיש, לצד זאת, אני מאמינה שכל משבר הוא גם הזדמנות. אני רואה את העלייה בפניות ואת רמת העצימות של התיקים במהלך המלחמה. לפי דו"ח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה כמחצית מבנות הזוג הנשואות למשרתי מילואים, דיווחו, כי הקשר הזוגי נפגע בעקבות שירות המילואים – כשליש (34%) מהן הודו כי הפגיעה הובילה למחשבה על פרידה או גירושין. אז הנתונים מדברים בעד עצמם, ולמלחמה יש לא מעט מעגלי השפעה – הקשר בסופו של דבר מושפע מהכל.

הלחץ הכריע

אלפי זוגות חווים כיום טלטלה זוגית עמוקה, לאו דווקא בגלל חילוקי דעות ישנים, אלא כתוצאה מהשלכות נפשיות של המלחמה. אחד מבני הזוג חזר משדה הקרב פוסט-טראומטי, רדוף סיוטים, סגור או כעוס; השני נאלץ להחזיק את הבית לבד, להגן על הילדים, לשמור שגרה כשהכל מסביב בוער. עכשיו, כשהאש מתפוגגת, הפצעים הרגשיים צפים ולעיתים נדמה שהקרב על הנישואים קשה לא פחות מהקרב בשטח.

כשאחד נשבר – והשני לא רוצה לוותר

אל המגשרים והמגשרות מגיעים כיום זוגות בשיא הסערה. אחד הצדדים "נשבר" ומבקש להתגרש, אך לא בהכרח רוצה בכך באמת. פעמים רבות מדובר בזעקה לעזרה, בקול שבוקע מתוך עייפות קיומית. במצבים כאלה, תפקיד המגשר הוא לא רק לתווך את ההליך, אלא לעצור לרגע את הסחרור, לזהות את עומק הכאב ולכוון את בני הזוג למסלול טיפולי לפני שמתחילים לפרק.

הטראומה נכנסה בדלת

פוסט-טראומה היא לא רק בעיה של לוחמים. היא חודרת אל תוך הבית. שינויי מצב רוח, חוסר סבלנות, סגירות רגשית ותחושת נתק. כל אלו יוצרים קרע רגשי שמחמיר עם הזמן. יש זוגות שלא מצליחים לנהל שיחה פשוטה בלי שזה יתפוצץ. אחרים חיים זה לצד זו, אך כבר לא באמת יחד. בתקופה האחרונה יותר ויותר מגשרים, פסיכולוגים ועורכי דין לדיני משפחה מדווחים על עלייה חדה במספר הפניות בסכסוכי גירושין. אך, גם על פניות אחרות: זוגות שמבקשים עזרה, שמרגישים שאיבדו שליטה, אבל לא באמת רוצים לפרק את הבית. הם פשוט לא יודעים איך לחזור אליו.

המלחמה השנייה – על התא המשפחתי

כעת, כשהמלחמה בחוץ דועכת, מתחילה המלחמה הפנימית. ודווקא כאן נדרש תפקידו הייחודי של המגשר או המגשרת. מגשר מקצועי יודע לזהות מתי בני הזוג נמצאים במשבר רגשי זמני ולא בהכרח לקראת פרידה אמיתית. הוא יודע לייעץ, להקשיב, ולהפנות במידת הצורך לגורמים טיפוליים – פסיכולוג, מטפל זוגי או משפחתי – לפני שממתקבלת החלטה בלתי הפיכה.

במקרים רבים, במקום למהר להליך גירושין, ניתן קודם כל לטפל בשורש הבעיה ובמקרים מתאימים לערוך הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. זהו מסמך המעניק לשני הצדדים מרחב בטוח לבדוק האם יש סיכוי לשיקום. זהו מרחב נשימה זוגי: תקופה שבה מגדירים גבולות, לומדים לתקשר מחדש, ומנסים לחדש את האמון, מבלי לוותר על הביטחון המשפטי של כל צד.

לבחור בטיפול לפני הפרידה

כפי שלא יוצאים לקרב בלי ציוד מתאים, כך לא נכון להיכנס להליך גירושין מבלי למצות קודם את האפשרות לריפוי. טיפול זוגי, תמיכה רגשית, והכוונה מקצועית יכולים לעיתים להציל נישואים שנראים אבודים. גם אם בסוף מחליטים להיפרד, התהליך לאחר טיפול יאפשר לעבור אותו ממקום בוגר, רגוע ומכבד יותר.

לפעמים משבר הוא רק התחלה חדשה

המלחמה אולי השאירה אחריה הרס, אבל היא גם חשפה חוזקות. זוגות שעברו יחד תקופה קשה יכולים למצוא בכך כוח לבנייה מחודשת. הבית שנשבר לא חייב להיהרס ולפעמים הוא יכול להיבנות מחדש, חזק ועמוק יותר. כי אחרי כל המלחמות, חיצוניות או פנימיות ,ניצחון האמיתי הוא לשמור על הבית. גם פרידה מכבדת מצמצמת את הדי הכאב בצורה מיידית ובהמשך הדרך לכל הנוגעים בדבר.

 5 המלצות זהב לשיקום הקשר הזוגי 

1. בקשו תמיכה – אל תתמודדו לבד: פנו לייעוץ זוגי, למגשר או למטפל שמנוסה בהתמודדות עם טראומה ומשברים. לפעמים דווקא צד שלישי מקצועי יודע לפרום את מה שהסתבך. אל תוותרו גם על התבוננות אישית, טיפול פרטני יכול לשפוך אור חדש על הדינמיקה הזוגית, ולפתוח פתח לשינוי אמיתי.

2. הילחמו על הקשר, לא זה בזו: השתמשו באנרגיה של המאבק כדי להחזיר את הזוגיות לחיים, במקום לבזבז אותה במריבות. הכאב אמיתי, אבל כך גם התקווה לשיקום. סבלנות היא מילת המפתח. לא ברותחין מפרידים כוחות. תנו ל"אבק" של המתיחות לשקוע, ותבינו שזה תהליך שלוקח זמן. לפרק תמיד אפשר. לחבר ולאחות את הקרעים קשה יותר.

3. הכירו בפערים ובכאב: אל תדחיקו את הכאב או הפחד. כל צד עבר את המלחמה אחרת – אולי אחד גויס, והשני נשאר להחזיק את הבית. הכרה הדדית בפערים ובטראומות היא הצעד הראשון לריפוי.

4. הקדישו זמן איכות זוגי קבוע: גם אם זה רק שעה בשבוע. בלי ילדים, בלי טלפונים. הזמן הזה צריך להיות מוקדש לחיבור מחדש: שיחה, הקשבה, צחוק, אינטימיות.

5. בנו תוכנית משותפת לעתיד: המלחמה טרפה את הקלפים, אבל דווקא עכשיו זה הזמן ליצור ודאות מחודשת: איפה גרים, איך מגדלים את הילדים, מה היעדים האישיים והכלכליים שלכם. שותפות בתכנון העתיד מחזקת את תחושת ה"ביחד", ומחזירה שליטה במציאות שנשמטה. אל תפחדו לחלום מחדש: לפעמים שינוי מקצועי, לימודים או מסלול חדש יכולים להצית תחושת משמעות ולהכניס אנרגיה חדשה לקשר. הגשמה עצמית היא דלק לזוגיות בריאה. אם תבחרו לצמוח יחד, אפשר לצאת מהשבר חזקים מתמיד.

אף קשר לא יוצא מהמלחמה כפי שנכנס אליה. אבל בין פוסט-טראומה לפוסט-שלום בית, יש מרחב שבו אפשר לשקם, לחבר, להבין. זה לא קל, אבל גם לא בלתי אפשרי. לפעמים, דווקא מהמקום הכי שבור, נבנים חיים חדשים.