המיניות הנשית הופכת יותר ויותר נזילה. זה מבורך אבל ממה צריך להזהר?

מיניות נזילה | צילום: shutterstock
מיניות נזילה | צילום: shutterstock

הפתיחות המינית מאפשרת לנו להתנסות גם עם נשים בלי שנצטרך להגדיר את עצמנו כלסביות. מתי הנזילות הזו מתחילה להיות בעייתית ולמה גברים עדיין נמצאים במלכוד ביחס למיניות שלהם

88 שיתופים | 132 צפיות

התפיסה של החברה העולמית כלפי מיניות משתנה משנה לשנה. בכל שנה אנחנו לומדים עוד על מיניות האדם ומגלים שאולי אנחנו לא יודעים כמו שחשבנו. השיח המיני בעולם ובישראל בפרט פתוח יותר מאי פעם (לא שאין  לנו איפה להשתפר – ע"ע הריב האינסטגרמי בין נטלי דדון לעדי ליאון) ואנו חוזים בקבלה של הגדרות מיניות "פחות קונבנצליות": ביסקסואלים, פאנסקסואלים, א-מיניים והרשימה עוד ארוכה. ככל שהשיח מתגבר כך  ההגדרות המיניות מתחילות לצאת מהגבולות שלהן, להיות יותר פלואידיות ופחות אישיו.

אך מחקרים חדשים מראים כי השינוי החיובי בקבלה המינית מופנה בעיקר אל קבוצה אחת: נשים. במדינות רבות נשים מאמצות פלואידיות מינית יותר מאי פעם, באופן פתוח ובמספרים גדולים יותר מגברים. אותה פלואידיות נשית יכולה להתבטא ברצון להתנסות עם נשים, משיכה כלפיי נשים, משיכה פאנסקסואלית (כאשר אדם נמשך למישהו רק עפ"י אישיותו בלבד ולא עפ"י המגדר שלו – נ"ב) ופתיחות כלפיי ביסקסואליות.

"ללא ספק מרגישים פתיחות וקבלה גדולה יותר כלפיי נשים בעלות מיניות נזילה אך  צריך להיזהר שהפתיחות הזאת לא באה מאיזשהו ריצוי גברי"

"לאו דווקא מי שנמשכת גם לנשים היא לסבית או ביסקסואלית", מסבירה שלי ורוד, יועצת מינית וזוגית. "על מנת להגדיר את עצמך כאחד מן הדברים הללו צריך לשאול את עצמך 'האם אני יכולה להתאהב באישה?' או 'האם אני רואה את עצמי בונה חיים עם אישה?'. צריך להבדיל בין התנסות וחיפוש עצמי לבין הנכונות להיכנס לקשר עם בת אותו המין".

בכתבה בנושא שעלתה לאחרונה באתר ה-BBC נכתב כי מומחים מאמינים שישנם הרבה פקטורים שהביאו לקידמה המינית הזאת, כאשר המרכזי שבהם הוא העובדה שבשנים האחרונות נשים מצליחות יותר מאי פעם לפרוץ גבולות מגדריים, בין אם מדובר במראה החיצוני, בעיסוק המקצועי או במערכות יחסים. במחקר שנערך במעבדת בינגהמטון לחקר המיניות בניו יורק עלה כי בהשוואה ל-2011, בה 77% מהנבדקות בגילאי העשרים ענו כי הן מקיימות יחסי מין רק עם גברים, בשנת 2019 המספר ירד ל-65%.

"ללא ספק מרגישים פתיחות וקבלה גדולה יותר כלפיי נשים בעלות מיניות נזילה יותר שיוצאת מהנורמה הסטרייטית", מוסיפה ורוד. "מצד אחד מדובר בדבר חיובי כי זה מעיד על קידמה ופתיחות בחברה שלנו אך מצד שני צריך להיזהר שהפתיחות הזאת לא באה מאיזשהו ריצוי גברי או מימוש פנטזיה של גברים". לדבריה של ורוד, יותר ויותר מטופלות באות אליה בשאלות הקשורות למיניות שלהן ולמשיכה כלפי נשים, בין אם זה ביומיום או בפורנו. אך ורוד מדגישה: "אסור שזה יבוא מתוך מקום של ריצוי כלפיי מישהו אחר, או רצון להיות קולית בעיני מישהו. זה צריך לבוא מתוך רצון אישי לחקור את המיניות שלך ומה את אוהבת. זה שה'מדיה' מקבלת את זה בחיוב לא אומר שצריך להתנסות בכוח".

שלי ורוד | צילום: יחצ
שלי ורוד | צילום: יחצ

"אני מגדיר את עצמי ביסקסואל אבל מספר על כך רק בחוגים בהם אני מרגיש נוח"

ומה עם אחינו הגברים? האם יכול להיות שרק נשים מרגישות פתיחות ושחרור מיני? למרות קבלה יותר גדולה של נזילות מינית, התפקידים המגדריים דווקא של הגברים לא השתנו יותר מדי בחברה. "גברים רבים מעוניינים להתנסות עם גברים אחרים או שכבר התנסו בעברם אבל זה תופס פחות מקום בשיח", מסבירה ורוד. "התפיסה של 'גבריות' בעולם המערבי עדיין מאוד מרובעת, ואני מכירה נשים רבות שאם ישמעו שבחור שיוצא איתן התנסה עם גבר הן יבהלו מזה. לעומת רוב הגברים שיישמחו לשמוע כי בת הזוג שלהן פעם הייתה עם אישה. הרבה גברים בטוחים שאם הם יתנסו עם גבר או ידברו על כך הם ייצאו 'הומואים', וזה יהפוך אותם לפחות נחשבים בעיני החברה. זה פשוט לא נכון וזה מונע מאיתנו להתקדם".

>> "חמישים גוונים של אפור" חוגג עשור: חמישה דברים שהוא לימד אותנו ועוד חמישה שעדיף לשכוח

"אני מגדיר את עצמי ביסקסואל אבל מספר על כך רק בחוגים בהם אני מרגיש נוח", מספר ד', בן 27. "זה לא משהו שאני אומר לבחורות ישר כשאני מתחיל לצאת איתן, אני צריך לדעת שמי שאני בקשר איתה מספיק פתוחה כדי לקבל את זה באהבה. גם החברים שלי מהלימודים גילו על כך רק לאחרונה, ואת חלקם אני מכיר ארבע שנים. אין לי כוח לשאלות, מבטים או יחס שונה – אז אני לא מספר".

"התנסתי עם גבר כי זה עניין אותי, אבל הבנתי שזה לא בשבילי", מספר ב', בן 30. "אני שמח על החוויה הזאת כי זה חלק מתהליך של היכרות עצמית שאני רוצה לעבור. סיפרתי על כך לשותפה שלי לדירה, שהיא לסבית, והרגשתי שהיא לא תשפוט אותי. גם סיפרתי לחבר טוב שאני סומך עליו, אבל לא 'הפצתי' את זה בין הקבוצה של החברים. אני מרגיש שזאת חוויה אישית שלי שאני לא צריך לשתף עם העולם". בראיון בנושא, אומר חוקר המיניות שון מסי ממעבדת בינגהמטון כי אנחנו צריכים לשחרר גברים מכפייה הטרוסקסואלית וגבריות מסורתית. "אם ייתנו לגברים את החופש החברתי לחקור את המיניות שלהם, יכול להיות שנראה שינוי במחקרים שלנו בשנים הקרובות".