המירוץ למיליון: הנפילה של נוי והדר
פרק של גילויים: המתחרים מגלים איך זה לעבור התקף לב קיבוצי בבית חולים, גילי מגלה בגרות מפתיעה, עדן מגלה איך המשחק עובד ואנחנו מגלים מי הזוג הראשון שהולך הביתה
על מנת לכבד את זכרו של ד"ר כריסטיאן ברנרד, חלוץ השתלות הלב, קראה עיריית קייפטאון על שמו את בית החולים הגדול שבשטחה. על מנת לכבד את זכרו של ד"ר כריסטיאן ברנרד, חלוץ השתלות הלב, בחרה הפקת המירוץ למיליון לנסות לגרום למשתתפים התקף לב בבית החולים על שמו. פרק 3 של המירוץ למיליון, עדיין בקייפטאון, נפתח במשימת מחסום שרק אחד מבני הזוג יכול לעשות, ובה מתחרה אחד מכל צמד נקשר למיטת ניתוחים כדי לחוש באמצעות משקפת מציאות מדומה איך כל חסרי החוליות הכי דוחים בתבל מתהלכים על גופו, למרות שבעצם התהלכו על בובה שהושכבה בסמוך. המטרה: שתלמדו לא להתיישב מול "המירוץ למיליון" עם אוכל. ובכן, אצ'יבמנט אנלוקד. המטרה של המשתתפים הייתה לשמור על דופק נמוך מ-90 לנוכח חוויית הספארי האישית מדי שעברו, אבל זו הושגה בקצת פחות הצלחה.
התחלת המשימה לא הבטיחה טובות וגם לא קיימה. לנוכח בית החולים, שנראה יותר כמו לוקיישן לסרט "משחק ילדים 8: הניתוח של צ'אקי", תוהה אריאל, מחצית מהצמד האנמי קארין ואריאל, האם מדובר בבית חולים או בסרט אימה. ספוילר: סרט אימה. ואם היה לצופים איזשהו ספק שמדובר בסרט אימה הוא נעלם עם התהייה של אוראל וניסים "מה כבר יכול להיות בבית חולים?". חמודים, תפנימו: זה שיש במקום קפיטריה ואוכל לא הופך אותו לפחות מפחיד. "כל החיות שנראו בפרק מטופלות כך שרווחתן לא תיפגע", הרגיע אותנו רון שחר. באמת תודה על זה, לא הייתי רוצה שיקרה משהו לעקרב שעשה את השאפל על הגוף הווירטואלי של אריאל או לג'וקים שהתהלכו ברוגע סמוך ליצחק (מהתאומים ממן) כאילו אין K-300 בעולם.
ואכן, היה ברור שרווחתה של הקרפדה שטיילה סמוך לצווארה הווירטואלי של עדן לא נפגעה אפילו קצת. על רווחתה של עדן, לעומת זאת, לא הייתי נשבעת. בכל זאת מדובר בקרפדה גדולה למדי. כמה גדולה? "כמו הראש של אביעד", מדייקת עדן. "למה, יש לי ראש גדול?", הוא נעלב. "יחסית", אומרת לו אהבת חייו ואשת נעוריו. זה אולי נשמע לכם קצת מרושע מצידה אבל האמת היא שאביעד הביא את זה על עצמו, עם האדישות שבה קיבל את זעקותיה של אשתו לנוכח הביוטופ שהתנחל על גופה. "עדן, דופק", הזכיר לה בשעמום מדי פעם. זה לא עזר. הדבר היחיד שעזר לעדן הוא ההבטחה של אביעד לקנות לה סוס. עדן לא עוררה בי חיבה גדולה מדי עד כה אבל לאחר הסצנה הזו מצאתי את עצמי מקווה שאביעד אכן יקנה לה סוס, ושהסוס יבעט לו בראש.
הפתעת המשימה הייתה דווקא גילי, המחצית העולצת תמידית של הצמד גילי וטלי, שקיבלה את מצעד החיות שהתהלך עליה באדישות כל כך לא צפויה שמדי פעם טלי תהתה האם גילי חיה. גם אנחנו. הדבר היחיד שהעלה לגילי את הדופק היה הצהרות האהבה של טלי אליה וזה היה כמעט חמוד לולא גילי הייתה מתעקשת להתנהג כמו ילדה בת 10 עם מנטליות של ילדה בת 5.
סיד נותר אדיש למדי למשימה גם הוא וצלח את מסכת הייסורים הזו ברוגע שאפיין את התנהלותו של זוג החברים יוצאי 8200 מתחילת המשחק. "אני מצטער שזה לא יצר רגעים טלוויזיוניים מרגשים במיוחד", התנצל סיד בפני הצופים. אבל זה בסדר, מיד לאחר המשימה הזו גילו הזוגות מי שם להם עצור והרגעים הטלוויזיוניים כבר נוצרו מעצמם. בתור התחלה כל זוג התבאס מהגילוי המפתיע שנמצאו אי אלו זוגות אחרים שביקשו לעכב את התקדמותו, כאילו שכחו לשם מה התכנסנו פה. "הכול בסדר", אמרו איל וסיד בעצב, ומבטם כולו אומר "זה המשחק". "אין מה לעשות", אמרו טיה ופיי בבגרות, ומבטן כולו אומר "לא נורא". "ראיתי שחור", הפגינה עדן פרופורציות, ומבטה כולו אמר "אני ארצח את טיה ופיי ואעשה מהשיניים שלהן קונפטי".
למרות ניסיונות ההרגעה של אביעד, עדן לא הפסיקה לחמם את עצמה על טיה ופיי ואכן, בעוד שני הזוגות עומדים ומשפשפים שני טון סחלה צדפות בניסיונות לשלות מאחת מהן פנינה, היה ברור שהפיצוץ בוא יבוא. "אפשר היה לחתוך את המתח עם סכין", הצטמררה פיי לנוכח הזיכרון הטראומטי. ובאמת, איזה מתח זה היה כשהבנות ניהלו דו-שיח קצר שכולו פאסיב-אגרסיב ונגמר במילה "סבבה", וואי וואי. כמעט התגעגעתי לזוגות שנותרו מאחור בעודם מנסים להרכיב את הפאזל של נלסון מנדלה.
לנוכח הדרמה הזו כמעט שכחתי מהתאומות נוי והדר, שהתעכבו במשימה הלפני-לפני קודמת, כי נוי או אולי הדר או אולי בעצם נוי למרות שלמי אכפת, לא הצליחה ללכת על הקורה בלי ליפול ולשבור את היד בעודן מספרות למצלמה "אנחנו לא כאלה שנופלות, אנחנו לא שבריריות". אז נוי והדר הלכו הביתה בהדחה טכנית שקצת כמו המריבה של עדן ואביעד עם טיה ופיי, כולה אנטי קליימקס. אבל היי, תמיד יש את הפרק הבא שהולך להתרחש בטבע הפראי של דרום אפריקה. נחכה בקוצר.
