המוזה של נעמה בצלאל

קוקו שאנל, אודרי הפבורן וג'קלין קנדי אונאסיס – המוזות בחייה של מעצבת האופנה נעמה בצלאל

88 שיתופים | 132 צפיות

המוזה שלי

משתנה לאורך הקריירה. אציין שלוש נשים שהמשותף בניהן – נשים חזקות, נשים שהכתיבו סגנון וסטייל ייחודי וחדשני לתקופתן, סגנון שמאוד מאפיין אותן, שמאוד השפיע על האופנה בתקופתן ולהרבה דורות אח"כ: קוקו שאנל בגלל יכולת ההשפעה שלה, אודרי הפבורן בגלל הלוק שלה וג'קלין קנדי אונאסיס בגלל אישיותה וטעמה המשובח.

"קוקו שאנל היתה אישה חזקה ופרובוקטיבית", נעמה בצלאל. צילום: גיא הכט
"קוקו שאנל היתה אישה חזקה ופרובוקטיבית", נעמה בצלאל. צילום: גיא הכט

מדוע דווקא קוקו שאנל ?

בתחילת שנות ה- 20 עשתה מהפכה באופנת הנשים כששיחררה את הנשים מהמחוכים וסגנון המלמלות לגזרות חופשיות ונוחות. היא יצרה קו נקי יותר שהושפע מאופנת הגברים. היא הייתה המעצבת הראשונה שעבדה עם סריג הג'רסי, איפיינו אותה חליפות הטוויד ושרשראות הפנינים, היא יצרה את המושג שמלה שחורה קטנה. בנוסף, שאנל גם הייתה המעצבת הראשונה שהשיקה בושם – שאנל 5. היא הייתה בעלת אישיות מאוד חזקה, הייתה מאוד פרובוקטיבית לדורה והשפעתה על עולם האופנה משמעותית ודרמטית ומורגשת עד היום.

השפעתה של המוזה על עבודתי ועל חיי

אני מוצאת את עצמי לאורך השנים מושפעת מאוד מסגנונה של קוקו שאנל ומקבלת הרבה השראה מכל אחד מהפרמטרים שציינתי – אישיות חזקה ומשפיעה. סגנון נקי, מאפיינים בולטים – עבודה עם ג'רסי, בדי הטוויד,שרשראות הפנינים והשמלה השחורה הקטנה. היצירה שלי לאורך שנות עבודתי מושפעת תמיד מנוסטלגיה ומעשורים קודמים של המאה הקודמת. פיתחתי סגנון ייחודי ואופייני, שמביא את העבר אל ההווה עם אינטרפציה אישית ועכשווית עם שפה שמושפעת מהעבר אך היא לגמרי עדכנית וייחודית. קוקו שאנל נותנת לי הרבה השראה לאורך הדרך.

וכשאין לי מוזה

אני לא מחכה למוזה כדי לעבוד, מעצבים כמותי שעוסקים באומנות שימושית ומנהלים עסק כלכלי לכל דבר, צריכים לעמוד בדרישות שוק ויעדים ולכן אין מקום לחכות למוזות אלא צריך פשוט לעבוד. בכל עונה אני בוחרת נושא השראה, בוחרת צבעים, בונה לוחות צבע והשראה ומשם יוצאת לעבודה על הקולקציה.

מקומות השראה נוספים

מקומות מעוררי השראה עבורי – שווקי הפשפשים, חנויות יד שנייה, נסיעות לחו"ל, מקומות קסומים בארץ, וכן כל מה שקשור לתרבות – קולנוע, תערוכות וכדומה.

חפצים הם גם מקורות השראה עבורי. אני אספנית של המון חפצים  מפעם – קופסאות פח, כלים מזכוכית מוראנו, צעצועי פח, בובות גומי, כלי בקלית ופלסטיק, בקבוקי תרופות ובושם, מפות ומפיות בד, אביזרי אופנה , תיקים, כלי זכוכית וקריסטל שונים, גלויות תמונות, ספרי ילדים, ועוד המון דברים שמוצאים בשווקי הפשפשים. אני אוהבת ונהנית למצוא ולאסוף אותם. החפצים מקיפים את עולמי ואת המקומות שלי – בית, סטודיו וחנויות ואני מוצאת בהם הרבה השראה.

המקום שאני מקבלת בו הכי הרבה השראה זה בדרך כלל מקום שהוא יציאה מהשיגרה עבורי, מקום שאני יכולה לשאוף בו אוויר אחר מהיומיום, לפתוח את הראש, לראות דברים אחרים, לקלוט מראות, צורות, צבעים ונינוחות. זה יכול להיות בנסיעה לחו"ל או בסתם יציאה קצרה לבילוי או חופשה או התאווררות בארץ.